בהודעה פנימית דיווח קצין משטרה כי אלפי "ערבושים" התכנסו באום אל-פחם לעצרת המונית של התנועה האיסלאמית, שם הונפו עשרות דגלים צהובים של החיזבאללה, ומנהיג התנועה השייח' ראאד סלאח אמר למצהלות 50,000 המתכנסים: "הכיבוש הישראלי על ירושלים יוסר הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. בקרוב תהיה ירושלים בירת המדינה האיסלאמית הגדולה" (ידיעה בידיעות אחרונות).
כך אמר ללא כל חשש מנהיג ערבי ישראלי במדינת היהודים המתרפסת, המוחלת על כבודה שנרמס בראש חוצות - כאשר למען הדיוק היה צריך לכנות את המתכנסים המתלהמים לא "ערבושים" בלשון המעטה, אלא "אוייבי ישראל" פשוטו כמשמעו.
ייתכן שהכינוי "ערבושים" אינו יאה לקצין משטרה, אולם ראוי לציין כי הם הרוויחו אותו ב"יושר", בשנים ארוכות של מאמרי שטנה, נאומי הסתה מתלהמים, והזדהות פומבית עם המרים שבאויבינו, כמו הפגישה בשבוע שעבר של הח"כים הערבים בראשות ח"כ עזמי בשארה עם נשיא סוריה באשר אסד. וכדי להוסיף חטא על פשע, הם סיירו ברובע דאחייה בבירות, שם הזדהו בפומבי עם החיזבאללה ועם מנהיגה השייח' נסראללה.
מיד לאחר שפורסם הכינוי "ערבושים" באמצעי התקשורת הישראלים, קפץ כדרכו הקוזק הנגזל ח"כ אחמד טיבי שאמר ברוב חוצפה כי "המשטרה נוהגת בערבים כבאויבים... חלק מלובשי המדים אף נושאים דעות פשיסטיות וגזעניות". גם עמיתו ח"כ טאלב א-סנעא לא נשאר חייב ודרש לפטר מיד את הקצין שהעז לקרוא לאויבי ישראל "ערבושים".
ואנחנו אזרחי ישראל היהודים, שומעים את התנצלויות מפקדיו של הקצין, בני מעינו מתהפכים בקרבנו נוכח הסלחנות הבלתי נסבלת של מערכת המשפט שלנו לאוייבים מבית, השמים ללעג ולקלס את הדמוקרטיה הרופסת שלנו. המנצלים לרעה את חופש הדיבור המופקר שלנו, המותחים את החבל עד לקצה, נועצים אצבעות לתוך עינינו, לועגים לכל היקר לנו, ובזים בעומק לבם לשתיקתנו הנואלת. וכדי שלא נשכח חלילה, הם מקפידים תמיד להזכיר לנו כי לפני שהם אזרחי ישראל הם פלשתינים גאים. ולעיתים מרוב גאווה פלשתינית והזדהות עם הטרוריסטים, הם מגנים את ישראל ולא את הטיל החיזבלאי שהרג גם את בניהם.
ולאותם ח"כים ערבים המתפרנסים היטב בכנסת ישראל לא נותר אלא לומר "הזורעים רוח קוצרים סופה" ואם ימשיכו לירוק בפרצופנו ללא חשש, יבוא היום בו יתגעגעו לכינוי "ערבושים".