ככל שחולף הזמן, הולך ומתברר לנו כי חלוקת השבטים ב"הישרדות איי הפנינה" היא שידור חוזר של העונה הראשונה. שבט בארו הוא סבאנה, השבט נטול האינטריגות. שבט הראויים. סיון הודחה כי היא חלשה, מיכל על הכוונת כי היא "לא מתחברת". הדברים נקבעים בעצמם, ואין איש שבוחש מאחורי הקלעים. העסק הזה יעבוד עד איחוד השבטים, אבל אז היעדר התכנון המוקדם יעלה לאנשים ביוקר.
בקניבה, כמו בג'יבארו, הסכינים שלופות תמיד. שם אין מחסור במושכים בחוטים, אבל כולם עושים זאת בכזו גלמוניות, עד שכל מזימה נחשפת לאור עוד לפני שגומרים להגיד "צאו לדרך". אכן, תחכום הוא מצרך נדיר.
הדוגמא המתבקשת מכולן היא כמובן בשבקין. אני הבאתי, אני השגתי, אני החזק מכולם. האיש מסרב להפנים את הכלל הבסיסי ביותר בהישרדות: קודם עפים החלשים, ומייד אחריהם החזקים. כששלב האיחוד נמצא במרחק חמש הדחות, האיש משחק את המשחק של אתמול. ולכן כל התפארות, כל טפיחה על שכם, כל תיפוף אגרופים קינג-קונגי על החזה, כמוהם כעוד מכת מעדר בבור שהוא כורה לעצמו. אבל בשבקין לא יכול אחרת. אנשים שמדברים על עצמם בגוף שלישי אינם יכולים לראות את עצמם ממרחק. לכן גם אם בשבקין ישרוד את ההדחה הזו (וכמו שאנחנו מכירים את העריכה - ככל שהפרומואים לפרק הבא מתמקדים בו, כך גדול הסיכוי שהוא לא יודח), לאורך זמן אין סיכוי שישרוד. קוצר ראיה היא תכונה מקצרת חיים.
לעומת המוחצנות של בשבקין, אריק נראה כמי שעוסק במלאכה מאחורי הקלעים. אבל אריק מאוהב מדי בתפקיד מפעיל המריונטות, ולכן גם הוא לוקה בהיעדר מודעות עצמית. "אני ודיווה זה מפגש פסגה", הוא משפט שמזכיר יותר מכל את עידן קפון. ועם עידן קפון לא מתעסקים, פשוט מדיחים אותו.
כל מהלך שאריק עושה מתחיל בשקט ומסתיים כמו נפיחה ברעש גדול. קודם הוא הפך לשותף לסוד את מאיר, שמכר אותו בשקל שבעים. גם הפעם, מכירת משימת החסינות הייתה כה שלומיאלית, שאפילו אדם כמו בשבקין הצליח להבין שהגב שלו בסכנה. ואדם מאוים הוא אדם מסוכן. הוא מנסה להפוך את הקערה.
אריק מזפזפ בין שתי השלישיות - זו של הבנים וזו של הבנות. לכן עליו לדעת שההדחה הזו קריטית עבורו: בהדחה הזו סודו ייחשף. הזוג שיישאר מאחת השלישיות לא יבטח בו שוב. הוא צריך רק לוודא שהשלישיה השניה תלך איתו עד הסוף. הדרך שבה הוא מתנהל, ההרהור שלו בהדחה של בשבקין, העובדה שאיתי הולך להעביר את החסינות למישהו אחר - כל אלה מעידים שהוא לא מחשב מספיק מהלכים קדימה.
שאר חברי השבט עושים בשכל כשהם מורידים פרופיל. כולם מבינים איך להתנהל, אבל איש מהם לא מנהל את העלילה. גיא היה הראשון שהבין (סוף סוף!) שאם מדיחים את החזקים, הוא יהיה הבא בתור. הוא כנראה מציל את בשבקין, אבל לא בטוח שהוא יודע מה לעשות בצעד הבא. כי במשחק השחמט הזה כולם חושבים רק צעד אחד קדימה. כולם מנהלים את הקרב, אבל איש לא מתכנן את המערכה.