בשבועות האחרונים החלו נציגי אגף החשב הכללי ואגף שוק ההון באוצר בסבב פגישות עם משקיעים מוסדיים בניסיון לעניינם בהשקעה בקרנות חדשות שיקים האוצר כדי להעניק אשראי לחברות פרטיות.
ל-TheMarker נודע, כי לפי המתווה שהציגו נציגי האוצר בפני הגופים המוסדיים, בשלב הראשון מתוכננות לקום שתי קרנות - האחת בהיקף של כ-700 מיליון שקל והשנייה בהיקף של כ-300 מיליון שקל. את הכסף כולו ישקיעו הגופים המוסדיים, והמדינה תעניק ערבות לקרן.
הערבות תבטיח למשקיעים את סכום ההשקעה, בתוספת הצמדה למדד וריבית נמוכה שעדיין לא נקבעה וצפויה להגיע, לפי הערכות המוסדיים, לכ-1%-1.5%. עם זאת, באוצר מתכננים כי כנגד הערבות יידרשו המשקיעים בקרן לשלם פרמיה למדינה. לפי ההערכות, בחודשיים הקרובים יחל האוצר בהליך לבחירת מנהלים לקרנות.
הקרנות נועדו להעניק אשראי חוץ-בנקאי לחברות ציבוריות שלא הנפיקו אג"ח, או לחברות פרטיות בעלות מחזור מכירות שנתי של יותר מ-100 מיליון שקל. הקרנות יעניקו אשראי חדש לחברות ולא יעסקו במיחזור חובות קיימים של חברות. הקרנות יוגבלו לחברות הפועלות בישראל בלבד.
"בלימה ותנופה"
ביוני 2009 הוחלט באוצר על התוכנית "בלימה ותנופה", ובה כמה צעדים להתמודדות עם המשבר, ובהם הקמת קרנות השקעה בחברות פרטיות. באוצר מסבירים את ההחלטה בכך שנוצר מצב, ולפיו ישנן חברות שלא הנפיקו חוב, אך מתקשות כעת לקבל אשראי מהבנקים, וכי הם מזהים כי על-אף שמחנק הנזילות, ששרר בשוק הבנקאי בסוף 2008, נפתח - חברות שאינן פועלות בשוק ההון, אלא נסמכות על אשראי בנקאי, עדיין נמצאות בקשיים.
לפי תוכנית האוצר, חברות המטרה של הקרנות האלה הן חברות בתעשיה הקיבוצית, חברות שנכסיהן הם בעיקר קניין רוחני - ולכן קשה להעמיד להן ביטחונות - כגון חברות ממגזר ההיי-טק, וכמו-כן חברות הפועלות בשוק ההון שמצליחות למחזר חוב, אך אינן מצליחות לגייס אשראי חדש לשם הרחבת פעילותן. בתוכנית הכלכלית צוין כי לשם כך מתכנן האוצר להקים קרנות בהיקף 2 מיליארד שקל, אך, ככל הידוע, בשלב זה בוחנים באוצר אפשרות להקמת קרנות בהיקף של מיליארד שקל.
המשקיעים הפוטנציאליים שאליהם פונה האוצר בשלב זה הם הגופים המוסדיים המנהלים כספי ציבור בקרנות פנסיה, בקופות גמל ובביטוחי מנהלים. משקיעים פרטיים לא יוכלו להשקיע בקרן. ואולם, האוצר מתכנן לפנות גם למשקיעים זרים.
המשך ישיר לקרנות המנוף
קרנות אלה הן המשך ישיר לקרנות המנוף שהקים האוצר לפני כשלושה חודשים. גם קרנות אלה יוקמו במתכונת של שותפות, ומנהלי הקרנות יהיו מנהלים מהשוק הפרטי ללא זיקה לגופים המוסדיים שישקיעו בקרנות. ואולם בניגוד לקרנות המנוף שבהן השקיעה הממשלה כסף בפועל, בקרנות החדשות תעניק הממשלה ערבות לכסף שישקיעו המוסדיים.
קרנות המנוף עוסקות במיחזור חוב שגייסו חברות שנקלעו למחנק אשראי. בשוק פועלות שלוש קרנות כאלה, ובאוצר אומרים כי לאפקט הפסיכולוגי שנוצר בשוק עם הקמתן היה תפקיד משמעותי בהשבת הנזילות לשוק המימון החוץ-בנקאי. בעבר ביקשו קרנות המנוף מהאוצר להתיר להן להעניק גם אשראי חדש לחברות, ולא לעסוק רק במיחזור הלוואות, אך נענו בשלילה - ככל הנראה, מכיוון שבקרנות אלה השקיע האוצר והעניק בהן ערבות לתשואה ריאלית של 4%.
המשקיעים המוסדיים בקרנות המנוף מותחים ביקורת על התנהלותן ועל מספר העסקות המועט שעשו. עד כה קרן המנוף היחידה שביצעה עסקות הייתה קרן בראשית, בהובלת גבי פרל, צורי לביא ומני וסרמן, שהעניקה שתי הלוואות בהיקף של כ-100 מיליון שקל כל אחת להכשרת הישוב (בריבית של כ-7%) ולקרדן (בריבית של כ-9.5%).
עשר חברות בחנו אפשרות לקבלת הלוואה מקרנות המנוף, ובהן חברות מקבוצת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב, וחברות שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן. העליות בבורסה מתחילת 2009 וההתאוששות בשוקי האג"ח הובילו לכך שהשוק נפתח שוב בפני החברות, והפכו את קרנות המנוף לפחות אטרקטיוויות לחברות המבקשות מימון. עם החברות שבחנו קרנות המנוף נמנות לידר ודפי זהב.
