"אם ההתייחסות להסדרי מחזור חוב תהיה פופוליסטית ולא עניינית, חברות איכותיות רבות עלולות לקרוס" - כך אמר היום יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, בכינוס בנושא אכיפה בשוק ההון שנערך על-ידי לשכת עורכי הדין בתל אביב.
גושן מזהיר עוד כי "קיימת כיום אווירה ציבורית של התנגדות גורפת מידי לכל נושא עריכת הסדרים למיחזור החוב", והסביר כי "זוהי תפיסה מוטעית - שום חברה אינה יכולה לפרוע את כל חובותיה ולממן עצמה בהון עצמי בלבד. קידוש הערך של פירעון התשלום הקרוב על חשבון שימורה ושיקומה של החברה לטווח הארוך, יגרום לתהליך מיותר של פירוק חברות רבות בשנים הקרובות. המחיר במונחי צמיחה ואבטלה יהיה כואב מאוד".
"אם ההתייחסות להסדרי מיחזור חוב תהיה פופוליסטית ולא עניינית, חברות איכותיות רבות עלולות לקרוס וציבור המשקיעים יישאר בידיים ריקות ויציאת המשק הישראלי מן המיתון וחזרתו לצמיחה מהירה עלולה להתעכב עוד יותר".
לפי הצעתו של גושן, המדינה תבטח הנפקות חדשות של אג"ח שייערכו ב-2009 בשיעור של 80% - כלומר, המדינה תבטיח כי ההפסד המרבי מההנפקות יהיה 20%.
"הטענה שהגופים המוסדיים דוחים את התוכנית אינה נכונה. מבדיקות שערכנו עם המוסדיים עולה שהם רואים את התוכנית בחיוב, משום שהיא מתמודדת עם חוסר הוודאות שקיים לגבי עתיד השוק", אמר גושן.
בראיון ל-TheMarker, הביע החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, את התנגדותו לתוכנית של גושן. אורן אמר כי "ההצעה כפי שהיא מוצעת אינה אפקטיבית. הצעה לביטוח שלא עולה כסף היא תרגיל שיכול לעבוד על הציבור הרחב, למשל כשהציעו לו רשת ביטחון לכספי הפנסיה שלו, אבל בשוק המוסדי זה לא יעבוד. הגופים המוסדיים יבינו מיד שמציעים להם ביטוח שלא שווה דבר, ולכן הם לא ישתמשו בו. ואז תתרחש מיד הידרדרות במדרון החלקלק של שיפור ההצעה - כלומר הגדלה של שיעור הערבות שהמדינה תעמיד, כדי לשכנע את המוסדיים להשתמש בביטוח. התוצאה תהיה הלאמה מסוכנת של שוק האג"ח הישראלי".
"המוסדיים לא סובלים מבעיית נזילות" "שוק האשראי החוץ-בנקאי שרוי בשיתוק", הסביר גושן, "במצב רגיל, חברה שנטלה אשראי חוץ-בנקאי לצורך פעילותה ממחזרת אותו דרך השוק על-ידי הנפקת אג"ח חדשות. אי הוודאות גורמת לכך שוועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים משותקות וחוששות לקבל החלטות השקעה. וכל-זאת, בשעה שכספי החיסכון הפנסיוני ממשיכים לזרום אל הגופים המוסדיים, הם אינם סובלים מבעיית נזילות ויש ביכולתם להעניק אשראי.
"התוכנית שגיבשנו מאפשרת לגופים המוסדיים לשאת בסיכון של עשרים האחוזים הראשונים מתיק ההשקעות שלהם. חשוב להבין שהיא אינה מבטחת כל סדרת אג"ח בנפרד אלא תיק השקעות שלם, מה שמפחית את החשיפה של המדינה במתן הערבות. הצעת הרשות מאזנת בין אי-התערבות של הממשלה לבין מתן ביטחון ברמת סיכון מוגבלת שאינה חושפת אה המדינה להפסדים", אמר גושן.
"התוכנית היא פן משלים וחיוני לקרנות המנוף, מאחר שקרנות המנוף מתמקדות במיחזורי חוב ואילו הערבות לאג"ח מתמקדת בהנפקות של אשראי חדש. אחד מרכיבי תוכנית הערבות הוא האפשרות להגביל את חברות היעד של התיק המבוטח כך שהמדינה לא תתמוך בהנפקות של חברות החזקה או של חברות המשקיעות במגזרים שיש בהם סיכון גבוה במיוחד ושהוכחו כבעייתיים. המדינה תוכל לכוון את הסיוע לחברות שפועלות בארץ ומספקות תעסוקה בארץ".
"אנו סבורים כי יש לבחון קביעה של תנאי סף להנפקות אג"ח, הרחבה של זכויות מחזיקי האג"ח והעצמה של כוחם ואחריותם של נאמני האג"ח".
גושן הציג שוב את תוכניתו להעמדת ערבות ממשלתית לתיקי השקעות של גופים מוסדיים שירכשו אג"ח חדשות. "הערבות הממשלתית שתעמיד רצפה להפסד עתידי, תגרום לצמצום הפניקה מבלי לעוות את שיקולי ההשקעה של המוסדיים", אמר, "כך אפשר יהיה להניע מחדש את שוק האשראי. הקונים החדשים שייכנסו לשוק יגדילו את הביקושים לרכישת אג"ח וישפיעו על מחירי ותשואות אגרות החוב, מה שיקל על גיוסי אג"ח חדשים וימשוך לשוק גופים מוסדיים נוספים".
הרשות החלה במהלך חקיקתי שתכליתו הגברת כוחם של נאמני האג"ח והגדלת חובותיהם וסמכויותיהם. "נאמני האג"ח מצויים בעמדת מפתח", הסביר, "הם המייצגים את האינטרס של מחזיקי האג"ח מהציבור ולכן אין היגיון בכך שסמכויותיהם ישארו מצומצמות. אנו סבורים כי לצד חובותיהם לבחון את תוקף השיעבודים, את עמידת החברה בהתחייבויותיה ואת סבירותם של הסדרי פשרה, עליהם לקבל גם את הזכות לממש זכויות בשם מחזיקי האג"ח, לקבל מידע מהחברה מבלי להיות תלויים ברצונה הטוב בלבד ולכנס אסיפות מחזיקי אג"ח במספר גדול יותר של מקרים".