|
תאריך:
|
14/06/2007
|
|
|
עודכן:
|
14/06/2007
|
בגידה במדינה או אפליה עדתית? |
|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
.... והמילים מיותרות! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מ.פ. |
|
|
3 |
|
|
the love of noney.he will sale the state of israel. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
money money |
|
|
4 |
|
|
היתה גם פרשה של מכירת ציוד צבאי ישראלי ואמריקני למשטר האייטולות בשנות ה-80 מצד גורמים ישראלים בישראל עצמה, ובעצימת עין של משהב"ט ובעידוד ארה"ב. בהקשר זה, עמירם ניר, כתב בכיר בגל"צ לשעבר (ודומני גם מפקד גל"צ לשעבר) שהיה מעורב בעניין, מטוסו "התרסק" בנסיבות עלומות בדרום אמריקה. יש האומרים שישראל עמדה בעזרתו לסחוט את משטר רייגן, ושאר שמועות, וכך, ה-CIA סיים את העניין, תוך רמז לישראלים נוספים שמוטב להם למלא פיהם מים בעניין, לטובתם. היה גם זה שהואשם (שמו נישמט מזיכרוני)
פרשה מפורסמת היא גם זו של נחום מנבר, שמכר לאיראנים ידע וציוד לייצור גז עצבים קטלני תמורת 16 מליון דולר ששילשל לכיסו.
בשני המקרים הללו מדובר בישראלים שחיו כאן והיו שמנא וסלטא, ומכרו ציוד מישראל עצמה, שחלקו - ציוד ישראלי, ולא ביורד שלא קודם בקבע מעבר לדרגת רס"ן, חי שנים רבות בדרא"פ, ולא מכר ציוד ישראלי, הגם שהמקרה הזה אכן מזעזע, ועוד יהודי דתי.
אגב, השם הוא ואנונו (א' ולא ע'. רבים טועים בזה...)
להלן חלק מפס"ד בעליון של השופט תאודור אור, כלפי ערעורו של מנבר. מבעד ללשון המשפטית היבשה, נגולה תמונה מזויעה ומדהימה, בפרט גם אודות ישראלים נוספים שהיו מעורבים:
בנוגע לעבירות הביטחוניות נטען בכתב האישום, כי במהלך שנת 1990 יצר המערער קשר, באמצעות מתווך איראני המכונה בארי האשמי (להלן: בארי), עם ד"ר מג'יד עבאספור (להלן: עבאספור), שהיה באותה עת, כנטען בכתב האישום, ראש פרוייקט הנשק הכימי באיראן ויועץ לנשיא איראן.
א. במסגרת קשרים שנוצרו בין השניים, נחתם הסכם בין חברת "מאנה", חברה בבעלות המערער (להלן: מאנה) לבין מחלקה 105 ב-MIDSPCIG, אשר לפי גירסת המערער אחראית באיראן לנושאי התקפה והתגוננות בתחום חומרי לחימה כימיים (להלן: חל"כ) (כך מסר המערער באחד ממפגשיו עם גורמי הביטחון, להלן), כאשר עבאספור חותם עליו בשמה (להלן: ההסכם ת2/). בהסכם זה, לטענת התביעה, התחייב המערער לספק ולבצע את המפורט להלן:
(1) אספקה של ידע להקמת מפעל לייצור החומר טיוניל כלוריד (להלן: חומר ט') בריכוז 96%, המשמש כחומר מוצא לגזי עצבים וגז חרדל, לרבות רשימה של ציוד הנדרש להקמת מפעל כזה, וכן אספקה של הציוד עצמו (להלן תכונה עיסקה זו: פרוייקט ט'). החומר ט' במסגרת פרוייקט זה כונה בשמות קוד -44T או -14SC. הציוד להקמת המפעל באיראן הועבר מאירופה לאיראן ב24- משאיות לפחות, במהלך התקופה שבין פברואר 1992 ועד ספטמבר 1993.
(2) אספקת ידע ורשימת ציוד לצורך הקמת מפעלים לגבי גז רעיל מסוג חרדל וכן שלושה סוגים של גזי עצבים: גז טאבון, גז סארין וגז סומאן (להלן תכונה עיסקה זו: הפרוייקטים). לגזים אלה ניתנו סימני הקוד הבאים: -13SC ו- -44S (חרדל); -12SC או A48- (טאבון); -10SC סארין); -11SC (סומאן).
.
בכתב האישום מפורט, כי במסגרת מימוש התחייבויותיו על פי ההסכם ת2/ ועדכונים מאוחרים יותר להסכם, הקים המערער חברות במדינה באירופה, שתפקידן היה לדאוג לביצוע ההסכם ועדכונו. בחברות הועסקו, בין היתר, ד', אזרח ישראלי שהיה מנהל החברות, וק', אזרח מדינה באירופה, שהיה אחראי על התיאום והביצוע של אספקת האמצעים לייצור חל"כ שהמערער התחייב לספק לאיראנים. כמו כן, לצורך מימוש ההסכם, התקשרו החברות שהיו בבעלות המערער עם קבוצת מומחים שעסקו בייצור התוכניות והמפרטים הטכניים עבור הפרוייקטים. הכוונה בהקשר זה, היא לחברת כ', אשר בראשה עמד י'.
ב. כמו כן, בכתב האישום נטען כי במהלך השנים 1990 עד 1994 סיפק המערער לאיראן במספר הזדמנויות חומרי מוצא לייצור גז חרד |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ניצה |
|
|
5 |
|
|
כשאתה מדבר על הקשר היהודי לארץ ישראל צריך לעשות כמה אבחנות . אם מדובר על היהודים צאצאי יהודי בית שני אז יש איזו זיקה היסטורית כשמדובר בציבור היהודי ספרדו/מיזרחי, זיקה היסטורית אך לא הקניה של זכויות טריטוריאליות. באותו הקשר יש להזכיר אם הפלסטינים יאוהבו זאת או לא , שמרבית הפלסטינים מוצאם ביהודי בית שני שהתאסלמו או התגיירו במהלך הדורות ולהם יש זכויות טריטוריאלות מוקנות מעצם העןבדה שלמרות התאסלמותם הם נשארו צמודים למולדתם והם בעליה ומעבדי אדמתה ואף אחד לא יכול לבוא אליהם בטענות טריטוריאליות או זיקתיות מכל סוג. הבעיה החמורה ביותר היא היא עם האשכנזו/כוזרים שמהווים מחצית מהאוכלוסיה היהודית בעלי גוון ברור קולוניאליסטי. לאשכנזו/כוזרים אין כל זיקה היסטורית או קשר לארץ ישראל פרט לכך שאימצו דת חדשה לפני כאלף שנים , כמו שמחר אם הרב לוינגר ימיר דתו לבודהיזם ויבקש על סמך עובדה זו לנשל כפר טיבטי מאדמת איכריו. אז בשמו של איזה מוסר הוטונטוטי אתה ננסה לרמוז כי על העם הפלסטיני לוותר על אדמות מולדתו למען מאמצי הדת היהודית , כל הבסיס של האידאולוגיה הציונית הוא על כרעי תרנגולת זה עבד באופן זמני על העולם בשל צרכים אימפריאליסטיים וזכרונות היסטוריים אנטי ערביים אבל העולם משתנה והאינטרסים מישתנים....בברכת ובא לציון מוקיון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מוני יקים |
|
|
|
|
|
אתה מוכן לכתוב בעברית יא'דביל. אפילו הפלסטינים לא מסכימים איתך |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אמת,פשוט אמת |
|
|
6 |
|
|
מה אוכל אותך, בדיוק, מר פורסטר? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הניה |
|
|
7 |
|
|
על פי הנתונים שהצגת, קרני הוא מנוול. זה הכל. מכירת חלקים לפקיסטן חמורה לכשעצמה. אך סביר להניח שמעצמה זו הייתה משיגה את החלקים ממקורות אחרים. מה גם שפקיסטן אינה אויב כה מר של ישראל והמרחק שלה מארצנו הקטנה מצמצם משמעותית את הסכנה ממנה.
מכל מקום, לעובדה שקרני היה קצין בצה"ל או שהוא אדם דתי, אין כל נפקות. שירות בצה"ל או חבישת כיפה אינה ערובה להיות האנשים ערכיים או לא.כשם שהיות אדם חילוני או אזרח פרטי, אינה מצביעה על היותו נטול ערכים.
בל נשכח גם, שהסכסוך של פקיסטן עם הודו ריתק אותה יותר מאשר הטלת פצצה גרעינית על ישראל.הסכנה הממשית היא הודו ולא ישראל. ולכן פועלו של קרני חמור, אך לא היה בו לסכן את ביטחונה של ישראל.
לעומת זאת וענונו הוא סיפור אחר לחלוטין. הטענה שהעלת שוענונו בסך הכל סיפק מידע שהיה ידוע, הוא בבחינת חצי אמת, הידוע גם כגרוע משקר מלא. וזאת משום שהאסטרטגיה הישראלית אז כמו היום היתה "עמימות". נכון, כולם יודעים שיש לנו פצצות גרעיניות, ושבכור בדימונה לא מייצרים סוכר(גם מי שהאי-קיו שלו פחות מ - 70). ואעפ"כ, מדיניות העמימות הישראלית הטיבה עימה. היא הפיקה לישראל את היתרונות בהיותנו מעצמה גרעינית (הרתעה) ובה בעת היא מנעה את הנטל הבינלאומי שבהיותנו מעצמה גרעינית (כגון: פיקוח, אמנות בנלאומיות, לחץ בלתי פוסק להתפרק ממנו וכיו"ב).
וכאן בדיוק בגידתו של וענונו וחומרת מעשיו ביחס לאותו סוחר מנוול. הסכנה בווענונו הייתה שהוא חשף מידע ממקור ראשון שיש בו כדי לסתום את הגולל את מדיניות העמימות הישראלית, וזאת על ידי פרסום עובדות על יצור הפצצה. כאשר ישנן עובדות חד משמעיות, לא ניתן עוד להסתתר מאחורי ססמאות כגון "ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון". את הבלוף הזה, הוא כמעט הצליח למוטט, ואזי ישראל הייתה נתונה בבעייה רצינית.
למעשה גם ארה"ב הייתה עלולה להקלע לבעייה רצינית, שכן הדבר היה שולל את זכותה המוסרית, המשפטית והציבורית למנוע השגת פצצה על ידי מדינות אחרות בעיקר ערביות עימן יש לה יחסים אסטרטגיים (סעודיה, מצרים וכיו"ב), בה בשעה שהיא מעלימה עין מהגרעין הישראלי (תחשוב מה היה קורה כיום ביחס למערכה נגד גירעונה של אירן ו/או של קוריאה הצפונית). ועוד, האם בנסיבות אלו ניתן היה להביא לביטול הגרעיניזציה של לוב?
לסיכום, כמו תמיד, אתה "יודע" להציג עובדות שבמהותן נכונות אך להסיק מהן את המסקנות המעוותות או השגויות, תוך סילוף השלכותיהן. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שאול א. |
|
|
אלעזר לוין
פיליפ סטארק צחק מהרצל חבס, שממנו יוסף קנה דירה. אבי שקד יתקין דלתות בזול בהודו. וכמה קילומטר צנרת יש במגדלי עזריאלי?
|
|
|
|
|
|
ד"ר יובל ברנדשטטר
הציונות הדתית מדברת בעיקר אל עצמה. לכן הציבור הרחב לא מתייחס אליה, גם אם היא חומת המגן של ישראל
|
|
|
|
|
|
סטנלי פישר
נאום נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, בפני ועידת שוק ההון השנתית של The Marker [13.06.07]
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
לא ייאמן כי ייקרא? ייאמן ועוד איך... שיש בדיות, תרמיות וזיופים מתוחכמים ביותר באינטרנט אך מסתבר שלא רק בו אלא גם בענף החזותי השמרני יותר - הטלוויזיה באינטרנט מדובר בזיופים, כדי לעורר תשומת לב, בבדיות לשם עקיצת גורם מסוים, לעתים זה מופיע כנושא אקטואלי ולפעמים כסוגיה היסטורית הצד השווה שהם גימיקים פסולים ולעתים גם מצמררים למנוע אותם אי אפשר, למנוע הפצתם-רצוי
|
|
|
|
|
|
אסתר הרצוג
הלחץ על קולט אביטל - כמשל ללחץ על נשים לוותר על חלקן בהנהגת החברה
|
|
|