על-פי האנציקלופדיה החופשית ויקפדיה: "
פופוליזם הוא סגנון רטורי בפוליטיקה, הפונה אל הציבור הרחב של פשוטי העם לגיוס תמיכה ואהדה מבין שורותיו, תוך שימוש במסרים פשוטים וקליטים. הפופוליזם מכוון את מסריו לדאגותיו החברתיות והכלכליות של הציבור, ונוטה להציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל. מקור המושג פופוליזם הוא מהמילה הלטינית populus, שמשמעותה 'ציבור'.
הפופוליזם הוא אנטי-תזה לאליטיזם, הפונה אל האליטות מתוך הנחה שהן מקור הכוח או שהציבור הרחב אינו מתוחכם דיו להבין את המסרים ולהשפיע. פופוליזם פועל לשכנע את הציבור כי יש להוציא את השליטה מידי האליטות ולהעבירה לידי העם".
בצדק רב אין האנציקלופדיה הפופוליסטית החופשית הזו טוענת שרעיונות פופוליסטים הם רעים כשלעצמם, מאחר שידוע כי הם עשויים להתגלות כרעיונות מעולים. במדינת ישראל היו כמה וכמה יוזמות פופוליסטיות שהוקעו ולבסוף התגלו כתיקונים חברתיים מהמעלה הראשונה.
אולי יש מי ששכח אבל הצעת החקיקה הראשונית בעניין הגנת ערבים למשכנתאות כונתה על-ידי יקיר האליטות שר המשפטים דאז, דן מרידור, כהצעה פופוליסטית וההמשך ידוע - מדובר באחד מתיקוני החקיקה המוצלחים ביותר במדינת ישראל. אני יכול למנות עוד כמה וכמה דוגמאות לרעיונות פופוליסטים מוצלחים. אני מודע כי בחוגים אליטיסטים עצם הנכונות לשקול רעיון פופוליסטי הינה מאוד לא פופולרית אבל מעולם לא נמניתי עם חוגים אלו.
מי שעקב אחר התגובות החפוזות של ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר ועד מחוז תל אביב של הלשכה נתקל בחזיון נדיר. על אף האיבה התהומית שבין הדמויות הללו, הן התאחדו בהתנגדותן האליטיסטית לרעיון הפיכת לשכת עורכי הדין ללשכה וולונטרית ושניהם השתמשו באותו הביטוי עצמו וכינו את ההצעה "הצעה פופוליסטית".
ההצעה להחזיר את לשכת עורכי הדין למעמד של גוף וולונטרי יכולה להיחשב בעיני כל אחד כהצעה טובה או רעה. בוודאי שלא ניתן להתעלם מהנימוקים הרבים וכבדי המשקל שהועלו לתמוך בהצעה ובוודאי שלא ניתן לזלזל עד כדי כך בציבור עורכי הדין ולא לאפשר לו לקיים דיון עקרוני בנושא זה.
הזדמן לי להציע, ברשימות באתר זה ובפניות למועמדים השונים, לאמץ התחייבות אחת בלבד והיא התחייבות לקיים דיון אמיתי ומשאל חברים בלשכה, בשאלה אם יש להפוך אותה לארגון וולונטרי כמו לשכת רואי החשבון לדוגמא, או להותיר את המצב הקיים. סברתי כי עורכי הדין הם ציבור משכיל ואינטליגנטי דיו על-מנת לקיים דיון נוקב בסוגייה ולהכריע בה לגופה. הצעתי זו לא זכתה להיענות כלשהי מצד איש מהמועמדים. ככל הנראה גם הרעיון לקיים דיון ציבורי ומשאל חברים נחשב בעיני עסקני הלשכה לפופוליסטי.
ראש הלשכה שלמה כהן ויו"ר ועד מחוז תל אביב אילן בומבך אינם סבורים כנראה שיש לעורכי הדין הבגרות הנפשית והשכלית לדון ברעיונות, אפילו פופוליסטים, ולקבוע אם הם רעיונות נכונים אם לאו. הדרך שלהם למנוע דיון לא רצוי הינה דרך הזלזול וההתנשאות. אכן המתנגדים לפופוליזם, על-פי ההגדרה המקובלת שנזכרה, הם אלו הסבורים שכל פנייה חייבת להיעשות לאליטות בלבד,וציבור עורכי הדין בכללותו בוודאי שאינו מהווה אליטה כזו.
בהתנשאותם הנקלה על ציבור עורכי הדין לא יצליחו שלמה כהן ואילן בומבך ועסקנים אחרים להשתיק את הקריאה לדיון ציבורי אמיתי ונוקב ביחס למעמדה של לשכת עורכי הדין. דיון זה יתקיים במוקדם או במאוחר והוא חיוני מתמיד על-רקע כישלונה המחפיר של הלשכה להגן על מקצוע עריכת הדין ומעמדו.
בסוף החודש יתקיים הכנס השמיני של עורכי הדין באילת ואני אציין, באופן אישי, כי מדובר בשנה השמינית להיעדרותי מכנס מיותר זה. הצעתי כי לפחות השנה לא ייערך הכנס, שכן צפוי שהוא יהפוך להיות אספת בחירות לכל דבר ועניין, אך גם הצעתי זו לא התקבלה. גם השנה יעסוק הכנס באופן שטחי בשורה של נושאים שבינם לבין המשבר במקצוע עריכת הדין אין ולא כלום.
מכיוון שהוכח שיש רבים שאינם נכונים לוותר על ה"חוויה הדרומית" הזו, אציע להם לקיים בעת שהותם בעיר כנסים אלטרנטיביים לעומתיים, בהם ידונו בבעיות המקצוע האמיתיות וכן, על אפם וחמתם של עסקני הלשכה, גם בשאלת היסוד האם לשנות את מעמדה החוקי של הלשכה ולהפוך את החברות בה לוולונטרית. לכל מי שחושש לעתיד הכנסים אציין כי גם ארגונים אחרים, כמו לשכת סוכני הביטוח, נוהגים לערוך כנסים באילת ופרויקט זה אינו "הישג" מיוחד של לשכת עורכי הדין.
