"אין צורך להכביר מילים ולומר, כי התרת העיסוק ברפואה למי שנאשם בעבירות הקשורות בקטילת חיים, תגרום לפגיעה קשה בתדמיתו של מקצוע הרפואה, שבראש מעיניהם של העוסקים בו עומדת חובת הצלת החיים. אינני סבורה כי נכון וראוי להותיר בידי המטופלים את הדילמה האם ברצונם לזכות בטיפול רפואי על-ידי מי שנאשם בעבירה כה חמורה של שידול לרצח, עבירה שמהותה אובדן חיים, מנוגדת לכל אמות מידה מוסריות ואנושיות וברת קלון; מה גם שיש להניח כי המערער היה נתון בוודאי כל כולו למאבק על חפותו. נכון עשו, איפוא, הגורמים המוסמכים שהפעילו סמכותם בחוק, והתלו את רישיונו של המערער עד לבירור אשמתו". כך קבעה (יום א', 21.03.10) שופטת בית המשפט המחוזי,
שרה ברוש, בערעור שהגיש רופא מכפר יאסיף, אשר שידל אדם אחר לרצוח את ארוסה של ביתו "על-רקע
כבוד המשפחה", על החלטת משרד הבריאות לשלול את רשיונו לעסוק ברפואה.
נגד הרופא סלים בן מוחמד ספיה מכפר יאסיף הוגש ביום 26.08.07 כתב
אישום המייחס לו עבירות של ניסיון שידול לרצח לפי סעיפים 300(א)(2) + 33(1) ל
חוק העונשין, התשל"ז-1977, ושל איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. בכתב האישום נטען כי הרופא שידל אדם לרצוח גבר אשר התארס לבתו, לאחר שהבת סירבה לבטל את האירוסין, לבקשתו.
הגשת כתב האישום הובילה את מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, למנות ועדה לפי סעיף 44ב ל
פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, אשר במסגרת סמכותה יכולה להתלות רשיונות של רופאים, מטעמים כגון הליכים פלילייים אשר מתנהלים נגדם, ואכן, המליצה הוועדה להתלות את רשיונו של המערער לתקופה בת שישה חודשים ביום 28.11.07. ביני לביני המשיך פרופ' אבי ישראלי בהליכים נגד המערער, והגיש נגדו קובלנה לפי סעיף 41(1) לפקודה, אשר ייחסה לו התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, והוועדה המליצה בעקבות פניתו הנוספת, להתלות את רשיונו של המערער לעסוק ברפואה עד לסיום ההליך המשפטי בעניינו.
לקראת סוף ינואר שנת 2010, וטרם נשמע הערעור, הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו (
תפ"ח 4047/07).
פלדמן: הרשעה בשידול לרצח אינה צריכה להשליך על עיסוקו של המערער ברפואה
בבית המשפט הציג כל אחד מן הצדדים את גישתו בנוגע להתליית רשיון של רופא. עורך דינו של המערער, אביגדור פלדמן, סבר שהיות ואין לעבירות שביצע המערער כל קשר לתחום עיסוקו ברפואה, אין להתלות את רשיונו לעסוק ברפואה.
מאידך, גרסה המדינה, ההחלטה נתנה כדין, בסמכות, בסבירות ובמידתיות, לאחר שלמערער ניתנה זכות טיעון מלאה והוא יוצג בידי עורך דין לאורך כל ההליך.
"תסבוכת משפחתית מצערת"
השופטת שרה ברוש מציינת כי תכליתו של סעיף 44א לחוק הינה להגביל את רשיונו של רופא לעסוק ברפואה, מטעמים שבאינטרס הציבורי, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, וטרם הורשע, תוך ניסיון לאזן בין
חופש העיסוק וערך חזקת החפות של הרופא לבין האינטרס הציבורי: "לצורך התליית או הגבלת רשיונו של רופא, אין צורך להצביע על סכנה קונקרטית הנשקפת מהרופא הנאשם. האינטרס הציבורי בא לידי ביטוי גם ברצון לשמור על תדמית המקצוע, נקיונו מכל רבב פלילי, כבודו ואמון הציבור בו".
טענתו של עורך הדין אביגדור פלדמן, כי הרופא נקלע ל"תסבוכת משפטית מצערת" נדחתה גם היא מכל וכל על-ידי השופטת ברוש: "האיזון שערכה הוועדה בין האינטרס הציבורי לשמירת תדמית המקצוע ולאמון הציבור, לנוכח חומרת העבירות בהן עסקינן, ובין אינטרס המערער להפריד את הטרגדיה האישית מחייו המקצועיים, הוא ראוי ואין מקום להתערב בו". בכל מקרה, מציינת ברוש, הזכות לחופש עיסוק הינה יחסית ולא מוחלטת, והמערער רשאי לעסוק בכל עיסוק אחר. ערעורו של הרופא המוקפא נדחה, והושתו עליו בהוצאות בסך עשרת אלפים שקלים.
