אם חסרו לישראל צרות מאז מלחמת לבנון השנייה הרי בבחירות הקרובות לנשיאות אנו עלולים להיקלע לליבה של צרה נוספת, שמקורה בעימות החריף בין דת למדינה. זה יקרה אם יבחר לכהונת הנשיא הרב החרדי ישראל מאיר לאו, המצוי עתה בעיצומו של מסע שכנוע אגרסיבי בקרב חברי הכנסת, כדי שיעניקו לו את המשרה הרמה שהוא חושק בה.
לכאורה גלומות ברב לאו הרבה מעלות אישיות הממצבות אותו כמועמד ראוי, יחד עם לא מעט תכונות שבגללן אסור שיבחר. הצד החיובי בא לידי ביטוי בעובדה שהרב לאו נעים הליכות, יודע לבטא את עצמו באורח ראוי, "עובר" בתקשורת, רפרזנטטיבי. גם העובדה שהוא ניצול שואה פועלת לטובתו. הצד השלילי: בשמו של הרב לאו נקשרו שתי תשוקות שאין להן מקום במשכן הנשיא, בוודאי לא אחרי פרשיות הנשיא קצב - לנשים (תלונות על הטרדות מיניות בעבר) ולממון (כפי שחשפה אורית שוחט בהארץ) כאשר, בניגוד לחוק, ממשיך הרב לגבות דולרים רבים עבור עריכת טקסי נישואין.
למרות כל זאת החיוב והשלילה האלה אינם עיקר הבעיה. לב העניין טמון בשאלה: איך ימלא הרב, כמאמין חרד, את תפקיד הנשיא, והאם חוקי ההלכה יהיו עדיפים בעיניו על חוקי המדינה שאותם הוא אמור לייצג, אם אומנם יבחר.
כדי להבהיר היכן שוכנת הסכנה שהרב לאו יעדיף את פסקי ההלכה דווקא - להלן מספר דוגמאות.
•
מקור הסמכות. בעולם הרבני קיימת היררכיה ברורה של "גדולי הפוסקים". במקרה של מחלוקת לפקודת מי ישמע הרב-נשיא לאו - לפקודת החוק או להוראת הפוסק הרב יוסף שלום אלישיב, למשל? לגבי מאמין חרד ברור שדברו של הרב אלישיב יכריע.
•
היחס לרפורמים. אין זה סוד שהרבנות האורתודוכסית מחרימה את הרבנות הרפורמית. מה יקרה אם רב רפורמי יבחר לכהן כראש מועצה דתית בישוב כלשהו. האם הנשיא לאו יחרים את הנבחר הזה בעת טקסים ממלכתיים או שיהיה מוכן לשבת בחברתו כראוי לנשיא ישראל. התשובה לשאלה זו צריכה להיות ברורה, שהרי מועצת הרבנות הראשית החליטה, כאשר הרב לאו עצמו כיהן בראשה כשהיה רב ראשי, שהרפורמים "מוקצים".
•
לחיצת ידיים לנשים. רב חרדי מנוע מללחוץ ידן של נשים. מה יקרה אם מי שזכה בפרס ישראל תהיה אישה. האם הנשיא לאו ילחץ את ידה או הרב לאו יחליט כי "נבצר" ממנו להסכים למגע נשי מן הסוג הזה. ומה יהיה בטקס הכתרת מלכת היופי של ישראל? האם הנחת כתר על ראשה של הזוכה מותרת על-פי ההלכה או שגם כאן תידרש "נבצרות".
•
חילול שבת. במסגרת תפקידו נוהג הנשיא להעניק, אחת לשנה, פרס למפעל מצטיין. מה יקרה אם אותו מצטיין מעסיק את עובדיו בשבת? האם יהיה הנשיא לאו מוכן להיות שותף במתן פרס הקשור בחילול שבת או שיחליט על "נבצרות" מן הטקס.
•
טקסים ממלכתיים. בטקסי יום הזיכרון נהוג שכל נכבדי המדינה וראשיה מניחים זרים לזכר הנרצחים בשואה או הנספים במערכות ישראל. מטעמים היסטוריים מקובל כי הרבנים הראשיים יושבים בשורת הנכבדים בטקסים מן הסוג הזה אך אינם משתתפים בהנחת הזרים כיוון שמעמד כזה אסור על-פי ההלכה מן הטעם שהוא בבחינת "ובחוקותיהם (של הגויים) לא תלכו". מה יעשה הנשיא-הרב לאו בטקס כזה? יניח את הזר כמתחייב ממעמד הנשיא או ימנע כדי לא לעבור על ציווי הלכתי? או אולי יטען "אני נבצר".
• מקובל שנשיא המדינה מעניק מכבודו
לאירועי ספורט. אירע המקרה לא מכבר ונבחרת ישראל נאלצה לשחק באירופה בראש השנה. הנבחרת זכתה בגביע. חילול ראש השנה בעיני ההלכה חמור יותר מחילול שבת. האם יבוא הנשיא לטקס המשמח של הזכייה בגביע ויעניק מעמד ממלכתי לאירוע או שיחליט להיות ב"נבצרות זמנית" כדי לא לפגוע בתפיסת עולמו ההלכתית.
וכך, אם חס וחלילה יבחר הרב לאו לכהונה הנשיאותית, תזכה ישראל, לראשונה בתולדותיה, בנשיא שפסק ההלכה עדיף בעיניו על מעמדה של המדינה. ואולי נוכל לכנות נשיא מן הסוג הזה בתואר חדש: רב-נשיא-נבצר.
