התחקיר המעולה שפורסם על-ידי יואב יצחק והנוגע לשכר טירחה שגבה עו"ד אילן בומבך מלקוח אותו ייצג בבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, מכה גלים בקרב עורכי הדין. גם אלו הטוענים כי בקבלת שכר הטרחה על עצם הייצוג בבקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית אין פסול חוקי (ואני נמנה עם אלו הסבורים כי ההפך הוא הנכון! - גם לפני חקיקת חוק תובענות ייצוגיות פעולה כזו היתה אסורה ונגדה את מהותו של מוסד התובענות הייצוגיות), הרי אי גילוי עובדה זו לבית המשפט הדן בבקשה היא בעלת חומרה מיוחדת בפני עצמה וגרועה מעצם לקיחת שכר טירחה בהליך.
חוק תובענות ייצוגיות מסכם את ההלכות שהתגבשו על לחקיקתו וקובע כי:
"(א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה;
4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב."
חובת תום הלב והחובה להראות כי בידי התובע וב"כ לייצג נאמנה את חברי הקבוצה שלא בחרו בהם לייצגם היא מהחובות המהותיות ביותר, שכן הליך התביעה הייצוגית יכול להכריע בזכויות של צדדים שלא היו שותפים לו בפועל וספק אם שמעו על ההליכים המתקיימים בבית משפט.
חובת תום הלב והייצוג הנאות היא תנאי לכך שבית המשפט יאשר תביעה אפילו מצא שהתקיימו כל העילות לשם כך. די אפילו בחשד של בית המשפט כי התביעה הוגשה על-ידי תובע שלא בתום לב או שעניינם של חברי הקבוצה לא יזכה לייצוג הולם על-ידי עורך הדין של התובע כדי להביא לדחיית בקשה.
המחוקק מייחס חשיבות כה רבה לאיכות ואמינות ייצגו של תובע בתביעה ייצוגית ועל כן מורה החוק ש"רשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר".
זו גם הסיבה שבסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות מעגן המחוקק פרקטיקה ידועה ונהוגה, לפיה כל נושא שכר טירחת עורך דין בתובענה ייצוגית נמצא בסמכות בלעדית של בית המשפט שחזקה עליו כי יגן על חברי הקבוצה וימנע עושק התובעים בידי עורכי הדין.
למרות הדרישות הגבוהות שמציבים החוק ובתי המשפט ביחס לעורך הדין המבקש לייצג קבוצה בתובענה ייצוגית, קיימת חשיבות עליונה לאמינותו האישית של עורך הדין, לאמון שבית המשפט יכול לרחוש להצהרותיו, לאמון כי לא ינסה לנצל את מוסד התובענה הייצוגית למטרות זרות וכן כי יגלה לבית המשפט כל עובדה רלוונטית.
אין צל של ספק כי העובדה שעורך דין קיבל שכר טירחה ענק על עצם הגשת הבקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית, היא עובדה חיונית מאין כמוה לשופט הדן בתיק ויש בה כדי להאיר את מניעי המעורבים בפרשה ולחייב חקירות נוספות. אם הפרסום מדויק ואכן עובדה זו לא הובאה לידיעת בית המשפט יש להתייחס בחומרה מיוחדת למחדל כזה.
הואיל ולא נשמעה הכחשה כלשהי לעובדות החמורות שנסקרו בתחקיר, לא נותר אלא להעריך בצער כי הן מדויקות. משמעות הדברים היא נוראה. עורך דין ידוע המשמש כיו"ר ועד מחוז תל אביב בלשכה ואשר כיהן בעבר כיו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, העלים מבית המשפט עובדה שחובת תום הלב חייבה אותו בברור לגלותה. מי השופט שיוכל להאמין בעתיד לעורכי הדין המבקשים לייצג תובעים בתובענות ייצוגיות? האם לא ברור כי מעתה יבחן בית המשפט בשבע עיניים לא רק את עילת התביעה אלא גם את כשרותם המוסרית של עורכי הדין? האם ניתן לחשוב על פגיעה קשה מזו במוסד התובענות הייצוגיות שגם כך מתקשה לבסס את עצמו?
למען הגילוי הנאות אזכיר לקורא שאני מסתייג מאוד ממועמדותו של עו"ד בומבך לראשות לשכת עורכי הדין ושנתתי ביטוי להסתייגותי זו במספר רשימות. הבהרתי בעבר כי עו"ד בומבך נתפס בעיני כמועמד לא אמין וכמי שהתנהלותו עד היום בלשכה היתה בעייתית ולא תקינה על-פי נורמות התנהגות בסיסיות שאנו מצפים מנבחרי הלשכה.
למרות ביקורתי ויחסי החשדני כלפי עו"ד בומבך, עלי להודות כי ממצאי התחקיר של יואב יצחק הכו אותי ורבים אחרים בתדהמה. אי אמינות הצהרות והתנהלות לא תקינה רחוקים ת"ק פרסה בחומרתם ממה שנחשף בתחקיר. אם עד היום ניתן היה לפקפק אם ניתן להעניק תמיכה לעו"ד בומבך בבחירות, כעת ברור שעליו לפרוש כבר כיום מן המרוץ ולחסוך ללשכת עורכי הדין את המבוכה וההתבזות שכרוכים בעצם הצגת מועמדותו. עו"ד בומבך אינו יכול עוד להיחשב כמועמד קביל מבחינה ערכית.