גבירתי שרת החינוך, גבירותי ורבותי: בצער רב וביגון קודר עלי להודיע שמשרד החינוך קבע את המסמר האחרון בסרקופג של החינוך בישראל. יהיה זכרו ברוך.
בטקס מרשים, התייצבו שרת החינוך ומנכ"ל המשרד בפני המצלמות המצקצקות והכריזו על עוד מהפכה בחינוך. אודה שבימי חיי למדתי על הרבה מהפכות, אך מבול כזה של מהפכות כמו במשרד החינוך, עדיין לא הצלחתי להכיל במוחי דל ההבנה.
כדי לסקור את כל המהפכות שעברו על החינוך במדינה, יש צורך באיסוף כל תעצומות הנפש והכשורים האינטלקטואליים. ואנחנו, התמימים, חשבנו שרק הצרפתים יודעים לעשות מהפכה ולא רק לשתות יין משובח.
מאז 1968, כאשר הונהגה הרפורמה המפורסמת הקרויה בפי ההדיוטות, "האינטגרציה", חשבו כולם שהנה המשיח ממש עומד להגיע. תוסיפו לכך את חוק חינוך חובה חינם שמת מיד עם היוולדו, הרי לכם שלא רק חכמי חלם ידעו להוציא הלכות משונות, אלא גם, רחמנא ליצלן, מדינת ישראל.
הזמן קצר ורצוני להתייחס לרפורמה הנוכחית עד, שחלילה, תוך כדי הקלדת שורות לאה לא תצוץ רפורמה חדשה, ודברי כבר לא יהיו תקפים.
הבשורה המרעישה של נציג בית היוצר של החוג החברתי במפלגת העבודה, פרופ' יולי תמיר, היא, תחזיקו מעמד, הטלת מסים על השכבות המבוססות. על תרימו גבה ועל תיפול רוחכם: זו ממש מהפיכה. חינוך חינם, משמעותו תשלומים נלווים היכולים להגיע עבור תלמיד בתיכון ליותר מאלף שקלים, לא כולל אקסטרה וטיפים עבור מסיבות כיתתיות, פעילויות אקסטרה-קוריקולריות ומיני המצאות אחרות. זאת המשמעות האמיתית של חינוך חינם - לשלם.
אתם לא מבינים איך חינוך חינם מסתדר עם תשלומים גבוהים? כנראה לא נבחנתם במבחן המיצ"ב בלשון והבנת הנקרא. על-פי משרד החינוך, וזהו לא חידוש מלפני יום-יומיים אלא רב שנים: המילה חינם משמעותה תשלום בכסף.
המס יהיה פרוגרסיבי, היינו המשתכר יותר, ישלם יותר. יש היגיון בכך: חטאת ואתה משתכר בכבוד, אולי אפילו שכר ממוצע, תשלם יותר. מה פתאום אתה מוצץ את לשד העצמות של המדינה? כך דוגמה מחברי הכנסת והשרים שמשכורתם נמוכה כל-כך, תנאי העסקתם כה גרועים שאפילו מטאטא רחובות נהנה מיותר מזכויות, פנסיה עלובה לכל החיים ומיני "עצמות" שונות למען לא ירעבו ללחם לאחר שסיימו את פעילותם המפוארת למען המדינה. לכן, אל תהיה לבכם גס. שלמו ושתקו.
בצורה כזו החינוך וההשכלה ימריאו פלאים. אם ההורים ישלמו כסף רב, התלמידים יקבלו את כל המגיע להם: שעות לימוד מספיקות, כיתות מרווחות, תוכניות לימודים מתאימות למאה ה-20. ואני, אופטימיסט מושבע, מאמין בכל לבי שכך יקרה. רק שבינתיים, משמעות המילה אופטימיסט התחלפה במילון אבן שושן בבלתי מאמין בעליל, היינו פסימיסט. קורה!
אין ספק שהרפורמה הזו גם תעזור להעמקת האינטגרציה. הורים "מבוססים" לבטח יהיו מוכנים לשאת בהוצאות רבות כדי לספק את האידיאולוגיה החברתית של פרופ' תמיר. בהכירי את המציאות הישראלית, ההורים שיהיו חייבים לשאת בנטל כספי רב, יעשו חשבון פשוט: מדוע לשלם למדינת ישראל ולקבל תמורה לא עניינית? במקום זאת, אנחנו נקים בעצמנו בתי-ספר פרטיים שבהם תונהג רפורמה אמיתית: כיתות קטנות, שעות מספיקות, כוח אדם מיומן.
בכסף שייערם בקופות המדינה ניתן יהיה להילחם ביעילות באלימות הגואה. יגויסו טובי הלוחמים הקרביים העובדים בחברות השמירה כדי להגן על עוללנו, יסיירו במסדרונות, ואפילו יוכלו לעצור את התלמידים המתפרעים. לא כדאי?
ולאחר שכל הרפורמה גביית התשלומים הנלווים תושלם, אני מציע שנחזור לימים הטובים של שכר לימוד עבור כל תלמיד. מדוע לא? הרי רוב מוחלט של אזרחי ישראל שהעזו להביא לעולם ילדים, חייב להבין שיש לכך מחיר. כך ניצור חברה שוויונית, מלוכדת, עם ערבות הדדית. זו סוציאל-דמוקרטיה נוסח פרופ' תמיר, בדיוק כפי שהיא היתה כאשר ראש המחנה שלה, מנהיג חברתי מבטן ולידה, בחר להיות שר ביטחון ולא שר העבודה והרווחה או שר התעשיה והמסחר.
אתה מאמין בסוציאל-דמוקרטיה, אל תיקח תיק לא חברתי כמו האוצר או עבודה ורווחה, אלא תיק הביטחון. זהו המשרד החברתי החשוב ביותר. לחילופין, אם אתה מאמין באמונה יוקדת בשוויון וסוציאל-דמוקרטיה, תהיה שר החינוך המטיל עוד מסים על האזרחים החצופים שעובדים ומרוויחים קצת יותר.
ולבסוף, כמה שורות על מה שאני מבין קצת יותר. לא יזיק לשרת החינוך לקרוא את ספרו של לוי יגיל על מה שקרה בצבא כאשר אותו שליש אוכלוסיה שנשא במשך השנים על גבו את עול הצבא, העבודה, המסים, נשבר והחליט לא להיות פראייר: לאט לאט, השליש הזה הדיר את רגליו מן העול שהטילה עליו המדינה והחל לעשות לביתו. זהו אחד המשברים הקשים שעוברים על הצבא, ובכלל זה היעלמות כמעט טוטלית של הסיסמה "צה"ל הוא צבא העם" השליש הזה לא מוכן יותר לשאת על גבו את כל המדינה.
כך יקרה, גבירתי השרה, גם בנושא החינוך. ככל שתעמיסי עוד ועוד על גבו השפוף והכמעט שבור של אותו השליש שאמור לשלם עוד יותר עבור מה שמדינה מסוגה של ישראל מחויבת להעניק לו חינם, כך הוא יצביע ברגליים. תהיי בטוחה שגם בנושא החינוך, האנשים הנמנים עם השליש הנושא בעול המדינה, לא יהיו מוכן לשלם עבור מהלכים פופוליסטיים. זה שקוף וזה מכוער.
אם הכל לא היה כה עצוב, היינו יכולים להתבדח. הצרה היא שזה במפתן ביתנו. חינוך הוא הערובה לבטחון המדינה. יש קשר בל-יינתק בין חינוך יכולתה של המדינה להבטיח ביטחון לאזרחיה. לכן יש להיזהר שבעתיים כאשר מביאים לעולם יצורים מוזרים דוגמת "הרפורמה" החדשה.
