נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, אמר בדיון חירום סגור שכינס שר המשפטים יעקב נאמן, כי מעולם לא הופעלו עליו לחצים לאשר מינויים של מנכ"לים במשרדי הממשלה, כמו עכשיו. הולנדר הוסיף ששלחו לו רמיזות שאם לא יתגמש - ישלם בראשו. דיון החירום התקיים בכנסת, ועסק בהרכב ועדת המינויים המיוחדים בשירות המדינה.
בסוף הישיבה הוחלט, על-פי הצעת השר נאמן, להביא לאישור הממשלה בעוד שבוע הצעה לשינוי הרכב חברי הוועדה, לאחר 49 שנה, כך שבראשה לא יעמוד עוד נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור שבחרה הממשלה, אלא ששלושת חבריה יהיו אנשי ציבור אותם תבחר הממשלה. מתוקף תפקידו, מייצג נציב שירות המדינה את האינטרס הציבורי בוועדה ואמון על שמירתו.
בדיון החירום השתתפו גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי ומזכיר הממשלה צבי האוזר. הולנדר אמר בדיון כי הוא עצמו אישר קרוב ל-200 מינויים במסגרת הוועדה במשך השנים, ומעולם לא נתקל בנסיונות להפעיל לחצים מצד גורמים שונים.
הרקע לדיון הוא עתירה שהגישה בשבוע שעבר התנועה לאיכות השלטון נגד אישור מינויו בממשלה של מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, שר-שלום ג'רבי, שהתקבל בניגוד לעמדת ועדת המינויים המיוחדים. הוועדה סברה שמינויו של ג'רבי אינו ראוי, בשל זיקה פוליטית גבוהה לשר הממונה עליו, הפרופ' דניאל הרשקוביץ, וכי לא עלה שיש לו כישורים של ממש לתפקיד מנכ"ל המשרד. ג'רבי, בן 40, שימש בשנים האחרונות מזכ"ל המפד"ל.
בעתירה טען ראש התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, כי נימוקי ועדת המנויים ביחס לחוסר כישוריו המקצועיים של ג'רבי בכל הנוגע לניהול משרד כגון משרד המדע וזיקתו הפוליטית המובהקת, מונעים ממנו להתמנות לתפקיד.
עו"ד שרגא הוסיף כי המינוי, שנעשה בניגוד לעמדת מזוז, יגרום לנזק למשרד המדע, במינוי מנכ"ל פוליטי ולא מקצועי, כפי שקבעה הוועדה. בסמכותה של ועדת המינויים לאשר את מינויי המנכ"לים במשרדי הממשלה, מינויים של בכירים במשרדי ממשלה הפטורים מחובת מכרז, כמו ראשי אגפים במשרד האוצר וכן 11 משרות בשירות החוץ, המוכרות כמינויים פוליטיים, שלא מבין הסגל הקבוע של המשרד. הוועדה הוקמה על-פי החלטת ממשלה משנת 1960. ככלל, קיימת מסורת לפיה הממשלה כיבדה את המלצות הוועדה.
גורם משפטי אמר אמש כי אומנם התפיסה הרווחת היא שמשרת מנכ"ל משרד ממשלתי היא משרת אמון, אולם יש סכנה שאם בג"צ יחליט להתערב במינויו של ג'רבי, ייקבע שמנכ"ל דווקא צריך להיות מישרה מיקצועית והדבר עלול "להפוך מוסכמות של עשרות שנים". לדבריו, "אם לא יהיו תנאי סף ברורים לבחירת מנכ"לים ולא תהיה בקרה, המינויים הבכירים בשירות המדינה יהיו פרוצים".
הולנדר: לחזק את הוועדה או לבטל אותה
בדיון יצאו הולנדר וגבאי נגד הממשלה, ודרשו לבטל את ועדת המינויים או לחזק את כוחה. השניים טענו שאין טעם בהמשך קיום ועדת המינויים, שכן הממשלה מתעלמת מהמלצותיה ומצפה ממנה כי תהיה חותמת גומי להצעות השרים. בנוסף, טענו השניים, שאם הממשלה אינה רוצה את המלצותיה, שתפסיק את קיומה ותיקח את האחריות על אישור המנכ"לים בעצמה, במקום להשתמש בה כעלה תאנה. לחילופין, הציעו השניים לחזק את כוחה ולהעמיד בראשה גורם בלתי תלוי, שלא יהיה נתון ללחצים.
מזוז אמר בדיון שהמצב הנוכחי בו ישנה ועדה שמונתה על-ידי הממשלה, אך זו מתעלמת מהמלצותיה ואף פועלת בניגוד להן הוא בלתי סביר, אולם סבר כי האפשרות לבטל אותה עלולה לגרור עתירות נוספות לבג"צ ולנוכח אפשרות זו יש לחזק את כוחה.
לדברי גורם המצוי בפרטים, העובדה שוועדת המינויים מקשיחה קריטריונים לתפקיד מנכ"לים של משרדים ממשלתיים, ולמעשה מונעת מהשרים את היכולת למנות מנכ"לים אשר כישוריהם מוכרים להם, היא בלתי נסבלת. לדבריו, במתכונת הקיימת, מטרפדת הוועדה מינויים ראויים ופוגעת בעבודת המשרדים.
לדברי גורם משפטי בכיר, העובדה שנציב שירות המדינה ימצא את עצמו מחוץ לוועדה, עלולה לפתוח פתח להצפת משרדי הממשלה במנכ"לים פוליטיים וחסרי כישורים מספקים. "צריך שמישהו ישמור על האינטרס הציבורי, ועדה שמורכבת רק מאנשי ציבור, היא בעייתית".
בישיבה הוחלט כי צוות מיוחד שחברים בו הולנדר, בלס וגבאי ינסח הצעה לשינוי הרכב ועדת המינויים, שתובא לאישור הממשלה ביום ראשון בעוד כשבוע. הוחלט שבראש הוועדה יעמוד איש ציבור. מלשכתו של מזוז ומנציבות שירות המדינה לא התקבלה תגובה. יועץ התקשורת של נאמן, גיל סלומון, מסר שאין בכוונתו להתייחס ל"דברים והדלפות מתוך דיונים פנימיים".