לפני כשנתיים התגוררתי בשכונת דניה בחיפה. כחובב אופני שטח נהניתי מפוטנציאל הרכיבה הכביר הגלום באזור זה של הכרמל. מה חביבה עלי הייתה הירידה התלולה שמתחילה בצומת דניה, בואך רחוב שוודיה, ימינה לרחוב פינלנד וממנו לרחוב נורווגיה הנושק לשמורת טבע פראית. שם, מיד לאחר הסיבוב, נפרשת דרך עפר היורדת בחדות לנחל עובדיה, וממשיכה לעין-קדם המופלא, בו ניתן לחנות את הדו-גלגלי, לשתות מי מעיין מחיי נפשות, ולזחול עשרות מטרים בנקבה טבעית שבה זורמים מים זכים.
הפעם נסעתי ברחובות דניה בארבע-גלגלי, יחד עם חבר שבצעירותו עסק בעישון דגים בים הצפוני (באותן ארצות צפוניות שעל שמן קרואים הרחובות בהם דהרתי באופניי). במורד הדרך חשנו את ההינתקות מהעיר והמעבר אל הטבע, נושמים את ריח ההרים הרענן. חנינו וצעדנו אל מסעדת 'מול כרמל וים' הממוקמת בבקתה ספונת עץ אורן טבעי.
עיצוב מוקפד ושימת לב לפרטים הקטנים נשאו אותנו אל מחוזות צפוניים: קווים ישרים ונקיים, מוזיקה קלילה, אור עדין מנברשות מפוארות, תמונות קיר של רחובות גותיים, כסאות רחבים ונוחים, מפות צחורות וכוסות יין מבהיקות.
מלצר חביב - שהתגלה כבעל רגישות להופיע בכל פעם שנזקקנו לו - הגיש לנו תפריטים עם הצעה להיטיב את ליבנו ביין. נענינו בשמחה לבקבוק נעים וארומטי של קברנה סובניון של הרי גליל (99 שקל). עם היין הגיעה צלחת מוארכת ובה מעוררי תאבון: שום אפוי, ממרח עגבניות מיובשות, חמאה עשירה, זיתים סגלגלים בשמן זית, וגם לחם חם משובץ בפיסטוקים ובצנוברים.
המחירים הנמוכים של המנות (32 שקל למנה!) דירבנו אותנו להזמין כמה מנות פתיחה: פצחנו בכבדים בטמפורה שהוגשו בצלחת אובאלית על מצע של קציפת גזר וריבת בצל מתקתקה. הכבדים היו נימוחים ועשויים היטב, והציפוי היה פריך כראוי; המשכנו עם בצל מצרי ממולא בלחי עגל וחיטה בבישול ארוך, שהעניק למנה טעם מעודן ועמוק. המנה הייתה מיוחדת ומאוד טעימה: הבצלים נחו על לבנה עיזים, עם ריבועים מיניאטוריים של לימון כבוש והוזלפו בשמן זית איכותי. ההגשה הייתה יפה, עם ניגוד צבעים מפתה בין ירקרקות הבצל, רעננות הלבנה הצחורה והלימון הכתום; טעמנו גם רול טלה בקדאיף, מתובל בבהרט על נתחי עגבניות, וינגרט, סומאק וטחינה לבנה. הבשר היה אפוי כהלכה, ושמר על חזות אדמדמה במרכזו; מנת חציל שרוף באש הייתה סטנדרטית למדי, עם קריצה נחמדה של ביצה חצי קשה שהוסיפה צבע ומרקם למנה. המרתקת במנות הפתיחה הייתה מנת הסביצ'ה (פילה דג מושרה במיץ לימון ובצל) שהוגשה עם בצלים חרוכים, יוגורט מחלב צאן ושפע מעורר השתאות של קוויאר טוביקו שחור מאיסלנד הרחוקה. בהחלט מנה מעולה שראוי לטעום ולרוץ לספר עליה לחבר'ה (32 שקל בלבד כבר אמרתי?!).
מורשמים מהעושר הקולינרי ומלאי ציפייה, הזמנו את העיקריות: ידידי הדייג בחר בפילה דניס בעשבי תיבול על רטטוי ירקות בקרם יין לבן מוקצף (60 שקל). הדג הטרי הוגש לאחר שבילה בגריל את משך הזמן המדויק כך שייעשה היטב עד לשדרתו אך ישמור על העסיס המתוק האופייני לדניס. השילוב בין דג מעולה יחד עם כוס הטובורג (15 שקל לבקבוק), העלו אצל רעי זיכרונות ענוגים על ימים בים הצפוני, עת שיחק להם המזל והעלו ברשתם את דגי הסיק, המשובחים מכל דגי הצפון.
אני בחרתי בסטייק הפילה (70 שקל). נתח בשר של כ-250 גרם חייך אלי מצלחת מחוממת, מעליו פטריות אנוקי זעירות ארוכות רגל, ולמרגלותיו בצל שחום ופירה עשיר בגרגירי חרדל. הסטייק המעולה נעשה לבקשתי רייר פלוס. המנה הנהדרת הזאת העניקה לי חוויה גרילית בשרית שופעת, ובמילים פשוטות, אושר טהור. ציר העגל המצומצם העמיק את הטעמים הבשריים המופלאים של המנה, והפירה היה מצוין.
עם חיוך של שביעות רצון והלמות קלה של שיכר ברקותינו, הבחנו בשף מאור מזרחי פוסע בין שולחנות המסעדה לוודא כי כל אורחיו מרוצים, מתעניין בדעתם על יצירותיו, וחוזר למטבחו מסופק מהתשבחות שקיבל.
לסיום הזמנו עוגת גבינה שהצטיינה בפירורים פריכים בטעם קרמל חמאתי משובח (20 שקל), ומרקיז שוקולד שניחן במתיקות מאוזנת וטעם שוקולד בלגי נפלא. כוס אספרסו עתירת קצף קפה סמיך עבורי (6 שקל) ותה נענע מרענן (6 שקל) לחברי חתמו ארוחה יוצאת דופן בטעמה ובתימחור שפוי לכל הדיעות.