ההסדר שהושג באפריקה ישראל - לאישור ביהמ"ש

לאחר הפסקה בת שעה, חודש הדיון בביהמ"ש, ואלשיך השיבה לבקשה לפסול את עצמה. "אין לי אלא להצר על הבקשה והאופן בו הוגשה. היה צריך לטעון זו בהזדמנות הראשונה. חלפו 17 ימים מאז פרסום הידיעה. הבקשה לא לוותה בתצהיר. המבקש לא עמד בדרישת סף שבקשת פסלות תיטען בהזדמנות ראשונה. מדוע שמר קלפים עד הסוף לאחר השקעת מאות שעות של עבודה. האם שמר את קלף הפסלות במידה והסכמות הצדדים לא תיראנה לו? די בכך לכאורה כדי לדחות את הבקשה על הסף". עוד הוסיפה: "הנקודה המרכזית השנויה במחלקות – האם לבעלי, דירקטור בפיבי החזקות יש עניין אישי או כספי. תשובה חד-משמעית – לא. היטיבה לעמוד על הדברים עו"ד דליה טל. יש הפרדה בין חברות אם ובת, ובין הדירקטוריונים. הוראות בנק ישראל מחילות הוראות ברורות בעניין. יש הוראה האוסרת בתכלית על קבלת בונוסים בהתאם לתוצאות הבנק. אין לבעלי עניין אישי או כספי בבקשה. "המבקש ניסה להוסיף קשרים אישיים לפיה בעלי חבר בדירקטוריונים נוספים בהסתמך על מסמכים לפני חמש שנים. בעלי מעולם לא היה דירקטור במגדל. הבקשה לוקה בשיהוי ואדישות לנזק הרב שהיא יכולה לגרום לכולם. לא בכדי חברו הצדדים מכל סדרי המתרס והתנגדו לבקשה. "שימוש טקטי בסעיף הינו תרתי דסתרי למגמות וליסודות הבסיסיים ביותר שבבסיס הדין. מדובר בתיק דחוף עת ניצבת לפתחו סכנה של כדור שלג שיכול להתעצם ולהתעבות בשל שיהוי בדיון. די בכך להפוך הדבר לדוגמה מובהקת בו ביהמ"ש לא צריך להפסיק דיון גם אם הוגשה בקשה רצינית לבית המשפט לפסול עצמו".

עו"ד פינס, המייצג את אפריקה, ציין בפני השופטת כי "הצלחנו להגיע להסכם פשרה שלו שותפים הנציגות המשותפת, הנציגות של מחזיקי אג"ח מסדרה ט', ונציגות של סדרה כד'. ההסדר מקובל על החברה. ההסדר גובש בלילה, נחתם היום בבוקר, עבר". אלשיך מצדה, אמרה בציניות האופיינית לה, כי "תמיד צריך לאיים עליכם (צדדי ההסדר) ואז אתם מתיישבים במוצאי שבת. אני אקבע דיונים תמיד בראשון". פינס: "כמה שלא מנסים, זה לא יכול להתקיים אחרת. צריך אישורים פורמאליים של החברה. הבנקים נחשפו הבוקר לראשונה להסדר, הם עברו על זה, קיבלנו תגובות ראשוניות. ההסדר ניסה לשמור על שני עקרונות בבת אחת. מצד אחד עיקרון השוויון המהותי, שהחברה והנציגות המשותפת ראו אותו נר לרגליה. העיקרון השני הוא שסדרות קצרות צריכות לקבל. ההסדר נותן ביטוי נכון, הוגן, ראוי ויש לו בסיס משפטי נאות, שיכול לתת לו הצדקה גם מבחינה זו". לדברי פינס, ההסדר כולל חמישה מרכיבים: אג"ח לטווח קצר, אג"ח לטווח ארוך, מניות של חברות הבנות, מניות באפריקה ומזומן. החברה ויתר הסדרות חשבו שצריך לתת עדיפות לסדרות הקצרות. כאשר בסופו של דבר לסדרה ט' יינתן 45% מהחוב במזומן, וליתר הסדרות שמועד פרעונן ב-2010 - 34% מחובן ישולם במזומן. מסיבה זו נדרשה החברה לגייס הון נוסף כדי לאזן את ההרעה במצבם של בעלי האג"ח. "החברה עשתה מאמץ עילאי לגשר על הפערים. בסופו של ההליך, סוכם שהחברה תוסיף להסדר סכום של כ-76 מיליון שקל, שיתווספו למרכיב ארוך הטווח של האג"ח להסדר. ההסדר יובא לאישור אסיפה אחת של מחזיקי האג"ח. תבוטלנה נציגויות נפרדות של מחזיקי אג"ח, וכלל סדרות האג"ח ייצוגו על-ידי נציגות מששותפת. התקדמנו באפן משמעותי לכינוס האסיפה. אנחנו מקווים שלקראת סוף השבוע נוכל לקבוע מועד לכינוס אסיפה". עו"ד גיא גיסין, המייצג את מחזיקי אג"ח ט': "ישבנו ימים ולילות וניסנו למצוא נקודת שווי משקל כלכלית. אנחנו מביאים להצבעה את ההסכמה לביטול הנציגות עצמה. הנציגות מונתה על-ידי אסיפת מחזיקי אג"ח ט', הם שיכולים לבטל את הנציגות. ברמה הכלכלית הם היו אמורים לקבל כסף ב-10 בנובמבר, מרביתם השקיעו באג"ח ט', כהשקעה קצרת טווח, הנתון החשוב ביותר מבחינתנו היה הקדמה ככל האשפר של תשלום מזומן, כדי שלקוחותינו יכולו להיפגש עם מזומן מוקדם ככל האפשר. מדובר בתשלום של מקדמה, שתשולם לאחר אישור האסיפה של אג"ח ט' שאמורה להיות מכונסת בשבוע הקרוב, לפני אישור ההסדר עצמו. אני מקווה שתוך שבוע נהייה אנשי בשורה. אנחנו חושבים שמדובר בפשרה ראויה. עו"ד אופיר נאור, המייצג את מחזיקי אג"ח כד': "מונינו בשבוע שעבר לייצג את מחזיקי אג"ח כד', הצענו מודל אלטרנטיבי באופן שיבטא הבדלים כלכליים ומשפטיים של סדרה קצרה לעומת ארוכה. הרעיון היה לשמש גשר בין עמדה של נציגות המשותפת שטענה לשוויון מוחלט בכל מרכיבי ההסדר, ללא הבחנה בתמהיל של המרכיבים, לבין העמדה של מחזיקי אג"ח ט' שביקשו לקבל פיצוי מוגדל והתנגדו להסדר. המודל שמונח עתה לפתחו של בית המשפט מבוסס על העדפה של מחזיקי אג"ח קצרים למרכיב המזומן, העדפה זו נותנת ביטוי כלכלי לסדרות קצרות, ומביאה לתוצאה שוויונית באופן מהותי". עו"ד ליפא מאיר: "מתחילת הדרך היה ברור לכולם שיש 2 אופציות אפשריות. או הסדר שוויוני של כל הסדרות או פירוק החברה. היה ברור שכולם יודעים שהשגת הסדר עדיפה לכולם. גם כשמכירים בצורך לשמור על עיקרון השוויון, יש דעות שונות לאופן יישום והגדרת היקף הזכויות. בתחילה האפשרות להגיע להסדר בין 13 סדרות נשמעה כמו מדע בדיוני, ושדברים לא יסתדרו. כולם מודעים לכך שהחברה נשחקת והנזק נגרם לכולם, ובראש ובראשונה למחזיקי האג"ח. "ההסדר מבוסס על עיקרון השוויון ומעמדם השווה של כל סדרות האג"ח, המיוחד הוא שהדרישה לפיצוי על-ידי סדרות אג"ח קצרות בתשלום מזומן נעשתה בפיצוי מקביל של סדרות אג"ח באמצעות תוספת אג"ח לסדרה ארוכה. בעבר דובר רק על פיצוי סדרות קצרות, עכשיו אנחנו מדברים על פיצוי לכולם. דרשנו מהחברה להגדיל את החבילה. ההיקף גדל ב-75 מיליון שקל, והוא מהווה פיצוי שווה ערך לסדרות קצרות באמצעות הקדמת המזומן. כולם מסכימים שהתוצאה תועבר באסיפה אחת, ומסכימים שנציגות אחת תייצג את כולם. ההחלטה התקבלה ארבעה נגד אחד". עו"ד גיל אורן, המייצג את פסגות: "פסגות חברה בנציגות המשותפת, מחזיקה בחוב של 750 מיליון שקל. כנציגות שאמורה לראות תמונה כוללת של נושים, אנחנו סבורים שהמתווה מעביר סיכון מאג"ח קצרות לארוכות. מזומן הוא כסף בכיס, ולאג"ח מרכיב סיכון. חישובים שנעשו לא מביאים את הסיכון שיש באג"ח נוסף. לא הובא בחשבון שיש הסדר מקביל שאמור להיסגר עם הבנקים, הנושים הלא מובטחים של החברה. להערכתי ייראו אותו כחוב קצר, מה שיגביר סיכון על מחזיקי אג"ח ארוכות טווח. הצענו פתרונות פרקטיים שאנחנו חושבים שמשקפים נכון יותר את הסיכון. ההסדר כפי שהוא עכשיו חושף את מחזיקי האג"ח הארוכות לסיכונים משמעותיים יותר". אלשיך לאורן: "איפה הם היו עד עכשיו? מה אתה רוצה להגיד? מה פסגות רוצה להגיד כמי שהתנהגה הכי בכוח? אלו שיקולים של כדאיות. אתה לא רוצה, תגיד זאת באסיפת נושים. זה לא התנגדות להסדר, תשכנע את יתר הנושים באסיפת הנושים שאתם בעד כינוס אסיפה אחת". עו"ד ליאב וינבאום, המייצג את רשות ני"ע, ציין כי אינו רוצה להוסיף על תגובת רשות ני"ע. לדבריו, הרשות הגיבה באופן מאוד ברור בעניין. אלשיך ענתה לו בתגובה: "זה ברור? מרוב הכנות לניתוח החולה ימות. המרדים ייצא לטייל, אחיות ישטפו ידיים. החולה יהיה מוכן לניתוח, אבל ימות עד שהטיפול יחל".

עם פתיחת הדיון בבית המשפט, השופטת אלשיך דחתה את בקשתו של עו"ד אביעד ויסולי, המחזיק באופן פרטי סדרות אג"ח של אפריקה, כי תפסול עצמה מלדון במשפט. לדברי עו"ד ויסולי, "בתחילת הדיון הקודם גברתי שאלה אם מישהו רוצה לפסול אותי. היה שקט באולם ואף אחד לא חשב שיש עילה לפסילה. יום לאחר הדיון ראינו בערוץ 2 שככל הנראה יש לגברתי ניגוד עניינים. בעלה של גברתי דירקטור בפיבי אחזקות, חברת האם של הבנק הבינלאומי, נושה ומשיב בתיק. "הבנקים הודיעו לבית המשפט שהם מימנו את בעל השליטה בחברה. ההלוואות שנתנו לבעל השליטה הן במצב של חדלות פרעון, כלומר, המניות של בעל השליטה שמשועבדות לבנקים. הבנקים רואים עצמם כבעלי מניות בפועל כרגע. לבעל השליטה 75% מהמניות של אפריקה ישראל, לכן הבנקים זכאים למימוש היותם בעלי השליטה. "תגובת דוברות בית המשפט לידיעה בערוץ 2 הייתה שבית המשפט הניח שכולם יודעים על ניגוד העניינים. ייתכן שחברי ידעו. אני לא יודע, לא היה לי מושג לפני כן על ניגוד העניינים. אם גברתי הייתה חושפת את ניגוד עניינים בישיבה הראשונה הייתי מעלה טיעון זה. כשבדקתי לעומק את ניגוד העניינים התברר לי שיוסף אלשיך הוא דירקטור של פיבי אחזקות מאז 2005. כשמתוארים תפקידיו של יוסף אלשיך בתאגידים אחרים, נכתב שהוא דירקטור במגדל". אלישך פנתה לעו"ד ויסולי ואמרה: "עליך לעדכן את המחשב שלך. יושב פה איזי כהן, אני יודעת מה בעלי עושה כהוא לא בבית. הוא לא דירקטור במגדל". עו"ד ויסולי לא הרפה והוסיף: "אני מצטט מדוח מ-2005. השקעות של מגדל באפריקה היו באותה שנה. אם בית משפט היה חושף את ניגוד העניינים, לא הייתה שאלה. לפני שנה ושלושה חודשים בתיק בורגר-ראנץ' גברתי פסלה עצמה בתיק עקב חשש לניגוד עניינים". אלשיך השיבה לו, בנימה צינית למדיי, כי "אני חשבתי שאתה קורא מתוך ההחלטה שלי. לא פסלתי את עצמי בבורגר ראנץ'. הנשיא גורן החליט שהוא נוטל את התיק בידיו. לא הייתה החלטה שלי לפסול עצמי בתיק. אחד הדברים הוא ניקיון הכפיים שלי ואני מבקשת שתדייק". עו"ד גרינברג, שהאזין לדברים כל העת, ציין כי הוא מציע שכל עורכי הדין יצטרפו להתנגדות ורק מי שרוצה לתמוך יציג עצמו. "עו"ד ויסולי מסתמך על פרסום בטלוויזיה לפני כשבועיים. אני לא ראיתי בקשה לבית המשפט, זהו דיון דחוף שנקבע לפני שבועיים, אנחנו בישורת האחרונה, אם עכשיו גברתי תפסול עצמה זה יגרום נזק. אין שום טעם שהדיון ייעצר כי מישהו שמע דיווח ויחליט אחרי שבועיים לעצור את הדיון. לא באנו לכאן לעניין הזה". עו"ד דליה טל צידדה בעמת השופטת ואמרה: "מאחר שאני מייצגת את הבנק הבינלאומי, אני רוצה לומר מספר דברים. אין שום קשר בין החברת האם של הבנק, פיבי אחזקות, לבין הדירקטורים של הבינלאומי. יש חומה סינית בין חברת אחזקות לבין דירקטוריון הבנק, לפי הוראות בנק ישראל והן לפי הוראות הדין. "דירקטוריון של בנק בישראל הוא עצמאי אינו יכול ורשאי לקבל הוראות מבעל השליטה או דירקטוריון של בעל השליטה. אין שום קשר בין דירקטוריון אין לו שום עניין ממשי, כספי או אחר לבנק הבינלאומי. הגמול המשולם לדירקטורין בחברת אחזקות הוא קבוע. אין בונוסים נגזרים מתוצאות העסקיות של הבנק הבינלאומי הראשון ולכן אין שום עניין כספי כזה או אחר. "יתרה מזו, לבנק הבינלאומי הראשון אין אגורה שחוקה אחת של חוב לאפריקה ישראל, להבדיל מבנקים אחרים ששם יש חובות למעלה ולמטה. כלומר, גם ללבייב וגם לאפריקה. לבינלאומי יש חוב רק ללבייב, אבל אין חוב לאפריקה ישראל. אני מצרה על הבקשה, אין לה מקום ועדיף הייתה לולא הייתה נשמעת והיינו מגיעים לגופו של עניין מהר". עוה"ד האחרים המייצגים את אפריקה ואת מחזיקי האג"ח צידדו בעמדה זו, וטענו שאין לפסול את השופטת.

ביום חמישי האחרון זכתה אפריקה ישראל לחדשות טובות מכיוונם של ארבעת הבנקים - לאומי, מזרחי טפחות, הבינלאומי ודיסקונט. הבנקים יישרו קו עם ההסדר החוב שהושג בין 12 סדרות האג"ח הארוכות של אפריקה לבין החברה, ובכך הצטרפו לבנק הפועלים שהסכים עוד קודם לכן לעקרונות ההסדר. נקודת המחלוקת העיקרית בין ארבעת הבנקים, המיוצגים ע"י עו"ד דליה טל, לנציגות המשותפת, נסובה סביב העניין האם ההתחייבויות והמגבלות החלות על בעל השליטה לב לבייב בנוגע להשקעותיו בחברה, לזכויותיו למכירת מניותיו בחברה, ולקבלת כספים בגין "חלוקות" שיתבצעו על-ידי החברה, אם וככל שיתבצעו - יחולו גם על מי שיבוא במקומו של בעל השליטה, לרבות במקרה של כינוס נכסים, פירוק או מינוי מנהל עזבון. הנציגות המשותפת סבורה כי המגבלות שהוטלו על בעל השליטה במסגרת מסמך העקרונות, חלות גם על מי שיבוא במקומו של לבייב, לרבות כונס, מנהל עזבון, מפרק ואחרים. לנוכח חשיבות נושא ההסדר, החליטו הצדדים להשאיר את הסוגיה הזאת כעת ללא פתרון, ולדון בה רק בעת שיתעורר הצורך בכך. זאת בכדי לא לטרפד את ההסדר. ארבעת הבנקים מיוצגים על-ידי עו"ד דליה טל. לבייב חייב לבנקים לאומי, מזרחי-טפחות, הבינלאומי ודיסקונט מעט יותר ממיליארד שקל - כמחצית מהחוב הוא לבנק לאומי. נוסף על כך יש לממורנד חוב של 2-2.5 מיליארד שקל לבנק הפועלים שעמו הגיע לבייב להסכם נפרד. לפי תנאי ההסכם עם ארבעת הבנקים, נקבע כי קבוצת ממורנד מתחייבת שהתנאים לא יהיו נחותים מתנאי ההסכם עם בנק הפועלים. ממורנד לא תיתן בטוחות נוספות לבנק הפועלים, אלא אם כן תקבל את הסכמת ארבעת הבנקים מראש ובכתב. בהסכם נקבע כי ממורנד תשלם לארבעת הבנקים פרי פאסו - כלומר, בהתאם ליחסי החובות של הבנקים. 260 מיליון שקל ישולמו לבנקים ב-16 בדצמבר 2009, ו-40 מיליון שקל - עד 16 בדצמבר 2010. לאחר תשלומים אלה תיפרס יתרת החובות - כ-700 מיליון שקל - כך שמחצית מיתרת החובות תיפרע בשישה תשלומים שנתיים שווים החל ב-1 בינואר 2011, והמחצית השנייה תיפרע בתשלום אחד ב-1 בנובמבר 2016. יתרת החוב תישא ריבית המוגדרת בהסכם כ"שיעור של עלות גיוס בתוספת מרווח של 2.3%", ובלבד שהריבית שתשולם לבנק הפועלים תהיה עלויות גיוס בתוספת מרווח של 2.3%. הריבית תיפרע מדי שישה חודשים ב-1 במאי וב-1 בנובמבר החל ב-2010. בתחילת השבוע שעבר ביצעו הבנקים "מחטף" כשלבייב העביר להם באמצעות ממורנד כ-670 מיליון שקל, ובכך הקדים את מועד התשלום ב-3 ימים ועורר את זעמה של השופטת ורדה אלשיך, המטפלת בתיק של הסדר החוב של אפריקה. "כבודו של מסך ההתאגדות במקומו מונח, אלא שעל מבקש הסדר לעמוד בחובה מוגברת של הגינות ותום לב כלפי הנושים. במסגרת זו, לצעדים הנראים ככאלו שאינם מתיישבים עם חובה מוגברת זו עשויה להיות השלכה על שיקולי בית המשפט בבואו לשקול את הצעת ההסדר", כתבה השופטת. אלשיך הוסיפה כי בין שיקוליה העיקריים באישור הצעת הסדר הנושים "האם ועד כמה לאפשר לבעל השליטה לשמור על מעמדו. זאת, אף אם לכאורה לא הופר כל דין באורח ישיר בצעדיו אלו של בעל השליטה". השופטת קובעת כי במידה שהכסף לא הועבר, כולו או מקצתו, אין כל מקום להעבירו. השופטת מוסיפה כי החלטתה לעכב את את תשלומי אפריקה לבנקים לא באה בטעות או הטעיה, אלא "נתנה חרף, ואגב, ידיעת העובדות". השופטת קובעת כי לא מצאה מקום לשנות את החלטתה, בכפוף לכך שהחלטתה אינה יכולה לחול בנוסח הנוכחי על כסף שהועבר לפני שניתנה החלטתה. בתוך כך, מחזיקי האג"ח של אפריקה בוחנים את האפשרות לתבוע את לבייב ונושאי משרה בכירים בחברה במלוא הסכום של 60 מיליון דולר, שמכה את ביטוח הדירקטורים.