מיכאל צ'רנוי דורש לקבל את העודף, אם יישאר כזה, ממכירת מניות בזק של
גד זאבי על-ידי כונס הנכסים, עד גבול הערבויות שנתן לזאבי. בבקשה שהגיש צ'רנוי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא מבקש מבית המשפט להורות כי הסכום העודף שיוותר לאחר פריעת החוב לבנקים צריך לשוב לחשבון בשוויץ בו הוא הפקיד ב-99' את הכספים ששימשו להוצאת הערבויות הבנקאיות שהבנקים מימשו כחלק מפירעון החוב של זאבי, ולא לחברות של זאבי.
זאבי וצ'רנוי מואשמים בהליך פלילי כי רכשו כ-20% ממניות בזק ב-99' מחברת כייבל אנד ויירלס, תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי ברכישה ממשרד התקשורת. לצורך הרכישה קיבל זאבי אשראי של 643 מיליון דולר מקונסורציום בנקים בראשות הבנק הבינלאומי, בתמורה לשעבוד המניות ולערבות בנקאית של צ'רנוי, באמצעות בנק פיבי שווייץ בסך 143 מיליון דולר.
על-פי כתב האישום, שותפותו של צ'רנוי הוסתרה מחשש כי הבנקים לא היו מאשרים את ההלוואה ומשרד התקשורת לא היה נותן היתר לרכישת המניות. המשפט עדיין רחוק מסיום. הנאשמים האחרים בפרשה הם זאב רום - יד ימינו של צ'רנוי, וכן עו"ד מיכאל קומיסר, שייצג את זאבי בעסקה.
בחודש שעבר מכר כונס הנכסים שהחזיק במניות, עו"ד אלקס הרטמן, 5.85% מניות בזק תמורת 1.15 מיליארד שקל. צ'רנוי דורש לקבל את העודף, אם יישאר כזה, ממכירת המניות עד גבול הערבויות שנתן לזאבי. מסכום זה יש להפחית 36.5 מיליון דולר שקיבל בעבר צ'רנוי מזאבי כחלק מהפחתת סכום הערבות הבנקאית. לטענת צ'רנוי, הסכום לא יוחזר אליו אלא לחשבון הבנק, כשההכרעה הסופית בנוגע לעודף זה תיחרץ בבוררות בינו לזאבי. "אם העודף יועבר לחברות של זאבי ולא לחשבון, עלולה הבוררות להיות מסוכלת, שכן צ'רנוי עשוי למצוא עצמו בפני שוקת שבורה", נאמר בבקשה.
