המשא-ומתן של ועדת הכלכלה של הכנסת עם הבנקים מתנהל משל היו הבנקים הריבון של המדינה ואילו ועדת הכלכלה היא נציגי ועד העובדים של הבנק. חברי הכנסת צריכים להפנים שהם, כנציגי העם, הם הריבון. תחושת העליונות של הבנקים נסמכת על יכולתם לקבל החלטות חד-צדדית תכופות להעלאת העמלות, מבלי לקבל הסכמת הצרכנים. הצרכן, בעיני הבנק, הוא נתין שלהם והבנקים יכולים להיכנס לחשבונות, מבלי לקבל את הסכמתו, ולקחת ממנו כמה שיחפצו.
הבנקים הפנימו את עוצמתם ואף הצליחו לשדר לציבור הרחב, ובכלל זאת לחברי הכנסת, עוצמה אימתנית כמו היו מעל לריבון. לכן, זה אך טבעי, שהרשו לעצמם מנכ"לי הבנקים גם להתעלם מהזמנתם לוועדת הכלכלה של הכנסת ולא להופיע בפניה. יתרה מזאת, הבנקים הצליחו לשדר עוצמתם המשתקת כלפי כל הגופים, החל מבנק ישראל וכלה בחברי הכנסת, שבהשראת הבנקים, סירסו את ההמלצות המקוריות של ועדת בכר.
ח"כ משה כחלון הנכבד, עם כל האדיבות והרצון הטוב, הבנקים יהיו קשובים רק לכוח נגדי שיעמוד מולם. אם ועדת הכלכלה מבקשת להגביל את הדורסנות של הבנקים עליה לנהוג בתקיפות, דוגמת הדרך שתפורט להלן.
מרבית שירותי הבנקים הינם שירותים מנהליים בלבד. שירותים אלו ניתנים לתמחור בפשטות וניתנים לאימות והשוואה עם נתוני התפעול של בנק הדואר, באשר לעלות השירותים הדומים לאלה שמספקים הבנקים. כמו כן רשאית הוועדה לבקש מכל אחד מהבנקים פרטים על הרכב העלויות של השירותים המנהליים. נזכור שהכנסת היא הריבון, ולכן יש לה הזכות לקבל מהבנקים כל פרט שיידרש.
השירותים שחברי הוועדה יבחנו צריכים לכלול את כלל השירותים למשקי הבית
כאשר יעמדו בפני חברי הוועדה הנתונים הדרושים כנ"ל, חברי וועדת הכלכלה לא יבקשו "טובות" מהבנקים להורדת תעריפי השירותים השונים, אלא יעבירו לבנקים את המלצותיהם ויתנו להם הזדמנות להציג הערותיהם לתעריפים המומלצים ע"י הוועדה. השירותים שחברי הוועדה יבחנו צריכים לכלול את כלל השירותים הבנקאיים למשקי הבית, למעט הלוואות ומסגרות אשראי. לכך יש להוסיף:
א) החלת איסור על הבנקים להטיל על משקי הבית עמלות שלא נקבע להן תעריף מאושר על-ידי וועדה שהוסמכה לכך, באישור וועדת הכלכלה של הכנסת, בדומה להגבלת תעריפי החשמל והטלפון של בזק.
ב) החלת איסור על הבנקים לגבות עמלה,באם לא אושרה על-ידי הלקוח מראש, ורק כאשר הלקוח מודע למשמעות החיוב.
ג) יש לשקול מתן תמורה ללקוחות על הפקדונות בחשבונות העו"ש - פעם שילמו הבנקים בישראל ריבית על יתרות זכות.
ד) עד ליישום המגבלות, יש לאפשר ולעודד הפקעת תחומי פעילות של הבנקים לידי חברות שיעסקו בתחומים מסוימים, ולא בכלל פעילויות הבנקים, כגון רישום הבעלות על ניירות ערך וכן רכישת ומכירת ניירות ערך. פעולה זו עשויה להוזיל בצורה ניכרת את "דמי השמירה" המופקעים שהבנקים גובים כיום ללא כל הצדקה אמיתית, שהרי הם אינם שומרים על דבר וכל ניהול ניירות הערך מתבצע במחשב.
ה) בשל הפיקוח המוגבל של בנק ישראל, הבנקים מרשים לעצמם גישה דורסנית כלפי הלקוחות החלשים. הגבלת משיכות היתר רק אישרה לבנקים לעקוף זאת, תוך שהם גובים מהלקוחות הנרדפים עמלות גבוהות יותר. יש צורך ביחידה ציבורית שתעמוד בפני דריסת לקוחות הבנקים.
באשר לאשראי למשקי בית, הן בדרך של הלוואה והן בדרך של מסגרת אשראי, יש להחיל גם על פעילות זו את הגבלת שיעור הריבית בו יחויבו ולהכניסו לפיקוחה של וועדה ציבורית. מעבר לחיוב משקי הבית עבור ריבית, כאמור לעיל, לא יחויבו את משקי הבית בעמלות נוספות בקשר להעמדת האשראי.
הפתרון היעיל ביותר מצוי בעידוד התחרות בין הבנקים במגזר משקי הבית. לשם עידוד הבנקים הנוספים יש להקל על תנאי הסף לאישור הבנקים שיפעלו במגזר משקי הבית בלבד, כגון מתן אישור לבנק הדואר לספק שירותים בנקאיים מלאים למגזר משקי הבית, כולל פיקדונות והלוואות.
כאשר יפעלו בנקים נוספים, יתקיימו תנאי שוק תחרותי ואז מעורבות הרשויות תהיה מיותרת.
אם מר כחלון וחבריו בוועדת הכלכלה יכשלו חלילה, יאבד הציבור אמונו גם בנבחרי הציבור ויידרש לצעדים אחרים בהתגוננות מהבנקים, דוגמת הינתקות ממערכות הבנקים והתנהלות במזומנים ללא בנקים. יתכנו גם תגובות מחאה בתרחישים אחרים, אשר יגבו שכר לימוד גבוה מכולנו.