מדינת ישראל הקימה מערכת פנסיית חובה. משרד האוצר הרס את המערכת הזו. קוראים לה ביטוח זקנה, אחד מענפי הביטוח של המוסד לביטוח לאומי.
"ביטוח"? זו הייתה הכוונה וכך זה התחיל. אז מה השתבש? השיבוש הוא שנתנו לחתול לשמור על השמנת. מערכת ביטוח היא מטבעה מערכת הצוברת כסף שנועד לשלם בעתיד את ההתחייבויות שלשמן נבנתה המערכת, ובעבורן משולמת פרמיה. רק שמשרד האוצר לא יכול לראות כסף שנצבר, ולהתאפק מלשים עליו את ידו.
וכך קרה שהאוצר דאג להעברת חוקים שנתנו לו שליטה על כספי הביטוח הלאומי, והוא שקובע את גובה תשלומי הגבייה ואת גובה התגמולים והקצבאות, ובכך הפך הביטוח הלאומי למנגנון מס לכל דבר. העיקרון שכספי ביטוח מתנהלים כחשבון סגור על-פי חישוב אקטוארי נפרץ כאן, ובכך הושם הקץ על ביטוח לאומי כמנגנון ביטוח זקנה.
ועכשיו בא שר האוצר ומציע פנסיית חובה. דה-זה-וו... כלום לא היינו בסיפור הזה?
לא צריך עוד חוקים. לא צריך עוד מנגנונים ממשלתיים. כל מה שצריך זה ששר האוצר יורה למשרדו למשוך ידו מהביטוח הלאומי ולהחזיר את הכספים המופקדים בבנק ישראל לשליטה בלעדית של ביטוח לאומי, ובא לציון גואל.