מימון טרור - שיטות ומאפיינים

המלחמה הבינלאומית במימון הטרור תפסה בשנים האחרונות תאוצה רבה. כאשר מזכיר המדינה לשעבר, קולין פאואל, ציין כי "הכסף הוא החמצן של הטרור" (“money is the oxygen of terrorism”), הוא התייחס אל ארגוני הטרור כאל עסקים מסחריים, וכשם שעסק מסחרי אינו יכול להתקיים ללא מימון, כך גם ארגוני הטרור. שיטות מימון הטרור הופכות למגוונות יותר ויותר ככל שהמאבק בפעילות זו גובר, וניתן לראות כיצד חדרו ארגוני טרור לתחומים מגוונים, שרבים מהם קשורים לפעולות פשיעה כגון סחר בסמים והפרת זכויות קניין רוחני. הטרור אינו פשע שמטרתו השגת רווח כספי. עבור מרבית ארגוני הטרור, הכסף משמש כאמצעי להשגת המטרה, שהיא פעולת הטרור עצמה. ככל שפעולת הטרור מורכבת יותר וארגון הטרור גדול יותר, הארגון זקוק ליותר ויותר כספים לשם ביצוע פעולותיו. במאמר זה נתאר את השיטות למימון הטרור הבינלאומי, תוך הצגת מקרים מהארץ ומהעולם הממחישים את הדרכים השונות והמגוונות שארגוני הטרור עושים בהן שימוש לשם גיוס והעברת כספים.

קיימות שתי שיטות עיקריות למימון הטרור

א. תמיכה פיננסית (ממשלות, ארגונים ואנשים פרטיים): ארגוני טרור יכולים לקבל תמיכה מממשלות וממדינות. מגמה זו אומנם בירידה לאחרונה, אך עדיין מדינות כגון אירן וסוריה חשודות בתמיכה ומימון ארגוני טרור שונים. לאחרונה, ניתן היה למצוא דיווחים רבים בעיתונות להברחת מזומנים ע"י שרים פלשתינים. ההערכה היא כי במהלך השנה האחרונה הוברחו לתוך שטחי הרשות כ-66 מיליון דולר במזומן, אשר מקורם במצרים, אירן ומדינות ערב נוספות. לכאורה מיועדים הכספים לתשלום משכורות של עובדי הרשות, אך קיימות גם הערכות כי חלק נכבד מהכספים מופנה לתשתיות צבאיות ומימון טרור. ארגוני צדקה - אחד הגורמים המרכזיים דרכם ארגוני טרור מקבלים תמיכה הוא ארגוני צדקה שונים ברחבי העולם. הצדקה ('זכאת' בערבית) היא אחד מחמשת עמודי האיסלאם, ומחייבת את המוסלמי לתרום מכספו לצדקה. כספי הצדקה מיועדים לנזקקים, כמו אלמנות ויתומים, לצרכי הקהילה המוסלמית, כדוגמת הקמת מסגדים או מוסדות חינוך דתיים, ובעת מלחמה משתמשים בהם גם לרווחת החיילים ולצורך פדיון שבויים. ארגוני צדקה משחקים תפקיד מטריד במיוחד במימון הטרור. רבים מהם מציבים בפני הרשויות את האתגר להפריד בין ארגונים לגיטימיים לבין ארגונים שמממנים טרור בלי ידיעתם, על-ידי השתלטות מבפנים של ארגוני טרור, ובין ארגונים התומכים בטרור באופן פעיל. עוד בשנת 1993, לאחר ההתקפה על מרכז הסחר העולמי בארה"ב, המעקב אחר מקורות מימון הפעולה הוביל לחברה המייבאת מים קדושים ממכה לפקיסטן. אך רק לאחר המתקפה ב-11 בספטמבר ניתנה חשיבות מספקת לגילויים כגון זה. ב-14 בדצמבר 2001 פשטו שלטונות ארה"ב על קרן הרווחה העולמית (Global Relief Foundation) בשיקגו, ומיד לאחר מכן פשטו כוחות האו"ם על משרדי הקרן בקוסובו. החוקרים טענו, כי למרות שהקרן מנתבת חלק מהכספים לצדקה, היא משמשת חזית לגיוס כספים לארגון אל-קאעדה. דוגמאות נוספות הן "קרן האדמה הקדושה לרווחה ופיתוח (the Holy Land Foundation for Relief and Development) התומכת בחמאס. דוגמה מעניינת נוספת היא קרן "התקווה" (Hatikva), שמימנה את ארגון "כהנא חי" שהוכרז כארגון טרור בארה"ב. קרנות הצדקה הללו עסקו לא רק במימון טרור אלא גם בסיוע לקבוצות טרור לבצע את פעולותיהן. במקרים רבים, התורמים לארגוני הצדקה לא יודעים, כי חלק מהכספים מוזרם לפעילות טרוריסטית, ולתומם הם חושבים כי אכן התרומה מיועדת לעזרה הומניטרית. מאז ה-11 בספטמבר, ממשל בוש זיהה, פרסם והחרים כספים של ארגונים המזוהים עם הטרור. חסימת פעילות ארגוני הצדקה ההומניים המממנים טרור היא מסובכת, עקב הקושי בזיהוי של יעדי הכספים האמיתיים: - הארגונים מקבלים אלפי תרומות ממוסלמים בכל העולם (במיוחד כיום, כשניתן לתרום באמצעות האינטרנט), דבר המקל את מיזוג הכספים האלה עם כספי ארגוני טרור. - לארגונים רבים יש משרדים במקומות שונים בעולם, הן במדינות מערביות, בהן המיסוי וחופש הדיבור מקל על פעולותיהן, והן במדינות שאינן מפותחות ובאזורי משבר בעולם המוסלמי, שם שירותיהם נחוצים ביותר. - היות ופעולות הצדקה מתבצעות במדינות לא מפותחות, בהן המערכת הבנקאית חלשה או אינה קיימת, נסמכים ארגונים רבים על חלוקת מזומנים לנצרכים. היות והמזומנים הם אנונימיים, קל לנתב אותם גם לארגוני טרור. - ארגונים רבים האוספים כספים במערב אינם יודעים אפילו, כיצד מחולקים כספים אלה במדינות הנזקקות. בנקים שונים בעולם משמשים אף הם כצינור להעברת הכספים לארגוני הטרור, לפעמים בלי ידיעתם. בנקים אמריקניים משמשים גם כקורספונדנטים לסליקה של בנקים ערביים שונים. כבר בתחילת ינואר 2001 ישראל התלוננה בפני מנהלי סיטיבנק על כך שהבנק משמש, בלי ידיעתו, צינור העברת כספים מארצות הברית לארגון החמאס בשטחים. החמאס מוגדר על-ידי המימשל האמריקני כארגון טרור. המידע הועבר בפגישה בין פקידים ישראלים, בראשם ראש היחידה למלחמה בטרור במשרד ראש הממשלה דאז, יחיעם שרון, להנהלת סיטיבנק בניו-יורק. על-פי מידע זה, הכסף שיוצא מאוהדי החמאס ומארגונים ערביים בארה"ב, מועבר דרך סיטיבנק לירדן, ומשם באמצעות בנק אל-אקצה - לחמאס. בנק אל-אקצה, שמרכזו בירדן, מפעיל סניפים ברבות ממדינות ערב ומספק שירותי סליקה לפעילותו של סיטיבנק בירדן. מנהלי סיטיבנק ציינו, כי אין להם כל מידע על כספים שעוברים באמצעותם לארגון החמאס. באפריל 2006 פורסם בעיתון ניו-יורק פוסט, כי התובע של מחוז מנהטן, רוברט מורגנטאו, עצר צינור מימון מסיבי שהזרים שלושה מיליארד דולר לארגוני טרור דרך אחד מהבנקים הגדולים ביותר בניו-יורק. מאוחר יותר פורסם כי מדובר בבנק אוף אמריקה וכתוצאה מפרשה זו הוטלו על הבנק עיצומים כספיים בסך של 7 מיליון דולר. ב. פעולות המייצרות הכנסות פעולות המייצרות הכנסה לארגוני הטרור מחולקות לשני תחומים עיקריים: פעולות חוקיות ופעולות פשיעה. דוגמאות לפעולות מייצרות הכנסה שאינן פשיעה: הקמת מפעלים ובתי מלאכה, גביית דמי חבר לארגונים שונים, מכירת דברי פרסום ודפוס, ביצוע סיורים מודרכים, פעולות תרבות ואירועים חברתיים בתשלום. פעולות פשיעה המבוצעות על-ידי ארגוני טרור דומות לפעולות אחרות המבוצעות על-ידי ארגוני פשיעה ברחבי העולם. דוגמאות לפעולות פשיעה למימון טרור: חטיפות, סחיטת אנשי עסקים, הברחות, זיוף שטרי כסף, זיוף סחורות (הפרת זכויות קניין רוחני), שוד, סחר בסמים. נרקו-טרוריזם - ארגוני טרור, תעשיית הסמים והקשרים שביניהם. מאז אסון ה-11 בספטמבר שגרם להרס מרכז הסחר העולמי בניו-יורק גברה ההתמקדות בארצות הברית ובמדינות רבות נוספות, בסכנות האורבות לחברה מארגוני טרור בינלאומיים. יחד עם ההתמקדות האמורה הופנתה שוב תשומת הלב של גופי אכיפת החוק ושל החברה המערבית, לקשר המסורתי שקיים בין פעילויות הטרור וארגוניו לבין "תעשיית" הסמים הכוללת גידול סמים, סחר בהם והברחתם וכן הלבנת הון. בצד הפעילות הצבאית-טרוריסטית של ארגוני טרור כמו חיזבאללה, אל-קאעדה וחמאס במזרח התיכון, FARC (Revolutionary Armed Forces of Columbia) בקולומביה ואחרים, מקיימים ארגונים אלה גם פעילות פלילית ענפה הכוללת מעורבות ב"תעשיית" הסמים האמורה. שתי מטרות לארגוני הטרור במעורבותם בעבריינות הסמים: רווח כספי למימון פעילויותיהם והחלשת אויביהם באמצעות הצפת החברה של מדינות היעד, בסמים ממכרים. תחום עבריינות הסמים תופס, על כן, מקום מיוחד בתוך מכלול הפעילות העבריינית של אותם ארגונים שכוללת גם חטיפת ילדים, חטיפת מטוסים, סחר בנשק, סחיטה, חטיפה והברחה של בני אדם, הברחת סיגריות וסחורות אחרות, זיוף דלק כספים. מספר ארגוני טרור משתמשים בטיעון האמור של החלשת החברה האמריקנית ושל מדינות מסוימות נוספות, להצדקת מעורבותן בפעילויות בלתי חוקיות.

חיזבאללה

בצד פעילותו הצבאית-טרוריסטית, המדינית והכלכלית-חברתית מקיים ה"חיזבאללה" גם פעילות פלילית ענפה הכוללת מעורבות ב"תעשיות" הסמים וזיוף הכספים המשגשגות בלבנון ומחוצה לה. פעילותו הפלילית של ה"חיזבאללה" נועדה לקדם מספר מטרות חשובות של הארגון:

• יצירת ערוץ עצמאי לגיוס כספים בנוסף למימון הכספי המגיע מאירן.

• ניצול גורמים פליליים מקצועיים לשיפור היכולות המבצעיות של הארגון בישראל, במדינות ערב וברחבי העולם (הדבר הומחש היטב בחשיפת רשתות מבריחי סמים בישראל ששילבו הברחת סמים עם איסוף מודיעין והברחת אמצעי לחימה עבור ה"חיזבאללה").

• כתוצר לוואי, פגיעה במרקם החברתי והכלכלי של ישראל ומדינות המערב עם דגש על ארה"ב, כחלק מהמאבק שמנהלות נגדן אירן וה"חיזבאללה".

אחת משיטות מימון הטרור ב"שטחים", מבוססת על העברת כספים לארגון מחו"ל באמצעות סחורות. הסחורות נרכשות מחברות מסחריות בינלאומיות במימון "הג'יהאד האיסלאמי בפלשתין" בחו"ל והן מועברות לחברות מסחריות בשטחי הרשות הפלשתינית. הכסף המתקבל מפדיון הסחורות ברשות או הסחורות עצמן מועברים לידי תשתיות "הג'יהאד האיסלאמי בפלשתין" ב"שטחים". ב-19 בפברואר 2006 פורסמה באתר משרד האוצר הודעה לפיה נתפסו בנמל אשדוד 31 מכולות עמוסות סחורה שיובאה מחו"ל בשווי מאות אלפי דולרים ונקנתה ע"י חברת פאיז אבו עכר מרצועת עזה. החברה הוכרזה לפני כחודשיים ע"י שר הביטחון כהתאחדות בלתי מותרת, לאחר שהתברר כי סייעה באופן שיטתי ורצוף במימון גורמי חמאס וג'האד איסלאמי. תפיסת המכולות התבצעה בעקבות חקירה משותפת של מחלקת החקירות ברשות המיסים, שרות ביטחון הכללי והיחב"ל, אשר העלתה כי חברת פאיז עבו עכר רכשה סחורות מספקים שונים בחו"ל, אך הרכישה שולמה ע"י מפקדות החמאס או "הגיהאד האיסלאמי" בחו"ל ישירות לספק ונשלחה לחברת פאיז אבו-עכר ב"שטחים". בתמורה לכך, העבירה חברת אבו עכר את הכספים, בקיזוז עמלה, לגורמי החמאס או "הג'יהאד" בתוך ה"שטחים", וזו השיטה בה פעלה מספר פעמים.

שימוש ארגוני הטרור באינטרנט

ארגוני הטרור משתמשים ברשת האינטרנט הן לגיוס כספים והן להעברתם ממקום למקום. לשם גיוס כספים והרחבת פעילותם, מנצלים ארגוני הטרור את החידושים הטכנולוגיים בעולם האינטרנט בארבע דרכים עיקריות: 1) בקשת תרומות, שיתוף מידע וגיוס תומכים ארגוני הטרור משתמשים באתרי אינטרנט, בחדרי Chat ובדיוור אלקטרוני לרשימות תפוצה לשם גיוס ובקשת כספים ישירות מתומכיהם. כמה וכמה ארגוני טרור מחזיקים באתרי אינטרנט, המעודדים ומהללים מעשי טרור ומבקשים תרומות לתמיכה במטרתם. הזרוע הצבאית של ארגון החמאס, גדודי איז-עדין-אל-קסאם, פירסמה הזמנה לגיוס מחבלים מתאבדים ועודדה את תומכיה לתרום כפי יכולתם למטרות הארגון; ערוץ הטלוויזיה של החיזבאללה Al-Manar החזיק אתר הקורא לתרומות לחיזוק האינתיפאדה והמפרט מספרי חשבונות בנק בלבנון להעברת תרומות אלה; קרן הג'יהאד הבינלאומית (The Global Jihad Fund published a web site) החזיקה אתר הקורא לעזרה בקידום צמיחת תנועות הג'יהאד בעולם. באתר רשומים חשבונות בנק בפקיסטן וקישורים לאתרי ארגוני טרור אחרים, כולל הטליבאן, החמאס והחיזבאללה. לפחות ארבעה אתרי אינטרנט של ארגוני ג'יהאד עודדו אנשים לתרום כסף, ונשים לתרום תכשיטים למטרת הג'יהאד, והבטיחו בתמורה ברכות מאוסמה בן-לאדן וראשי ארגון אל-קאעדה אחרים. בנוסף לאתרים כגון אלה, ארגוני הטרור משתמשים בלוחות אינטרנט (Bulletin boards), חדרי Chat ודיוור אלקטרוני. היות והגלישה באינטרנט מתאפשרת ממקומות ציבוריים (ספריות, "קפה אינטרנט"), וכן קיימים שרתים שהמעבר דרכם מאפשר אנונימיות מוחלטת (Anonymiser), לא ניתן למעשה לעקוב אחר הגישות לאתרים אלה ולאתר את הגופים או האנשים התורמים כספים דרכם. 2) ניצול אתרי אינטרנט של ארגוני צדקה (או הקמתם) לשם גיוס תרומות כאמור לעיל, ארגוני טרור ניצלו ומנצלים מזה זמן רב ארגוני צדקה כמכשיר לגיוס כספים למימון פעולותיהם. חלק מארגוני צדקה אלה משתמשים באתרי אינטרנט, בפורומים ובדואר אלקטרוני ככלים לפרסום ולבקשות תרומה. חלק מקרנות אלה, כגון Wafa al-Igatha al-Islamiya, Rabita Trust, Al-Rashid Trust, Global Relief Fund, Benevolence International Foundation, Ummar Tameer-e-Nau, הוקמו על-ידי ארגוני הטרור עצמם. 3) ביצוע פשעי מחשב ברשת בנוסף לגיוס כספים דרך הרשת, ארגוני טרור מבצעים גם פשעי מחשב ברשת (Cyber Crimes) על-מנת לממן את פעולותיהם. טרוריסטים השתמשו בזהויות שגנבו ברשת באמצעות מירמה, על-מנת להתקבל לעבודה, לחדור לחשבונות בנקים וכרטיסי אשראי. אין צורך במומחיות גדולה בכדי לשנות כתובת דואר אלקטרוני של השולח ולהתחזות, לדוגמה, לספק שירותי אינטרנט השולח חשבון, לחברת כרטיסי אשראי או למחלקת שירותי לקוחות של בנק השולחות דף חשבון וכו'. בעזרת התחזויות כאלה ניתן לקבל מהנמען התמים את פרטי הבנק או כרטיס האשראי שלו. שיטה נוספת היא ניצול אתרי מכירות פומביות על-מנת להציע חפצי ערך למכירה, מבלי לספק אותם לאחר התשלום. לאחר בדיקה מתברר, כי המוכר התחזה בעזרת כתובת מזויפת. כמו כן ניתן לבצע ברשת מירמה בניירות ערך על-ידי פרסום כוזב על מניה מסוימת, העלאת מחירה בשוק ומכירת המניה במחיר גבוה. אפשרות נוספת לפשיעה היא גניבת זכויות יוצרים והפרת חוקי קניין רוחני ומכירת תוכנות ואמצעי מדיה מזויפים. 4) שימוש באינטרנט כרשת תקשורת לארגון ויישום מימון כספים האינטרנט, כאמצעי תקשורת על-ידי טרוריסטים הוא, כנראה, הכלי הנפוץ ביותר הנעשה לשם העברה וגיוס של כספים. ארגוני טרור ספקו דרך האינטרנט רשימות של חשבונות בנק להפקדת תרומות. השימוש בדואר אלקטרוני להעברת מסרים נפוץ אף הוא בקרב הטרוריסטים. בארה"ב הואשמו מספר קבוצות ובודדים בשליחת מסרי דואר אלקטרוני לקידום הטרור. טרוריסטים יכולים גם להעביר סיסמאות וקודי הזדהות סודיים (PIN Numbers) והוראות שונות בחדרי Chat, פורומים ודואר אלקטרוני. כדוגמה, ניתן להעביר פרטים ואישורים של העברות כספים של מערכות העברות כספים מחתרתיות (Hawala). ב-2 באוקטובר 2003 המימשל האמריקני החל לצרף שמות אתרי אינטרנט לרשימת ארגוני הטרור. לצירוף שמות האתרים כארגוני טרור יש משמעות בתחום התמיכה באתרים: החוק האמריקני קובע כי אסור לתרום כספים לארגונים המופיעים ברשימת הטרור או להעניק להם תמיכה בצורה אחרת. עם זאת, על-פי חוק, לשלטונות אסור לחסום את הגישה לאתרים (משום שיש בכך פגיעה בזכויות המוקנות בחוקה) - אלא מסיבות פליליות.

העברת כספי טרור דרך האינטרנט

ארגוני טרור יכולים לעשות שימוש באינטרנט להעברת כספים בשלוש דרכים עיקריות: 1) שימוש בבנק אינטרנטי ובבנקאות מקוונת (Online Banking). 2) שימוש באמצעים חלופיים לתשלומים והעברת כספים באינטרנט (שרתי תשלומים כגון PayPal ושימוש ב-e-cash). 3) שימוש בתקשורת כגון דואר אלקטרוני לפיקוח ומתן הוראות על ההעברות. הבנקאות האלקטרונית (Internet Banks, Online Banking) ידועה זה מכבר כמכשיר וכשיטה להלבנת הון. שיטה זו גם משמשת ארגוני טרור העושים שימוש בבנקים מקוונים הקשורים לארגונים אלה. לדוגמה, בנק Al-Taqwa, שנוסד על-ידי האחים המוסלמים באיי הבהאמס ב-1988, החזיק סניפים באלג'יר, ליכטנשטיין, איטליה, מלטה, פנמה ושווייץ, וסיפק שירותי בנקאות לארגוני אל-קאעדה והחמאס, עד שנסגר מתוקף סנקציות שהוטלו לאחר מתקפת ה-11 בספטמבר. באופן דומה, ארגון החמאס יסד את בנק אל-אקצה ב-1997. בנק זה היה שייך בחלקו גם לאגודת בית אל-מאל. שני המוסדות הוכרזו על-ידי מדינת ישראל כארגוני טרור.