הטור של פריצי

לשכת עוה"ד עתרה לבג"צ נגד מינוי דיינים שלדבריה מונו "בהצבעה סקטוריאלית", כי חברי ועדת המינויים באו עם "פתק מוכן מראש" בעד מי הם יצביעו. צריך המון תמימות כדי לעתור בפני ביניש ושופטי הבג"צ נגד הצבעות סקטוריאליות ומינויים שסוכמו מראש ועוד להזכיר בעתירה שהנשיא ברק קבע שאותם כללים שחלים על מינוי דיינים חלים גם על מינוי שופטים. מסתבר שפרט לביצים גדולות, יש ללשכת עוה"ד בישראל גם חוש הומור לא רע: את העתירה הזו הם הגישו לביהמ"ש ב-1 לאפריל 2007. אם גם לביניש יש קצת חוש הומור, אז את פסק הדין שלה היא תכניס להם ב-9 באב.

לפרשן המשפטי של הרדיו, משה נגבי, יש השקפת עולם משלו שמביאה אותו לפעמים למסור ניתוח מוטה במקום ניתוח משפטי הוגן ומאוזן. קורה. אבל לפחות בעובדות ראוי לדייק: בניגוד למה שהוא מספר לכם ברדיו, רבין לא התפטר רק כי נפל פגם מוסרי בפרשת חשבון הדולרים שהחזיק בחו"ל. רבין התפטר במסגרת "הבנה" ו"עסקת טיעון" פרטית שעשה עם היועץ המשפטי לממשלה, שתמורת התפטרותו של יצחק הסכים שלא לגרור את לאה רבין לבית המשפט ולהעמידה שם לדין בעבירה פלילית שעונשה היה 3 שנות מאסר. יוזכר שאחזקת והסתרת 20,000$ לא מוצהרים בחו"ל (אז - מחצית ממחיר דירה בת"א), היתה באותם ימים עבירה חמורה יותר מאשר מתן נשיקה כפויה למזכירה היום. (ולמען האמת, החזקת דולרים היתה עבירה, שעה שיחסי מין עם המזכירה נחשבו בזמנו לחלק מתנאי השירות.). אז לא המצפון של רבין הביא להתפטרותו, אלא מורא הדין (או המורא מאישתו). ואגב, ליועץ המשפטי שעשה עם רבין את הדיל הפרטי הזה קראו אהרן ברק.

חברות הגז חילקו ביניהן את השוק, עשו הסכמי אי-תחרות וכך שדדו את הציבור במהלכים מתואמים. נגד זה בדיוק קיימת רשות הגבלים העסקיים, שתפקידה להגן על הצרכן הקטן ולשלוח קרטליסטים כאלה לכלא. היו ראיות והתנהל משפט, אבל החודש הסכימה לפתע רשות ההגבלים לעסקה לפיה מנכ"ל פזגז יקבל על העבירות הללו שבועיים עבודות שירות. קראתם נכון: שבועיים עבודות שירות. גם שאר שותפי הקרטל יצאו עם עונשים דומים. צחוק מהעבודה. על נשיקה חוטפים כאן יותר. זו לא הפעם הראשונה שרשות ההגבלים מוכרת כך את האינטרס הציבורי ומוותרת למונופוליסטים ולקרטליסטים. כשאולמרט מינה בזמנו את ידידתו הגב' רונית קן לראש הרשות הזו, היו מי שהזהירו שמינויה נעשה כדי שהיא תסייע לחבריו בעולם העסקים להונות את הצרכן הישראלי. לפי ההתפתחויות יתכן שהם הכירו את הגברת. אנחנו רק מתחילים. ונעקוב.

First In First Out הינו כלל הנהוג במחסנים, בתעשיה ובארגונים רבים, הקובע שמה שנכנס ראשון יטופל ויסתיים ראשון. איבט ליברמן חוגג עכשו פתיחת חקירה חדשה בגין חברה עסקית הרשומה ע"ש הבת שלו והקשורה בו. לגיטימי וחשוב מאד לחקור. אבל קודם שיתחילו לטרטר אותו ל-7 השנים הבאות, סבורני שיש לנו זכות לדרוש מהמשטרה והפרקליטות להודיע לציבור מה נמצא ומה הוחלט בפרשה הקודמת משנת 1999, זו שבמשך 7 השנים האחרונות הם עשו בה שימוש בכדי להציג אותו בפנינו כפושע וחשוד. כן מזוז: FIFO. קודם תן לנו תשובה בעניין החקירה הקודמת, לגביה האשים אותכם ליברמן שאין בה כלום, שלא חקרתם אותו בכלל וטען שאתם עושים שימוש בחקירות שלכם כדי לנטרל פוליטיקאים שאינם לטעמכם. אז תסכם את החקירה הקודמת מזוז ומסור לנו קודם מה התרחש בה, לפני שאתה פותח בחדשה, כי אחרי פרשת רמון כבר לא נשאר לכם הרבה קרדיט ציבורי בנושא הזה.

השר לענייני ירושלים (יש דבר כזה. נשבע לכם), יעקב אדרי, הודיע כי ועדת השרים לענייני ירושלים (נכון. יש גם דבר כזה) אישרה את חגיגות ה-40 לאיחוד העיר: יהיו אירועים מרכזיים בכל רחבי הארץ וגם מעבר לים כולל צעדה בשדרה החמישית בניו-יורק ומופעים בכל בירות העולם. אפילו הטסים לחו"ל לא יוכלו להתחמק ויקרינו להם סרטים מיוחדים במהלך הטיסה. רק חדי העין הבחינו שבירושלים עצמה לא מתוכננות הרבה חגיגות. יש בזה מן התבונה: ערביי מזרח העיר, שעימם נעשה "האיחוד", אינם חלק מהעיר ואיש גם לא רוצה שהם יחגגו (אלא אם משמר הגבול נמצא בסביבה). החרדים לא חוגגים חגים ציונים מטופשים (למעט את החג הזה בוורוד, כשהפייגעלך רוקדים בעיר עם צ'צ'קות ללא חזיה), ואילו שרידי הירושלמים החילוניים ממילא נוטשים ויוצאים מהעיר. אז הוועדה הסדירה להם את אפשרות לחגוג בבית את זכר עירם האבודה: באירועים במעונם החדש בת"א ובניו-יורק.