את 'בצל ירוק' כולם מכירים מאילת, מוסד ותיק ומפורסם שקיים כבר שנים רבות. מתברר שיש לו אח צעיר ולא פחות טוב, השוכן בנתניה. אני שומרת לנתניה חסד נעורים, משום שאת שנת השירות שלפני הצבא ביליתי בכפר יונה, ונתניה שימשה לי ולחברי הקומונה שלי כמוקד בילוי ועלייה לרגל.
בצל ירוק הנתנייתי מרווח וגדול, מה שמאפשר מרווח נוח בין השולחנות ופרטיות מבורכת, התאורה רכה, צבעי המקום כהים ויש גם שני שולחנות עם ספה, כמו שאני אוהבת והתמזל מזלי לתפוס. לקחתי איתי את הפטרונית אמא לערב בילוי של בנות. זוהי מסעדה חלבית ולכן מאוד מתאימה למאורע שכזה, ובנוסף כשרה, מה שלא הפריע לשתי לא-צדיקות-בעליל כמונו להתרווח ולהזמין ממגוון המנות שבתפריט.
פתחנו במרק בצל (29 שקל), קרפצ'יו סלמון (52 שקל) וסלט חלומי (52 שקל). אני מאוד אוהבת מרק בצל טוב, אך מאז שהפכתי צמחונית אני לא יכולה לאכול אותו במסעדות, בגלל שרובן משתמשות בציר בקר או עוף להכנתו. כאן הוגש לי מרק בצל עשיר בטעמים ואיכותי על בסיס ציר ירקות (כמובן שעם גבינה צהובה למעלה, כמו שזכרתי בילדותי) . מכיוון שגם דגים מהווים בשר בשבילי (יש להם עיניים), לא דגמתי ממנת הקרפצ'יו של הפטרונית (52 שקל). על-פי דיווחיה, הוא היה טוב וטרי, ומלבד הסלמונים הורודים הגיעה גם גבינת שמנת עם צלפים, ביצה קשה וטוסטים לליווי.
סלט החלומי היה גדול וטרי מאוד, היה איזון מושלם בין העלים הירוקים לשאר ההפתעות: עגבניות, מלפפונים, אגוזים, חלומי , בצל סגול, פלפל וחציל קלוי וקרוטונים טובים. כמו שאני אוהבת. הסלט תובל בעדינות בשמן זית ולימון וקיבלנו רוטב שום בצד (52 שקל). הוספנו לחם מרוקאי חם עם עגבניות מיובשות ובזיליקום (22 שקל). אני יודעת שאני חוזרת על עצמי בכל פעם שאני כותבת ביקורת, אך אנא מכן מסעדות ישראל: הלחם המרוקאי הוא הפוקצ'ה החדשה, אנא השתמשו בו!
למנות עיקריות הזמנו לזניית פטריות (59 שקל) ודניס אפוי בתנור עם ירקות מוקפצים (85 שקל). הלזניה הייתה ענקית, עם רוטב חביב, אך טעם הפטריות לא היה דומיננטי מספיק, הדניס היה מצוין, ולווה בסלט ירוק טרי וטוב.
אם נמצאים בעיר חוף, צריך לשתות שייק פירות, מה גם, שכל יציאה מחוץ לתל אביב מקלפת ממני שכבת ציניות וטרנדיות (כמעט והזמנתי מילקשייק, אך החלטתי לשמור על הבריאות). שייק בננה, אננס ומנגו (25 שקל) היה עשיר וסמיך מאוד, זהו בהחלט משהו שבנות יפות יכולות לקחת בתור קינוח, ואנשים רגילים יכולים לקחת ביום חם.
חשבתי להזמין מנת גלידה ענקית עם רטבים ועניינים, אך החלטתי לבסוף על עוגת גבינת קפוצ'ינו וקינוח עכשיווי של גלידת וניל, סילאן, טחינה גולמית, שערות חלבה ופיסטוק. עוגת הגבינה (32 שקל) הגיעה עם גנש שוקולד לבן חם. העוגה, בסגנון ניו-יורק, עם גבינת שמנת וטעם קפוצ'ינו קל, הייתה טובה ולא כבדה מדי, הגנש היה מיותר (אני אוהבת עוגות גבינה הארד קור, בלי תוספות, אך הכוונה חביבה). קינוח החלווה (39 שקל) תמיד מוצלח ומשמח משום שמרכיביו טובים והשילוב ביניהם עובד (שוב, גם כאן מנה ענקית).
בבצל ירוק חשים קצת כאילו חזרנו לאותן שנות קסם, בעידן שלפני סלטי הקינואה ועלי הבייבי. מנות גדולות, מלצריות נחמדות (אבל באמת), אוכל חלבי ומוזיקת אייטיז מלבבת ממסיבות הכיתה של ילדותנו (היה דיסק של בראיין אדאמס). בניגוד למסעדות מאותה תקופה, הטעמים מעודכנים, האוכל עשוי כהלכה והטרנדים החדשים, שכן מצליחים וטובים מספיק כדי להישאר, נמצאים בתפריט.