אסטמה של העור

האבחנה תעשה בעיקר על סמך הסימפטומים שפורטו לעיל וניתן להוסיף עוד מספר בדיקות דם שיכולות לאושש את האבחנה. ספירת דם עם רמות גבוהות של תאי דם לבנים מסוג איאוזינופיליים תהיה אופיינית מאוד. רמות גבוהות של נוגדנים האופייניים למחלות אלרגיות מסוג IgE יופיעו בחולים אלה. ברוב המקרים האבחנה הינה קלינית בעיקרה.

• גרד: אחת התופעות המרכזיות של המחלה היא הגרד הקשה. פעמים רבות הגרד מופיע לפני הפריחה ואפילו יתכן שהפריחה הינה תוצאה של הגרד. פריחות בעור ללא גרד אינם אטופיק דרמטיטיס. הגרד מלווה את הילד לאורך כל שעות היום, והוא מוחמר בעיקר לאחר אמבטיה חמה. לעיתים הגרד יכול להחמיר בשעות לילה והילד עלול לגרד עצמו עד זוב דם תוך כדי שינה. אזורי הגרד והפריחה אופייניים מאוד ויכולים להשתנות עם הגיל.

• אזורי גרד: בתינוקות, האזור האופייני הינו בלחיים ובכפלי העור, אך יכול להיות בכל שטח הגוף. בגיל הילדות, עיקר הפריחה בכפלי המרפקים, מאחורי הברכיים, אזורי שורש כף היד, כף היד, הקרסול, כף הרגל והצוואר. מגע העור באזורים אלה ואחרים כמו בטן וגב, הינו מחוספס ויבש.

המחלה בעלת אופי בלתי רציף, דהיינו יכולה להיעלם ולהתלקח מחדש. בזמן ההפוגות, העור הינו יבש ומחוספס וזהו ממצא אופייני ביותר. צורת התבטאות זו של הפוגות והתלקחות אופיינית מאוד למחלות אלרגיות.

ידוע הקשר, אומנם הבלתי מוכח בין אטופיק דרמטיטיס והופעה של התקפי אסטמה נשימתית. בחלק מהמקרים, הופעת אסטמה נשימתית קשורה במנגנונים אלרגיים ולכן הקשר ביניהם הגיוני בהחלט. ההומיאופתיה המודרנית רואה בהופעת האסטמה הנשימתית חדירה פנימה של תופעת האטופיק דרמטיטיס. זוהי למעשה חדירה מחוץ לגוף פנימה של אותה מחלה. באותו היגיון, ילד הסובל מאסטמה נשמיתית ונמצא בטיפול ומדגים העלמות של התסמינים הנשימתיים ובמקומם מופיעים תופעות עוריות, הרי שהוא נמצא בתהליכי החלמה ודחיקת המחלה מחוץ לגוף. הגישה הבסיסית לטיפול באטופיק דרמטיטיס דומה במרבית המרכיבים לזו של הרפואה המערבית, דהיינו: הימנעות מגורמים המביאים להחמרה בתופעות בתחומים השונים של זיהום, מזון וחשיפה לגורמי אלרגיה סביבתיים. בטיפול התרופתי טמון ההבדל המשמעותי ביותר. ההומיאופתיה המודרנית מנסה לגייס את יכולת הריפוי של הגוף ולמנוע את הופעת התסמינים ולמעשה ללמד את הגוף לפעול בצורה טובה ונכונה יותר ולהביא להבראה. ההומיאופתיה המודרנית משלבת בתפיסת עולמה את הטיפול בגוף ובנפש ובכך מעלה בצורה משמעותית את יעילות והצלחת הטיפול. לכל מטופל "נתפר" טיפול המתאים במיוחד עבורו לאור הממצאים העוריים שאותם הוא מציג. בנוסף נלקחים בחשבון המבנה הנפשי, הגנטיקה, ורמת התגובה לגורמי אלרגיה אחרים. הטיפול עצמו נלקח בטיפות דרך הפה והינו חסר תופעות לוואי לחלוטין. משך הטיפול כארבעה חודשים כשבסיומם (במידה והמטופל הגיב כמצופה) ניתן להפסיק את הטיפול ללא חזרה של התסמינים. הטיפול ניתן לכל הגילאים ללא כל הגבלה.

סיכום

אטופיק דרמטיטיס הינה מחלה הגורמת לירידה ניכרת באיכות החיים של הילד ומשפחתו, אך חשוב לזכור שבעזרת גישה נכונה, אבחנה מתאימה וטיפול הולם ניתן לשפר במידה ניכרת את איכות החיים עד להבראה.

חומרים רבים יכולים לגרום לתופעות אלרגיות, כמו חומרים נשאפים, חומרי ניקוי, צמחים ולמעשה כל חומר שנמצא בסביבת הילד שעלול לגרום לתופעות אלרגיות, יכול להצית את התפרחת המגרדת.

• מתח נפשי: באטופיק דרמטיטיס, הוכח בצורה די ברורה שמתח נפשי עלול לגרום להופעת הגרד ולהביא להחמרה במצב העור.

הטיפול במחלה הינו ממושך ומתבצע בעיקר בזמן ההחמרות של המחלה. יש לשמור עד כמה שאפשר על עור בריא ולח, אולם בחולים אלה זאת משימה קשה. יש להימנע משימוש בתכשירים המכילים חומרי צבע, בישום, אלכוהול ויש להעדיף שימוש בתכשירים וחומרים היפואלרגניים, בעלי חומציות ניטרלית. יש להימנע עד כמה שאפשר מגורמים המביאים להחמרה של המחלה: זיהום בעור, מזון, חשיפה לאלרגנים ומתח נפשי. יש לבדוק לעיתים קרובות את שלמות העור ולטפל במהירות בהופעה של זיהומים עוריים. בתחום המזון, יש להימנע ממאכלי חלב ניגר, מעדני חלב, להימנע מבוטנים כולל במבה ומזון חריף. יש להימנע ממזונות מחממים הכוללים תבלינים מסוג קינמון, חזרת וג'ינג'ר. הימנעות מחשיפה לאלרגניים אחרים חשובה ביותר אך כמובן שיש לזהות את אותם גורמים סביבתיים שגורמים להחמרה במחלה. זאת אינה משימה קלה, אך אם קיים זיהוי ודאי של גורם סביבתי המביא להחמרה במחלה, הרי שמניעה מחשיפה לחומר זה תביא להקלה משמעותית.

טיפול תרופתי

הפסקת הגרד הינה מרכיב מרכזי בטיפול התרופתי. לצורך זה ניתן להשתמש בתרופות אנטי היסתמיניות בעלות אפקט מרגיע. באזורי הגרד והאודם, ניתן לטפל במשחות מקומיות. בשוק קיימות משחות סטרואידיות ובשנים האחרונות הופיעו משחות ללא סטרואידים מסוג "אלדל" שהם ללא תופעות הלוואי של הסטרואידים. במשחות אלה ניתן להשתמש בנגעים על הפנים או כאשר המחלה מפושטת באזורי גוף נרחבים. הבעיה בשימוש בתרופות אלה, שמיד עם הפסקת השימוש במשחה, הנגעים מופיעים מחדש. רחצה: בעבר, היו המלצות להימנע מרחצה בשל החשש מהחמרת התופעות, אך כיום, ההמלצה להרבות ברחצה אולם, אין לנגב את העור לחלוטין ורצוי לאחר הרחצה למרוח את העור בקרם לחות על עור לח ובכך להשאיר כמות מסוימת של מים מתחת לקרם.

• זיהומים בעור: זיהומים בעור ודלקות בעור כתוצאה מחיידקים עלולים להיות גורם משמעותי בהחמרת המחלה. על העור קיימים חיידקים רבים שאינם חודרים אותו, אולם בחולי אטופיק דרמטיטיס מנגנוני ההגנה אינם תקינים ולכן החיידקים גורמים לדלקת וגירוי שמוביל לגרד קשה.

• תזונה: חולי אטופיק דרטיטיס, נוטים לאלרגיה למזונות שונים ולמעשה, כמו בכל תופעה אלרגית אחרת, חשיפה למזון מסוים יכולה להביא להחמרה במחלה.