אחרי שש עונות וחצי זה סוף-סוף קרה. מפגש הפסגה - הקדם אירוויזיון, תחרות הזמר של פעם, פוגשת בתחרות הזמר של היום, "כוכב נולד". על פניו, הייתה אמורה להיות זאת סיבה למסיבה - מיינסטרים פוגש במיינסטרים, הנוצץ של אז מתמזג באבק הכוכבים הנולדים. אולם, הבטחה לחוד ומציאות לחוד.
ספיישל האירוויזיון של "כוכב נולד" הוכיח אמש כי מדובר בתוכנית שפשוט מפחדת להעיז. מתוך שמונה מועמדים שנותרו בדרך לגמר הגדול באילת, רק שלושה הוכיחו ש"יש להם ביצים", או "ביצים נשיות", אם לצטט את המרענן הרשמי של הקיץ, כבוד השופטת דנה אינטרנשיונל.
בחירת השירים של כמה מהמתמודדים - מורן מזוז בביצוע סתמי ולא מרגש ל"הלוואי" של בועז שרעבי, עומר אדם שלא הצליח למלא את הנעליים של שלמה ארצי בביצוע חסר מעוף ל"את ואני" ורוני דלומי, היורשת הלא רשמית של אניה בוקשטיין, בביצוע מעייף וחיוור (אך עם יכולת ווקאלית מרשימה) לשיר "כאילו כאן" של בועז מעודה - הפגינה חוסר מעוף והליכה על בטוח. גם דניאל תבורי, שביצע את "הללויה" של חלב ודבש, כאילו למילים של השיר אין כל משמעות, איכזב.
דווקא ההצעות "ההזויות" של צביקה הדר, אליו עוד נגיע בהמשך, היו יכולות לספק כמה ביצועים מפתיעים. מי שהמחישה את זה טוב מכולם, היא מיי פיינגולד. הג'ינג'ית מראשון לציון, בגרסה מטורפת לשיר "תמיד אשה" של פנינה רוזנבלום, בחרה בשיר הנכון ביותר. שיר שאפשר לשחק איתו כמו פלסטלינה ולצקת לו תוכן שלא היה בו. גם לירן דנינו הכריזמטי, בביצוע מדליק ל"עוד נגיע" של ירדנה ארזי וולדי בלייברג, שכאילו נולד לתוך האירוויזיון כששר את "דיווה" של הדיווה, גרמו לניצוצות של הנאה.
בפינת ההדחה דווקא נעשה צדק. מי זה? אייל גולן, או אולי בעצם זה עידן יניב. אה, לא. זה ראם כהן. ראם שר יפה, על זה אין ויכוח. אך הערך המוסף שלו כמעט ולא קיים. גם אמש, כששר את "הורה" של אבי טולדנו, הוא נשמע כמו מישהו שכבר שמענו, בהופעה שכבר ראינו - בעיקר בחתונות. טוב שהביאו לו את הרקדנים של "נולד לרקוד" כדי שמשהו יזוז.
אך לא הכל היה שחור בערב שאמור היה להיצבע בוורוד, או לפחות בסגול (כצבעה של נותנת החסות העיקרית שנוכחותה כמעט ולא מורגשת בהפקה). דווקא בעמדת המנחה נרשם דמיון עז בין האירוויזיון לספיישל שקרוי על שמו. אמש היה נראה שצביקה הדר לקח שיעור אצל המנחים הרוסים מהאירוויזיון האחרון והפגין הנחייה צעקנית וגסה. קטיעת דבריהם של השופטים והניסיונות הנואשים להצחיק קהל שלא הגיע לשם בשבילו, היו הפעם בוטים מתמיד.
אולי ראוי שבמקום לקחת דוגמה ממנחי התחרות האירופית, ייקח הדר כמה טיפים דווקא מריאן סיקרסט, מנחה תוכנית האם, "אמריקן איידול". סיקרסט, בשונה מהדר, הצליח להפנים שהוא כבר כוכב שנולד. אולי כדאי שגם צביקה הדר יעשה את אותו הדבר, ויפנה מקום ותשומת לב לכוכב הנולד הבא.
