פרופ' צבי וינר, מומחה לבנקאות מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, תומך ביוזמה המתגבשת בבנק ישראל לבזר את השליטה בבנקים ולהעדיף את מכירת מניות הבנקים לציבור בבורסה, ולא לגרעיני שליטה. בבנק ישראל שוקלים למכור את מניות בנק לאומי לציבור כמקרה מבחן.
לדברי וינר, התפישה לפיה בבנקים צריכים להיות גרעיני שליטה המוחזקים בידי גורמים פרטיים היא שגויה. "גם אם אוסמה בן-לאדן יקנה מחר את השליטה בבנק לאומי, חוץ מזה שהיינו מוציאים ממנו קצת כסף - לא היה קורה שום נזק", אמר. "בעלי השליטה אינם יכולים לגנוב את הכסף של הבנק, כי הפיקוח על הבנקים מפקח עליהם".
לפיכך, טען וינר, ההתעקשות של בנק ישראל לקבוע מי יוכל לקבל היתר שליטה בבנק מיותרת, מה גם שהניסיון הוכיח כי לא כל ההחלטות של בנק ישראל בעניין זה היו מוצלחות. למשל, היתר השליטה בבנק הפועלים שניתן בעבר לשרי אריסון שנוי במחלוקת כיום - בעקבות המאבק בינה לבין בנק ישראל באחרונה סביב חילופי המנכ"לים בבנק וסיום תפקידו של יו"ר דירקטוריון הפועלים, דני דנקנר.
לפי וינר, המחשבה שגרעין שליטה מהווה כתובת שהפיקוח על הבנקים יכול לפנות אליה כדי להסדיר את ענייני הבנק התבררה כלא נכונה. "בפועל זה לא עובד", אמר. "עובדה שכאשר בפעם הראשונה פנו לגרעין שליטה באחד הבנקים וביקשו לפטר מנהל - הגרעין סירב".
יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, אמר באחרונה כי בנקים עם גרעיני שליטה צלחו את המשבר הפיננסי בצורה טובה יותר, מאחר שבעלי השליטה מנעו מהנהלות הבנקים ליטול סיכונים מיותרים. אך לדברי וינר, ההסבר של גושן שגוי. וינר אמר כי העובדה שבנקים ללא גרעיני שליטה נפגעו מהמשבר במיוחד נובעת מכך שבנקים כאלה אפשר למצוא בעיקר בבריטניה ובארה"ב, שכלכלותיהן סובלות באורח קשה במיוחד במשבר הנוכחי.
וינר קובע כי הניסיון העולמי מלמד שגרעיני שליטה דווקא מכבידים על הניהול של הבנקים ועל היכולת לחלץ אותם ממשבר. למשל, גרעיני השליטה בבנקים ביפן הפעילו לחץ על הממשלה שלא לטפל בשורשי הבעיות שהתגלו במשבר הבנקאות שפרץ במדינה בסוף שנות ה-80, וכתוצאה מכך יפן לא התגברה על הבעיות במערכת הבנקאות שלה עד היום.
המסקנה של וינר מכך היא שאין לחשוש מפיזור של מניות הבנקים לציבור, ושבמקרה של ישראל - זהו אפילו כיוון רצוי. "בישראל יש מעט חברות ששולטות בהמון חברות, ולא יזיק למשק שנתחיל לבזר את הכוח באמצעות מכירת השליטה בבנקים", אמר. "לא סתם שעד היום הייתה השתלטות עוינת אחת ויחידה על חברה בשוק ההון הישראלי - חברת דלק. זאת מכיוון שגרעיני השליטה בחברות ובבנקים אינם מאפשרים להשתלט על חברה כושלת ולהחליף את הנהלתה בהנהלה טובה יותר. זהו כשל מערכתי שצריך לטפל בו".
