"כ-20 אלף ישראלים מועסקים כיום בתעשיות המתקדמות בעולם. לא רק בהייטק; רבים מהם עוסקים בתחומים שאינם חזקים בישראל. חוק הברירה הטבעית השאיר בחו"ל דווקא את הטובים והמצטיינים, שנהנים מתנאי שכר ומתנאים נלווים משופרים" - כך אומר בראיון בלעדי ל-TheMarker חיים רוסו, מנכ"ל חברת אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיקה לשעבר וסגן נשיא אלביט מערכות למצוינות הנדסית וטכנולוגית.
"מטרת הוועדה שבראשה עמדתי, וכך אנחנו גם ממליצים לממשלה, היא להחזיר 500 מהמוחות האלה לישראל בחמש השנים הקרובות (2014-2010) - מאה בכל שנה". התוכניות המפורטות והאמצעים שיינקטו להשבת המוחות לישראל ייקבעו על-ידי הממשלה בישיבה שתתקיים בספטמבר. בינואר 2009 הקימה הממשלה בראשות אהוד אולמרט, ביוזמת ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ), פרופ' עודד אברמסקי, ועדה בין-משרדית להחזרת אקדמאים בעלי תארים מתקדמים וניסיון עשיר לישראל כדי שישתלבו בשלושה תחומים עיקריים: בתעשיה, במגזר הציבורי ובאקדמיה. הוועדה הוכפפה למשרד הקליטה - לשר הקליטה אז, אלי אפללו, ולמנכ"ל משרדו, ארז חלפון, שעמד בראש הוודעה. רוסו, החבר גם במולמו"פ ויו"ר ועדת החינוך בהתאחדות התעשיינים, נבחר לראש ועדת המשנה להחזרת ישראלים לתעשיה.
שרת הקליטה בממשלה הנוכחית, סופה לנדוור, ומנכ"ל משרדה, דמיטרי אפרצב, אמורים להגיש לממשלה את המסקנות של שלוש ועדות המשנה עד סוף אוגוסט. ועדת המשנה להחזרת ישראלים לאקדמיה ממליצה על החזרת 700 אקדמאים בכירים בחמש השנים הבאות, והוועדה בעניין השירות הציבורי ממליצה על החזרת 800 איש בחמש השנים הקרובות.
הכסף יחזור
רוסו פועל להחזרת הישראלים בהתנדבות. "כתעשיין, אני רואה בהחזרת המדענים נושא רב חשיבות", הוא מסביר. "כל המנגנונים של התמ"ת תומכים בתוכנית. ההשקעה הנדרשת לחמש שנות הפרויקט היא 1.6 מיליארד שקלים. מי שצריך לשאת בעלות הם הממשלה והתעשיה. הכסף יחזור, דרך הרווחים. הגדלת תקציב המדען הראשי תחזור דרך התמלוגים שהמדינה תקבל".
רוסו וגלעד אברהמי, מנהל אגף בכיר לכלכלה, יזמות ומדע במשרד הקליטה, מסבירים כי תוכניות ליבוא מוחות באמצעות תמריצים כספיים קיימות במדינות רבות. בהודו ובסין, למשל, יש תוכניות להחזרת אזרחים שהשתלמו והגיעו להישגים בחו"ל. בארה"ב, באירופה ובסינגפור התוכניות רחבות יותר ומעודדות יבוא מוחות גם של אזרחי מדינות אחרות, ללא קשר לשייכות הלאומית שלהם. לדברי רוסו, גם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) הגדיר את התוכניות ליבוא אנשי מדע לאקדמיה ולתעשיה במדינות המפותחות בעדיפות גבוהה מאוד.
"החזרת מוחות לישראל, מעבר לאספקט הציוני, יכולה לשמש מנוע צמיחה לתעשיה עתירת הטכנולוגיה בישראל. אנחנו מדברים על תעשיה שהנתח שלה ביצוא מגיע ל-31%, בתעסוקה ל-9%, בתוצר ל-17% והגידול בתוצר השנתי שלה בחומש האחרון היה יותר מ-10%. אנחנו מדברים על החזרת ישראלים התופסים עמדות מובילות בחו"ל. שובם יתרום לצמיחה, לתעסוקה וליצוא.
"אנשים בישראל לא מודעים לעובדה שהצמיחה הגדולה של ההייטק נבלמה", מוסיף רוסו. "הנתונים מוכיחים שהצמיחה התייצבה עוד לפני המשבר הכלכלי העולמי. יש לכך סיבות רבות. בין השאר, העולם למד את הטריק הישראלי של יזמות וקרנות הון סיכון. קיימת תחרות עולמית על מרכזי פיתוח של החברות הגדולות. מנגד, היקף השקעות ההון סיכון בישראל ירד, ההשתתפות הממשלתית במו"פ יורדת, הרמה המקצועית בישראל נפגעה, ההשקעה באקדמיה יורדת, החינוך בתיכונים אינו מה שהיינו רוצים וקיים חוסר גיוון בתחומי הפעילות".
לדברי רוסו, אחת הבעיות של ישראל היא ההתמקדות ב-ICT (טכנולוגיות תקשורת ומידע) - תחום שבמידה מסוימת מיצה את עצמו. כיום ברור שקרנות הון סיכון צריכות לפזר השקעות לא רק ב-ICT. בישראל 70% מכספי קרנות הון סיכון הלכו ל-ICT. בחו"ל כספי הקרנות מפוזרים ליותר יעדים. לדבריו, אלמלא העלייה הרוסית של שנות ה-90, היינו כיום בבעיה.
מימוש עצמי, ולא שכר
"בארה"ב יש כ-15 אלף ישראלים המועסקים בתעשיה. מדובר באנשים טובים, ברמה מאוד גבוהה. הם הגיעו לארה"ב, התקדמו ורכשו ניסיון, ידע מקצועי וידע ניהולי, שחסר לנו. הם יכולים לתרום לתעשיה שלנו בכמה נושאים".
"יש תחומי ידע שלא מוכרים בישראל. יש מקצועות, למשל בתעשיה הכימית, שבהם חסרים אנשים, ויש תחומים שלמים שבארץ בכלל לא לומדים, גם בתעשיות האלקטרוניקה. היזמות הישראלית חלשה בתחומי הביו-טק, הקלינטק והאנרגיה. ישראלים מתמחים במקצועות אלה בחו"ל. הם לא יחזרו אם לא יהיו כאן תעשיות בתחום שלהם. שובם יכול לתת דחיפה לתחומים שאנחנו לא מכירים, לייצר מקומות עבודה ולהגדיל את הצמיחה".
לדברי רוסו, "צריך לקחת כמודל את מה שעשתה לתעשיה הישראלית העלייה הרוסית. זו הייתה עלייה יוזמת שהכניסה לישראל תחומי עשייה חדשים".
רוסו מעריך כי לישראלים רבים יש הרבה מאוד סיבות לחזור, אך הם לא יחזרו בכל מצב ובכל תנאי. "ראשית, צריך לתת להם תנאי עבודה הולמים, לאורך זמן. הם צריכים להרגיש כי גם בישראל הם יממשו את עצמם. אנשים לא יחזרו אם לא יקבלו בארץ תשתית לעבודה מחקרית. לא השכר ימנע את שובם הביתה, אלא היכולת לממש את עצמם".
לדבריו, המשבר העולמי הוא הזדמנות, שכן מקומות עבודה בחו"ל פחות יציבים יכום, מתחילים להתנדנד ועובדים רבים מפוטרים. "אנשים מרגישים פחות בטוחים, יושבים על מזוודות, יותר קל לעניין אותם בישראל. הזמן חשוב, אסור שההחלטות יתמסמסו. לישראל אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת. החזרת המוחות לישראל תיתן זריקת עידוד לתעשיה הישראלית המתקדמת לקראת היציאה מהמשבר.
הוועדה שבראשה עומד רוסו ממליצה לממשלה לעזור לחוזרים בקליטה ולתגבר את מנגנוני המדען הראשי והחממות הטכנולוגיות כדי שיקלטו את החוזרים. המחויבות לחוזרים צריכה להיות רב-שנתית והתמיכה נדיבה יותר ברמה המשפחתית והאישית.
"כל התעשיות האמריקניות שהקימו מרכזים בישראל, כמו אינטל ואפלייד מטריאלס, עשו זאת לאחר שישראלים שעבדו אצלן שבו לישראל. הם לא באו בעצמם, הם שיכנעו את החברות שלהם לבוא אתם. זה יכול לקרות גם הפעם. עם החוזרים יגיעו לישראל חברות בינלאומיות גדולות, בינוניות או קטנות. לכל ישראלי בכיר שיחזור יהיה מכפיל כוח של מקומות עבודה, ושל מקצועיות שאין בארץ. ל-500 איש יהיה מכפיל כוח עצום לתעשיה הישראלית".