מעשייה ידועה במחוזותינו סיפרה, שפעם יצא הנשיא חיים ויצמן לטייל בגן משכנו ברחובות. לפתע נשמטה ממחטתו. שלישו אץ להרימה, והנשיא עצר אותו, "בחור צעיר. זה שלי, וזה הדבר היחיד, שבן-גוריון מרשה לי לתחוב את חוטמי לתוכו".
כבר הנשיא ויצמן ידע, שאין בתפקידו כל תוכן. משרתו הרמה וחסרת התוכן לחלוטין נועדה לפצות את המדינאי הישיש והחולה, שנדחק לעמדה חסרת חשיבות. לכן, המציאו בשבילו תפקיד הולם, שבו ייהנה מתפקיד בכיר שאין בו ממש - כבוד הנשיא.
מאז ימי ויצמן הראשון - נשיא המדינה הנו תפקיד, שנועד לקבור חי פוליטיקאי, שראש הממשלה, או עמיתיו, לא מצאו דרך אחרת לחסלו בעודו בחייו. יוצא מן הכלל הזה היה פרופ' אפרים קציר - מדען מוערך, שנענה לצו התנועה, שניפקה לו הנהגת מפא"י. השאר - הגיעו לתפקיד מתוך הבנה, כי המשכן בירושלים הנו תחליף לגלות.
הנשיא צריך לשמש סמל - "לסמבל", בלשונו של ויצמן הראשון. לפיכך, שמעון פרס הנו המתאים לתפקיד נשיא המדינה. כך, תהיה לאיש דל-הכישורים וחסר ההשכלה משרה מיותרת, שאין עושים בה דבר, ומקבלים שכר רב על חשבון משלמי המסים.
כיוון שאני מעריץ ידוע של פרס - עוד מנעוריי - אין מאושר ממני לראות את האיש במלוא תפלותו ובהתבזותו. כשיהיה פרס נשיא - הוא לא יצטרך למלא את הבטחותיו הרבות לתושבי הנגב והגליל. תמיד יוכל להאשים את אילוצי משרתו החדשה בכך, ששוב לא עמד בדיבורו.
פרס הוא סמל נהדר למצבה של המדינה:
הוא חסר השכלה, אך מדבר בביטחון על ננו-טכנולוגיה כאילו הייתה שכנתו לבניין. וצריך לזכור, שהאיש אינו יודע להפעיל מחשב. שומעיו ב"כנס הרצליה" בשבוע שעבר לא ידעו האם לצחוק, או לגחך, למשמע דבריו, שנשמעו הזויים ומנותקים מכל הקשר. אחרי כארבעים שנות תצפית בתופעה, אני מציין בהכנעה: פרס מתקשה להבין את ההבדל בין "חוזה" לבין "הוזה", ועושה שעות נוספות בהזיות, שכבר המיטו על מדינה אסונות גדולים, ועוד ידו נטויה.
הוא לא שירת מעולם בצבא. כשרבים מחבריו התגייסו ל"הגנה" ולפלמ"ח - לחם פרס בחירוף נפש ובכל מאודו בתוככי מסדרונות בית המפלגה. כידוע, יצחק רבין לא שכח לו מעולם את "עברו הקרבי".
הוא כישלון מושלם בתחומו. למעשה, מאז 1965 לא הצליח לזכות בשום מערכת בחירות, ונמצא בכנסת במקומו הראוי, במפלגת הרמייה והקומבינות "קדימה", בזכות עוד קומבינה, שארגן. יש להודות, הוא מיטיב להיות קומבינטור.
לאיש יש כמה פרשיות מוזרות של טוהר מידות ושל עבריינות לכאורה - בעיקר, בתחום חיבתו למתנות ולתרומות נדיבות, שאינן מכירות במגבלות החוק. רק בטלנות של היועץ המשפטי לממשלה הותירה את פרס בלא תיק פלילי.
מכל מה שאפשר להגיד על בחירתו האפשרית של פרס לנשיא המדינה ראוי לציין עוד שני דברים: כנראה, הוא לא יצליח להיבחר לתפקיד בכוחות עצמו. לכן, יצטרכו לנקוט באחת משתי אפשרויות (או בשתיהן גם יחד, ליתר ביטחון): לחוקק חוק מיוחד, שייקרא, "חוק יסוד: שמעון פרס, נשיא המדינה לעד"; או לחוקק חוק מיוחד, בניגוד לנוהג במקומותינו, על מנת, שקבלני הקולות של ראש הממשלה יוכלו לבדוק מה הצביע כל חבר-כנסת. כך יוכל ראש הממשלה לקנות במחיר גבוה (שאנחנו, אזרחי המדינה, נשלם) קולות של חברי-כנסת ושל סיעות מכל הבא ליד. למשל, יובטחו להם תקציבים ומשרות לרוב תמורת שחרור סיעת "קדימה" ממטען-יתר, ושמו שמעון פרס.
רציתי להוסיף, שהמחשבה, שבמקומו של מי שלא למד, מי שאינו מבין בטכנולוגיה ובמדע ומי שלא שירת בצבא (כולם אותו האדם) ייכנס לכנסת אלוף ((מיל.)) יצחק בן-ישראל, מנחמת אותי. כך, יהיו בסיעת "קדימה" בכנסת שלושה פרופסורים - כמעט שיא לאומי.
