כאשר הוזמן בשבוע שעבר פרופסור ניר שביב, מרצה לפיסיקה מהאוניברסיטה העברית, לתוכניתם של לונדון וקירשנבאום, הוא לא תיאר לעצמו לאיזו זירה הוא ניכנס. פרופ' שביב בילה את רוב חייו במחקר אקדמאי שכלל תואר ראשון בהצטיינות ותארים שני ושלישי בפיסיקה מהטכניון בחיפה, פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי בקליפורניה (Caltech) והמכון הקנדי לאסטרופיסיקה תאורטית באונ' טורונטו במגוון רחב של תחומי מחקר באסטרופיזיקה. מחקריו על הקשר בין קרניים קוסמיות ותקופות קרח על פני כדור הארץ עוררו עניין רב הן בספרות המדעית והן בעיתונות הכללית. אולם כל אלו לא הכינו אותו לקבלת הפנים של אמן ה"פלאוורה" מנופף הידיים ומבשר המהפכה - כוכב הרייטינג - מר ניצן הורוביץ.
עם סיכום דבריו, בהם הציג פרופ' שביב את חוסר הביסוס המדעי של התיאוריות בדבר התחממות גלובלית, והעובדה שהתחממות או התקררות כדה"א תלויה יותר בהערכות קוסמולוגית מאשר בדאודורנט של השכנה ובגזי החממה, הוא נתקל בהצגת תכלית מוחצת ומבזה במיוחד. ספק אם פרופ' שביב נתקל אי פעם ביחס כזה מצד איזה שהוא מבקר החולק עליו בעולם המדעי. בטון לעגני ובנפנופי ידיים ביטל מר הורוביץ את דבריו: "אני שמח שיש לנו כאן באולפן סקופ בינלאומי... אנו צריכים לפרסם את זה כי מן הסתם ברחבי העולם ישמחו מאד לשמוע שיש תיאוריה חדשה..".
מה שפרופ' שביב ניסה לומר להדיוט המשתחצן הוא שיש סיבות טובות לשאיפה להפחית את השימוש בדלקים מאובנים שחלקם קשור בזיהום אוויר וחלקם בפוליטיקה בינלאומית ושליטת מדינות עוינות במשאבי הנפט. אולם, כאשר מסתכלים על 1000 השנים האחרונות, טמפרטורת כדה"א השתנתה והתאפיינה בעליות וירידות של כמה מעלות ללא כל קשר לצריכת דלקים. על סקאלה של מאות שנים, פעילות השמש מהווה גורם חשוב לשינויי טמפרטורה, למשל, לפני כ-1000 שנים הייתה השמש יותר פעילה ועליית הטמפרטורה אף אפשרה לויקינגים למפות את חופה הצפוני של גרינלנד. בתקופות קדומות יותר הגיעה הטמפרטורה אף ליותר מ-10 מעלות מהטמפרטורה כיום.
שביב הסביר כי יש לתת את הדעת על שני עניינים בנוגע לתיאורית ההתחממות הגלובלית:
1) ההנחה שההתחממות הגלובלית במאה העשרים היא בעיקרה בגלל בני האדם היא סתם הנחה - אין שום עדות ישירה לכך.
2) גם אם פעולות האדם תורמות במשהו להתחממות אין כל הוכחה שתרומה זאת היא בעלת משמעות. המודלים שעל פיהם מנבאים מדעני האו"ם את הנבואות השחורות מנבאים טווחים בלתי סבירים של עליית טמפרטורות והינם חסרי אמינות. פרופ' שביב הדגים וגילה בשידור חי את מה שגילו מדענים רבים בעלי אחדות מוסרית ואמות מידה מקצועיות גבוהות - הזרם התרבותי שמיצגיו הפופולריים הם העיתונאים לא מעוניין שיבלבלו אותו עם עובדות. העובדות מפריעות לאג'נדה.
על מה מבוססת טענת ההתחממות הגלובלית וגזי החממה
הטענות המקובלות כעובדות שעליהן נבנו תיאוריות אפקט החממה וההתחממות הגלובלית מבוססות על מספר גורמים, ובהם מדידות תחנות מטאורולוגיות, מודלים ממוחשבים, מדידה של עליית קו החוף ופני הים, וספקולציות תיאורתיות הגורסות כי עליית ריכוז "גזי חממה" ובמיוחד פחמן דו חמצני מעשי ידי אדם יוצרת אפקט התחממות בשל מניעת פליטת קרינה מכדור הארץ. אולם טענות אלו לוקות בחולשות רבות:
א. הטענות בדבר עלייה של הטמפרטורות שנמדדו בתחנות מטאורולוגיות אינן כה חד-משמעיות. רוב התחנות המטאורולוגיות המשמשות לאיסוף נתונים על גבי כדור הארץ מוקמו בפאתי ערים ועם הזמן הוקפו על-ידי אזורים אורבנים - דבר שגרם לחשיפתם לתופעה המכונה "איי חום אורבניים" ולהשפעה על המדידות.
ב. התחנות המטאורולוגיות האוספות נתונים נמצאות על פני היבשה, מצב בעייתי מלכתחילה היות והיבשה מייצגת רק 30% משטח כדור הארץ.
ג. מדידות שנערכו באמצעות לווינים מצביעות דווקא על ירידה ולא עלייה של טמפרטורת כדור הארץ. נתונים מדוייקים יותר מן החלל מעניקים מידע כולל ומקיף יותר - ד"ר ספנסר ממרכז המחקר בנאס"א, התמחה בניתוח תמונות לווין, טוען בסרט התיעודי "קנוניית אפקט החממה" כי בניגוד למדידות התחנות, מראות מדידות החום המבוססות על לווינים על מגמה שונה של התקררות. בכל מקרה הממצאים אינם משמעותיים ותלויים בטווח התקופה הנמדדת.
ד. ממצאים שהצביעו לכאורה על כך שחלה עלייה בפני הימים אינם ממצאים אמינים משום שמצבם הדינמי של לוחות היבשה אינו מאפשר קביעה כזאת. אנו יודעים כי היבשות נמצאות בתנועה איטית המתרחשת לאורך מליוני שנים, כפי שמעידות העדויות על תנועת היבשות והשברים הוולקניים הפעילים בתפרים שבקרקעית האוקיינוסים.
ה. עליות וירידות בקו החוף הינם תופעה מוכרת מבחינה גיאולוגית - בישראל פרוסים על קו החוף חמישה רכסי כורכר המייצגים את קו החוף הקדום שהשתרע בדרום הארץ מעל ל-10 ק"מ מזרחה ממיקומו כיום - אין בכך שום קשר לפעילות תעשייתית אנושית.
ו. ממצאים שונים מצביעים על כך שבמאות האחרונות יש ירידה בטמפרטורה באיזורים מסויימים. ידוע למשל, כי אורגניזמים שונים שחיים כיום באזור הים-תיכוני התקיימו בקווי רוחב צפוניים יותר (בימי הביניים ידוע כי בבריטניה גידלו גפנים).
ז. עלייה בריכוז פחמן דו חמצני יכולה לגרום לאפקט הפוך מזה המתואר בתיאוריה של אפקט החממה וההתחממות הגלובלית - דווקא הצמחייה המשתמשת בגז הפחמן הדו חמצני מגלה עלייה בהיקף הצמיחה ובכמות החמצן הנפלט ומאזן את המשוואה.
ח. טווח התקופה הנמדדת מהותי ביותר - אם היינו מודדים בין שנות ה-40 ועד ה-60 היינו מקבלים מגמת ירידה בטמפרטורה העולמית ואם היינו מודדים תקופה אחרת היינו מקבלים מגמת עלייה. בכל מקרה גם כיוון המגמה לא מספיק ברור היות ומדובר בתנודה של פחות ממעלה בכל המאה האחרונה וגם סיבותיה של תנועה זאת אינם קשורים בהכרח למעשה ידי אדם.
האג'נדה של האסון הגלובאלי
התיאוריות הלא-מבוססות התולות את הגורמים להתחממות גלובלית בתרבות האנושית דווקא מתאימות מאד לאג'נדה הפוליטית-תקשורתית הנפוצה. באופן דומה התאימו התיאוריות על עידן הקרח המתקרב שהיו נפוצות בשנות השבעים. את הסיבה למשיכה החולנית של אמצעי תקשורת ופוליטיקאים לנבואות הרס וחזון גיהינום אפשר לזהות גם בשורשים היסטוריים ובנבואות קדומות אשר שימשו את מטיפי הדת מאז ומתמיד להנעת ההמונים להתנהלות על-פי אמות המידה אותן ביקשו להנחיל. אולם המכנים המשותפים לכל מקדמי תיאוריות קץ הימים נמצאים כאן ועכשיו.
בשנת 1976 כתב לוואל פונטה (Lowell Ponte) בספרו: "ההתקררות: האם התחיל עידן הקרח הבא?", שהיה לרב-מכר, את הדברים הבאים: "זאת היא עובדה מקפיאה: ההתקררות הגלובלית מציבה בפני המין האנושי את האתגר החברתי, הפוליטי, החשוב ביותר עימו הוא התמודד מזה עשרות אלפי שנים". הספר ממשיך להמכר באתר אמזון, אולם מחברו שהתפכח בינתיים משמיע כיום אמירות אחרות. בשנים האחרונות מר פונטה כתב: "העיתונות השמאלנית ממשיכה לצטט מדעני פשפשים אודות התחממות גלובלית - ובכלל זאת חוזי קיצים שרק לפני שלושה עשורים חזו קיפאון של הפלנטה בעידן קרח המגיע במהירות. (עלי לדעת זאת, בהיותי המחבר של ספר אקלים רב מכר בהוצאת פרנטיס, "ההתקררות")".
"כפי שכבר זיהיתם בוודאי", כותב פונטה, "כל חוזי הקץ השמאלנים - אפקט החממה או עידן הקרח, רטוב או יבש, ריבוי ופיצוץ אוכלוסין או הכחדה דרסטית - מבקשים את אותה התרופה. אנו חייבים ממשלה גדולה יותר, עוד תקנות ממשלתיות ושליטה, מיסים גבוהים יותר, ועלינו לצמצם את חירותו של הסקטור הפרטי אם נבקש לשרוד את הסכנה האופנתית השנה."
היום בונה עצמו אל-גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר, כמועמד לפרס נובל וכמציל האנושות תוך שהוא מפיץ את הנבואה המאיימת על התחממות גלובלית. ומדלג כשגריר עולמי של נבואות הקץ בליווי ספרו וסרטו "האמת המטרידה". "התחממות גלובלית, כפי שנדמה לנו שאנו מכירים אותה, אינה קיימת". כך כותב ד"ר טימותי בל מבחירי מדעני מדעי האקלים בקנדה. ד"ר בל הינו מדען בעל-רקע נרחב בתורת האקלים, בעל דוקטורט במדעים מאוניברסיטת לונדון והוא אומר: "אנו מבזבזים זמן, אנרגיה וטריליוני דולרים תוך כדי יצירת פחד בלתי נחוץ והתרכזות סביב נושא שאין לו כל הצדקה מדעית".
בדרך כלל אנו שומעים את התחזית הקודרת ברדיו או בטלוויזיה בצירוף לגינוי לנשיא בוש שלא חתם על אמנת קיוטו או לארה"ב המייצגת את הצויליזציה התעשייתית המתקדמת בעולם. לאחר שהנחנו כאמיתה מוחלטת את התיאוריה בדבר ההתחממות הגלובלית כמעשי ידי האדם נוכל סוף סוף למצוא סיבה טובה להאשים את ארה"ב והעולם התעשייתי בכל אסון טבע שיקרה בעולם השלישי.
האמת המטרידה היא שאנו נדרשים לוותר על רמת חיינו, על חירותינו, לשלם יותר מיסים לממשלה שהולכת ומסתאבת וכל זאת על סמך סיסמאות ריקות מתוכן אותם מפיצים מהפכנים בגרוש, מדענים אינטרסנטיים המבקשים מימון ומיקרופון פתוח, וחסידי הגדלת השלטון הריכוזי וצמצום זכויות הפרט.
הגיע הזמן להחליף את ההתחממות הגלובלית במעט הגיון קר.
