החוק החדש הקובע שנשיא בית המשפט העליון יתמנה לתקופה של שבע שנים לכל היותר, אינו רלוונטי, כידוע, לנשיאה דורית ביניש.
אלא ששר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, החליט כנראה להחיל על הנשיאה דורית ביניש מעין חוק מיוחד, שלפיו היא התמנתה לנשיאות לתקופה של פחות מרגע.
שאחרת אין להסביר כיצד זה מוצא השר לראוי לזמן לדיונים מינהלתיים את כל נשיאי הערכאות הנמוכות וסגניהם - תוך התעלמות מוחלטת מקיומה של נשיאת בית המשפט העליון.
העובדה שהשר הזמין את נשיאי הערכאות הנמוכות וסגניהם - תוך התעלמות מוחלטת מנשיאת בית המשפט העליון, היא פשוט בלתי נסבלת.
ה"רפורמה" הזו של פרידמן היא רפורמה אחת רחוק מדי.
השאלה היא לא של נימוס או של מסורת או אם הדבר סותר דבר חקיקה כלשהו.
והשאלה היא אפילו לא אם קיים או לא קיים תיעוב הדדי בין השר לבין הנשיאה. וכי מי מאיתנו לא נאלץ לפעמים - למען שקט במשפחה - לבלוע צפרדע בצורת ביקור או אירוח של אדם שאנחנו לא סובלים את קירבתו?
קל וחומר כשמדובר בעניין המצוי בתחום הממלכתי ציבורי.
שר המשפטים, במיוחד הוא, חייב לנהוג באופן ממלכתי - גם אם הדבר עולה לו בבריאות.