לאחר שבכפר מזרעת אל קבליה בנו תושבים פלשתינים ארבעה מבנים ללא היתרים, פנתה עמותת "אנחנו על המפה" למשרד הביטחון בבקשה כי יהרוס את המבנים. משהתמהמה משרד הביטחון, עתרה העמותה במרס 2006 לבג"צ, בבקשה כי יורה למשרד הביטחון להרוס את המבנים, ולחילופין לנמק מדוע נמנע מהריסת המבנים.
בג"צ הוציא צו ביניים, ומשרד הביטחון הסביר כי אינו מטפל בהריסת המבנים לאור העובדה שמשאביו המצומצמים אינם מאפשרים לו להגיע לידי כך, עקב סדר העדיפויות שגיבש המשרד.
שופטת בית המשפט העליון,
אילה פרוקצ'יה, קיבלה את טענות משרד הביטחון (בג"צ 2115/06) וקבעה כי בג"צ לא יקבע את סדרי העדיפויות של המשרד. רק במקרה בו יכפור משרד הביטחון בחובה המוטלת עליו, קבעה השופטת, יחייב בית המשפט את משרד הביטחון לפעול. העתירה נדחתה.
השופטת פרוקצ'יה אמרה כי "פעילות זו מתנהלת על-פי סדרי עדיפויות המושפעים משיקולים שונים שבאינטרס הציבורי. לא שוכנענו כי נפל פגם בדרך האכיפה המופעלת או בסדרי העדיפויות הננקטים, בין ככלל, ובין ביישום הפרטני לעניין המבנים נשוא העתירות שלפנינו". היא ציינה כי מתשובת המשיבים (משרד הביטחון מ.ה.) עולה כי "הם שקלו את עניין האתרים הספציפיים העומדים לדיון כאן לגופם, ובחירתם להעמידם במקום נמוך יחסית בסדרי העדיפות לעניין אכיפה נסמכת על טעמים שיש בהם טעם וממש. אשר על כן, דין העתירות להדחות".
פסיקה זו הפכה להלכה מחייבת, ואכן, בכל בקשה להריסת מבנים בלתי חוקיים, כאשר טען משרד הביטחון כי הוא נמנע מהריסת המבנים משום שסדרי העדיפויות שהציב לעצמו מצריכים טיפול בנושאים אחרים - קיבל בג"צ את טענות המשרד ולא חייבו לפעול לטובת הריסת המבנים. במקרים רבים פסק הבג"צ כן, וההלכה פשטה. בכל עת הבהיר בג"צ כי אינו מתערב בסדרי העדיפויות של המשרד וכי לא יורה על הריסת מבנים.
הבהרתו זו עמדה בעינה עד שעמותת שלום עכשיו עתרה לבג"צ (בג"צ 9051/05 שלום עכשיו ואח' נגד שר הביטחון ואח') בבקשה כי יורה על הריסת מבנים שנבנו שלא כדין, על-ידי מתנחלים. לדברי "שלום עכשיו", מאחר שמדובר בבנייה לא חוקית, על משרד הביטחון להרוס את המבנים או לקצוב לוח זמנים להריסה. משרד הביטחון חזר על אמירתו לפיה אין זה בסדרי העדיפויות. ביניש קבעה הלכה חדשה: כאשר נבנה באיו"ש מבנה לא חוקי - על משרד הביטחון להורסו או לקצוב את הזמן להריסתו.
ביניש אמרה כי "בנסיבות אלה (בהן המשיבים אינם חולקים על כך כי מדובר בבנייה בלתי חוקית. ד.נ.צ), הרי היה על המדינה - בהתאם לעמדתה שלה - לממש את הצווים נשוא העתירה או לכל הפחות לקצוב לוח זמנים למימושם, כחלק מחובתה היסודית לקיום החוק ואכיפתו".
כעת הפך פסק דין זה להלכה מחייבת. כך למשל, במסגרת בג"צ 8255/08 עלי מחמד עיסא מוסא ואח' נגד שר הביטחון ואח', חזר בית המשפט על ההלכה והורה למשרד הביטחון להרוס מאחז מתנחלים ולחילופין, לקצוב את מועד ההריסה.
כעת, לאחר שהשתנתה ההלכה, ובג"צ הורה למשרד הביטחון להרוס מבנים לא חוקיים או לקצוב את זמן הריסתם, עתרה התנועה הימנית "רגבים" לבג"צ בבקשה כי ידון שוב בעניין המבנים הלא חוקיים שהקימו פלשתינים במזרעת אל קבליה ויורה למשרד הביטחון, לאור שינוי ההלכה, על הריסתם או על קציבת זמן להריסתם.
כעת לא נותר אלא להמתין לפסיקת הבג"צ. האם ההלכה תתהפך שוב?