פרס פסול לנשיאות

"לא הייתי נכנס למלחמה", כך העיד שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה בפני חברי ועדת וינוגרד. כך מבלי להניד עפעף, אמר בגילוי לב האיש שהשתתף במושב הגורלי של הקבינט, שאישר לצה"ל לצאת למלחמת לבנון השנייה. ולמרות שהתנגד לצאת למלחמה, לא עשה את המעשה המתבקש משר בכיר שכמוהו להצביע נגדה. צעד יותר מתמוה המחייב הסבר משכנע ממנהיג רב שנים ומוניטין. ואכן, כשנשאל פרס לפשר מעשהו האומלל הוא השיב, פורסם בחדשות גל"צ, "לא הצבעתי נגד היציאה למלחמה משום שסברתי כמשנה לאהוד אולמרט, כי מחובתי להעניק לראש הממשלה גיבוי". האם נסתתרה עליך בינתך שמעון פרס? זהו ההסבר שבפיך לאזרחי ישראל שאתה שואף להיות נשיאם? האם נבחרת לתפקיד המשנה לראש הממשלה כדי לספק לו גיבוי, או שמא כדי למנוע ממנו ומהקבינט שלו לקבל החלטות חפוזות שאתה מתנגד להן, שאת פרי הבאושים שלהן אנחנו אוכלים עד היום. כך אתה רואה את תפקידך בממשלת ישראל? ללחך פנכתו של אהוד אולמרט, לספק לו גיבוי בכל מחיר, עד להפקרה פושעת של ביטחונם של אזרחי ישראל? זהו התפקיד שלשמו נבחרת שהושיבך בכורסא המרווחת ליד שולחן הממשלה, והמספק לך כרטיסי טיסה ללא הגבלה לביקורים אין סופיים ברחבי הגלובוס? הבוז לך, זקנתך מביישת את בחרותך: אתה איש הציבור הראוי פחות מכולם לכהן כנשיא מדינת ישראל. אתה שבגדת ללא בושה בחבריך במפלגת העבודה לאחר שלא בחרו בך לראשות מפלגתם (והם גם ידעו מדוע). נטשת את הבית הפוליטי שלך שפרנס אותך בכבוד עשרות שנים, וכאשר בבחירות דמוקרטיות נבחר אחר על פניך, ירקת בפרצופם של חברי מפלגתך עזבת אותם לאנחות ועברת לרעות בשדותיו הירוקים של אריאל שרון, וכשהוא איבד את הכרתו דבקת ביורשו הכושל, וכאופורטוניסט בלתי נלאה, תמורת נזיד עדשים מהביל והפעם יותר מאשר "שר לפיתוח אזורי" תפרו לך תיק חדש "השר לפיתוח הגליל והנגב" בתוספת הבונוס של משנה לראש הממשלה. זוהי הדוגמא ודרך ההתנהלות הציבורית שמציג הנשיא המיועד בפני הדור הצעיר, בתוספת של מסר מיוחד ללוחמי צה"ל, שאם יקראו חלילה לצאת שוב למלחמה, ידעו כי בקבינט החורץ את גורלם יושב מנהיג חסר מצפון שמצביע בניגוד לדעתו כדי לרצות את אדונו. ואתה שמעון פרס, ללא שמץ של בושה, מעז לשאת את עינייך לכס הנשיאות. מוטב לכולנו להמשיך לסבול מנשיאות נבצרת מאשר יכפו עלינו תחליף בלתי ראוי שכמותך. חטאיו, לכאורה, של משה קצב כשלג ילבינו מול החטא שחטאת לכל אזרחי ישראל, כשלא הפעלת את חתרנותך הבלתי נלאית כדי למנוע את ההסתבכות הטרגית במלחמת לבנון השנייה, כשנתת גיבוי לראש הממשלה הכושל בישיבת הקבינט הגורלית.