בהיעדר חוקה במדינת ישראל, חוק יסוד כמוהו כחוקה. מעמד הזכויות הנובע מכוחו של חוק יסוד אינו כמעמד זכויות מכוחו של חוק שאינו יסוד. חקיקתו של חוק יסוד וכל שינוי בו מצריכים חשיבה מעמיקה. בנוסף, אף נדרש רוב מיוחד של חברי כנסת לשינויו.
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק לשינוי חוק יסוד: נשיא המדינה.
שוב אנו עדים לקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לשנות חוק יסוד. קלות בלתי נסבלת זו אף מחריפה במקרה זה, משום שהדבר נעשה מתוך מטרה להתאים את החוק לצרכיו האישיים של מועמד. התנהלות זו מעוררת בי תחושה של חוסר שקט פנימי כלפי הרשות המחוקקת ויחסה לתוצריה שלה.
השינוי המוצע יגרום לשלילת חופש הבחירה מצד נבחרי העם חברי וחברות הכנסת. כיום ההצבעה חשאית וכל אחד מצביע לפי צו מצפונו, מיהוא המועמד הראוי ביותר, לדעתו, להיות נשיא המדינה. השינוי המוצע יהפוך את ההצבעה להצבעה מפלגתית.
כיום, חבר מפלגה מטעם סיעת בל"ד יכול להצביע למועמד ממפלגת ישראל-ביתנו, מכיוון שהוא המתאים ביותר לתפקיד נשיאותי-ממלכתי, בלי לחשוש מביקורת פנים מפלגתית. השינוי המוצע יגרום לכך שההצבעה תהיה מלווה במשמעת סיעתית, כל חבר כנסת יחויב על-ידי מפלגתו להצביע למועמד מוסכם מטעם המפלגה, מי שלא ישתף פעולה יהיה צפוי לסנקציות מפלגתיות.
השינוי המוצע יהפוך את ההצבעה לתפקיד הנשיא לכלי מיקוח במסגרת עסקנות פוליטית - בחירת הנשיא תלווה ברקימת דילים פוליטיים שיקבלו ביטוי כבר בהסכמים הקואליציוניים, ובהבטחות שידרשו ושינתנו לסיעות השונות. מכך נובע כי בחירת נשיא תושפע ממניעים אינטרסנטיים – מפלגתיים. מועמד עצמאי, שלא מטעם מפלגה, יהיה חסר סיכוי; כל מועמד מטעם מפלגה מסוימת יקבל אוטומטית את קולות חברי מפלגתו ללא שיקול ענייני. מצב זה יוביל לחוסר אמון גדול של הציבור במערכת הממשל.
יש להדגיש, כי גם בבחירות של נשיאים קודמים היו מעורבים אינטרסים פוליטיים, אולם הבחירה האישית והחשאית הובילה לכך שבסופו של יום משקל האינטרסים הפוליטיים נסוג מפני השיקול הענייני שבבחירת נשיא למדינה.
לבד מן האמור לעיל, החומרה שבשינוי המוצע היא ששינוי זה לא נעשה כדי להפיק לקחים ממקרה קצב, אלא על-מנת להבטיח את מועמדותו של שמעון פרס. דהיינו, שינוי חוק היסוד נעשה על-מנת לקדם מועמד מטעם המפלגה השלטת, ובעקיפין נעשה בו שימוש ציני לשם חיזוק מעמדו הרופף של ראש הממשלה. יש לציין בהקשר זה, כי ראש הממשלה הסיר מעצמו את כל העכבות והוא מציע לכל מפלגה שתצביע בעד שינוי החוק, שרים נוספים בממשלה בתפקידים בכירים יותר.
התוצאה ההכרחית של השינוי המוצע היא שבבית הנשיא יישב נשיא פוליטי, מחוייב מפלגתית אשר קיים חשש ממשי שהשיקול הפוליטי יהיה שיקול מרכזי בהחלטותיו ובהתנהלותו. נשיא שיזכור מי הצביע עבורו, ובעיקר מי לא הצביע עבורו. נשיא פוליטי כאמור עלול יהיה להשתמש בשיקולים אישיים ופוליטיים אלה בעת פקודה כגון: הפעלת סמכותו להטלת האחריות להרכבת ממשלה על אחד מחברי הכנסת.
שמעון פרס הוא מועמד ראוי לשמש כנשיא מדינת ישראל וייתכן ואף ייבחר בבחירה חשאית, אולם נראה כי אין לאפשר את בחירתו במחיר פגיעה בחופש ההצבעה של נבחרי העם.
