מאז ומתמיד לא הערכתי את עבודת ועדות החקירה. ראיתי בהן ברכה לבטלה. הרבה מאמץ של חוקרים ושל חכמי הדור, הרבה המולה תקשורתית ולא-מאומה צמח לנו מכולן - אולי פרט לעריפת ראשים מסוימים. זה גם מה שכתבתי על ועדת וינוגרד כשמונתה - למרות שאני מכיר אישית שניים מחבריה. לכן, עניין אותי מה יש לרון בן-ישי להגיד על מה שיחולל דוח הביניים של הוועדה, שיפורסם הערב.
גילוי נאות: אני מכיר את בן-ישי אישית מאז שהשתחררתי מצה"ל, לפני יותר מארבעים וחמש שנה. הוא אדם אמיץ, שזכה לצל"ש במלחמת יום הכיפורים בגין היותו אמיץ ורֵע אמיתי (על חילוץ פצועים וטיפול בהם בקרב על מתחם סרפאום - "אורחה" - ממערב לתעלה, למרות שהיה שם ככתב של רשות השידור). הוא מטובי כתבינו לענייני צבא ופרשן מכובד. כמו כל אדם - הוא טועה לפעמים, אך ראוי להאזין לו.
רון בן-ישי הביא
בטורו באתר Ynet הערכה מקורית על הנשורת הפוליטית, הצפויה מדוח הביניים של ועדת וינוגרד: לדעתו, אולמרט יתחזק כתוצאה מדוח הביניים.
"מי שמצפה לרעידת אדמה פוליטית יתאכזב כנראה [ההדגשה - במקור]. דוח הביניים... יטלטל אומנם את הממשלה ו[את] מערכת הביטחון, אבל עוצמת הטלטלה תהיה בקושי 5 בסולם ריכטר... כשישקע האבק כעבור שבוע-שבועיים, יתברר שממשלת אולמרט נשארת על כנה ואולי אף תתחזק... " - צופה בן-ישי - "התחזית הפוליטית הזו [מתבססת]... על הערכה לגבי מה שלא יהיה בו [בדוח]. מסקנות הביניים יגעו בחמשת הימים הראשונים למלחמת לבנון השנייה ומה שקדם להם מאז שנת 2000 ...".
לדבריו, דוח הביניים של ועדת וינוגרד יתמקד באהוד ברק, באריאל שרון, בשאול מופז ובמשה יעלון. "איש מהם אינו במצב שבו ייגרם לו נזק פוליטי או ציבורי חמור כתוצאה ממסקנות הוועדה". לעומת זאת, סבור בן-ישי, שמדוח הביניים יינזקו ממש רק אלה ממקבלי ההחלטות דאז, שנותרו במטה הכללי. "כתוצאה מכך, אולמרט לא רק שלא יינזק באורח בלתי הפיך מהדוח, אלא שהוא אף עשוי להרוויח ממנו ...".
הדוח הסופי ימוסמס
בן-ישי חותם את הערכתו בנבואה קשה על עתיד הדוח הסופי, שתפרסם ועדת וינוגרד. "... בגלל הציפיות הגבוהות ו[בגלל] הזמן שעבר מאז המלחמה עלול דוח הביניים של ועדת וינוגרד להפוך למסמך העיקרי, שאליו יתייחס הציבור. יש אפשרות שהדוח המלא כבר לא יזכה לאותה תשומת-לב ו[לאותו] עיון פרטני - למרות שיעסוק בעיקר. התוצאה עלולה להיות מִסמוס של האפקט הציבורי, הפוליטי והמעשי של מסקנות הוועדה והמלצותיה, למרות שחבריה עשו כנראה את עבודתם נאמנה".
אם צודק בן-ישי - הרי ההימור הפוליטי של אולמרט היה מבריק, והוכיח את עצמו. הוא פעל למנות ועדת בדיקה ממשלתית, ולא ועדת חקירה ממלכתית. כך, בזבזנו הון עתק, כדי לחזק את הממשלה הכושלת של אולמרט. נותר לנו רק לבטוח במני מזוז, והיועץ המשפטי לממשלה כבר הוכיח קבל עם ועדה, שהוא משענת קנה רצוץ.
האם תוכל הכנסת לתקן את המעוות?
הקואליציה מורכבת כעת מהרבה מאוד חברי כנסת, שאין להם סיכוי - אישי, ו/או מפלגתי - להיבחר מחדש. לכן, טובתם האישית תמנע את פיזור הכנסת. במדעי המדינה קוראים לזה, "מאזן האימה". לדעתי, גם לחץ הפגנות המוניות לא יביא לבחירות חדשות. לחברי הכנסת מקדימה, מ"העבודה" (ולא משנה מי יעמוד בראשה) ומרשימת הגמלאים אין שום סיבה לקצר את כהונתם (לרבים מחבריהן - זו תהיה הזדמנותם האחרונה לבלות על חשבוננו בגבעת-רם).
לפי החוק, יכולה ועדת ביקורת המדינה של הכנסת להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. קשה להניח, שזה יקרה; ואפילו תחליט הוועדה על כך - יותר מדי זמן בוזבז, ולא תהיה לוועדה זו כל משמעות. היא תפרסם את ממצאיה בעוד שנה לפחות. כך, חזרנו שוב לראשית הדרך... והרי זה מה שרצה אולמרט; ולכן, הימורו יהיה, בינתיים, צעד מבריק, שיילמד בחוגים למדעי המדינה.
תחזיות כאלו חותם מנהל הבנק שלי ב"טל"ח" - טעות לעולם חוזרת.