הדבר שאני הכי אוהב בחברתי ט', זה את חוש הטיימינג המפותח שלה. יום ראשון בצהריים, אני יושב במשרד, תוהה לאן לעזאזל הלך סוף השבוע ואיך אני מעביר את הזמן עד שיגיע זה שאחריו, אוכל איזה סנדוויץ' משעמם מהבית, ואז מגיע SMS קצר. "היום, שמונה, אני ואתה על הבר של NG בנווה צדק. תהיה שם". ככה, בלי גינונים מיותרים. בשמונה ושלושה SMSים "נו מה יהיה איתך אמרנו שמונה למה תמיד אתה מאחר" הגעתי לשם.
ט', נאה כתמיד, חיכתה לי על הבר של 'NG' עם כוס מרטיני (28 שקל) ביד. בינינו הפריד שולחן עץ ענק, עליו מונחים כמה סכינים גדולים, גרזן אחד, קנקני יין ענקיים ומשטחי עץ שעליהם ירקות בתנור וכיכרות לחם ענקיות. מסביב לשולחן יושבים בערך 15 אנשים, כולם עם סינרים מניילון. זה היה נראה כמו מסע קצר בזמן לארוחות משתה בחצר המלך.
כמה דקות אחר כך יסבירו לי שמדובר ב'שולחן הברברים' - חבורה של אנשים שלא נפגשו מעולם יושבים בצוותא סביב שולחן אחד לארוחה ברברית קלאסית. הם נהנים מאספקת יין ובירה ללא הפסקה, לחם, ירקות בתנור, כשלאורך הערב זוגות-זוגות של מלצרים מניחים על השולחן חלקי בשר שלמים, כגון זנב שור, שוקי טלה, פילה פרא עם העצם וחזירון שלם עם הראש והכל. לא מומלץ לבעלי קיבה חלשה ועיניים עדינות. זו הייתה תפאורה מרשימה לתחילת הערב.
התבוננתי בברברים בזמן שהתיישבתי על הבר והזמנתי כוסית גלנפידיך 12 (44 שקל) מברמנית יפה. הערב התחיל טוב. קצת סיפורים, השלמת פערים, ענייני עבודה ורומנטיקה, ואז החוצה לסיגריה כדי להכין את הקיבה לארוחה. בחוץ ירד גשם. אמרתי לט' "אני לא יודע אם אלוהים רומז לנו משהו, אבל הפעמים היחידות שרואים גשם בעיר הזו, זה כשאנחנו נפגשים". לרגע חשבנו שאולי זו סיבה להיפגש יותר אבל ידענו שלא נעמוד בזה. ביקשנו סליחה מהכינרת וחזרנו פנימה. זמן אוכל.
הבר של NG הוא אחד המקומות הנעימים יותר בעיר הזו. מבנה חמים, אינטימי, תאורה מתאימה, ("ספרתי לפחות שבעה סוגי אהילים!" צעקה ט'), טפט שושנים, בר כמו שפעם היה בלי כל הנוצץ והמתחכם. פשוט בר מקצועי ומדויק, שיש בו הכל. תפריט הבר מורכב משני עמודים בלבד - עמוד לאוכל ועמוד לאלכוהול ובירה, כשתפריט היינות מגיע בנפרד. כל אחד מהתפריטים עשיר במיוחד.
מעבר לאלכוהול איכותי סטנדרטי, מגוון הבירות במקום הוא יוצא מן הכלל וכולל מבחר גדול של בירות חבית ובקבוק ממבשלות מקומיות ומבשלות בוטיק בעולם. אני התחלתי עם 1/3 ליבירה (24 שקל), בירה חיפאית גאה, כהה וכבדה, וט' בחנה את נשיותה עם לינדמנ'ס קריק (28 שקל), בירת דובדבנים בלגית טעימה שהמליצה לנו יהלי היפה. זה אולי הזמן להגיד את זה: בתחרות בין הברברים המרשימים לחיוך של יהלי, אנחנו בחרנו בשני.
אחר כך הגיעו המנות. החלטנו לפתוח בקטן, בניסיון להעמיד פנים כי אנו בני תרבות אלגנטיים. ט' הזמינה אסקרגו (48 שקל) - שישה שבלולים טריים אפויים בתנור בחמאת אזוב ופירורי לחם. זו הייתה הפעם הראשונה שלה בגזרת השבלולים והיא סיימה מרוצה. הטעם היה עשיר ומרקמם הרבה פחות מאיים ממה שחשבה תחילה.
אני הלכתי על IPA פאי (46 שקל), תבשיל קדרה של נתחי אנטרקוט, ירקות שורש וערמונים מעושנים מבושלים בבירת דנסינג קאמל בכיסוי בצק עלים. הבשר היה עסיסי ומתקתק וכל המרכיבים השתלבו היטב עם הכבדות המסוימת של הבירה. אחר כך הוספנו לשולחן פרחי קרפצ'יו (48 שקל) - קרפצ'יו שעוטף שלל עשבים ירוקים על צלחת עם שמן זית, לימון ובלסמי בדיוק בכמות הרצויה.
אחרי המנות הראשונות, ובזמן ששולחן הברברים המשיך להתמלא בנתחי בשר עצומים, החלטנו להתפנות לתפריט בעצת גיורא, מבעלי המקום, שהסביר לנו כי לבר של NG באים לאכול ולא רק לשתות. הוא צודק, אבל קודם החלטנו לבדוק עוד קצת את עניין השתייה. ט' לקחה יין ספרדי בשם 'ריברה דל דוארו, זרטוס' (שפת הנחל) בציר 2006 (39 שקל לכוס), שלדברי גיורא נחשב לדבר הבא בעולם היינות האדומים. ואני ניסיתי בירה 'מלכה' בהירה (28 שקל לבקבוק) שמייצרים ביישוב הצפוני כליל. מדובר בבירה עדינה, עשירה, עם סיום מר-מתוק.
במהלך השיחה גיורא סיפר לנו על כמה שינויים שהולכים לקרות ב-NG בתקופה הקרובה. אחרי שבע שנים בשטח, ואחרי שנבחרו בשלוש השנים האחרונות למסעדת הבשר הטובה בתל אביב על-ידי גולשי טיים אאוט, NG מתחילים שת"פ עם בר הקאווה 'לה צ'אמפה'. בפורים הקרוב, בין ה-28 בפברואר עד ה-4 במארס, יתחפש היכל הבשר לטאפאס ספרדי לוהט, עם מנות טאפאס על בסיס המנות של NG, בשילוב מאכלים שונים מהלה צ'אמפה. בנוסף, בשבועות הקרובים NG ישיקו קייטרינג בוטיק לאירועים שבין 10-150 איש, בו יוגשו נתחי בשר מיוחדים שלא ניתן להשיג בקלות, כמו חזירונים, בשר עגלות, אנטרקוט פרא ועוד.
מכיוון שלי ולט' לא מתוכננים אירועים מיוחדים בקרוב, החלטנו לבדוק את התוצרת במקום ועברנו לבשר. ט' הלכה על סינטה עגלה 300 גרם (98 שקל), ואני הקשבתי להמלצה של גיורא והלכתי על סטייק דאבל טי בון טלה 600 גרם (145 שקל). בהשראת הברברים שמאחורינו ויתרתי על הסכו"ם ולקחתי את החתיכה ישר מהעצם כדי לעשות עבודה יסודית. הנתח היה מושלם, עשוי בדיוק במידה, עסיסי, מוגש בדיוק בנקודה בה המיצים מתערבבים עם השומן במין ריקוד מתואם היטב.
בסוף הארוחה שתינו אספרסו קצר (9 שקל) וניסינו לנשום. החלטנו לוותר על קינוח, אך אחרי חיוך אחד מיהלי שאמרה שאנחנו צריכים מתוק, סגרנו את הערב עם פאי ערמונים ושוקולד (34 שקל) גאוני. בשלב הזה התנועות שלנו נעשו קצת יותר כבדות, ובהתאמה גם רמת השיחה ירדה. כדי להתגבר על המתוק-המתוק הזה, נכנענו לשתי כוסיות סאות'רן קומפורט (34 שקל) מנחמות ואחרונות בהחלט לערב. כעת הסתפקנו בעיקר בהברות קצרות וסימני ידיים, אולי בהשפעת הברברים ואולי סתם כי ערב מוצלח באמת צריך להיגמר ככה. בלי מילים.