סיאטיקה: טיפול בפלסטרים מפחית כאב

מהי סיאטיקה?

סיאטיקה או כאב "אישיאס", פירושו כאב על-רקע דלקת בעצב הסיאטי. העצב הסיאטי הוא העצב הגדול והארוך ביותר בגוף. הוא מתחיל בחוליות הגב התחתונות וממשיך עד לכף הרגל. דלקת או גירוי של העצב הסיאטי, גורמת לכאב חד לאורך הישבן והרגל ולעיתים מלווה בעקצוץ, נימול, תחושת שריפה, ירידה בתחושה ברגל, איבוד רפלקסים וירידה בכוח השרירים. הדלקת בעצב מתפתחת כאשר מצטברים נוזלים בתוך מעטפת העצב המפריעים לזרימת הדם ומשבשים את ההולכה החשמלית בעצב.

למי זה קורה?

סיאטיקה היא תופעה שכיחה התוקפת כ-8% מהאוכלוסיה בשלב כל שהוא של חייהם, רוב הסובלים הם בגילאי 60-40, כאשר נשים סובלות יותר מגברים. סיאטיקה עלולה להופיע ככאבים קשים המגבילים מאוד את התפקוד ולעיתים סיאטיקה יכולה להתבטא בכאב עמום שאינו מגביל. בכל מקרה חשוב לזכור, כי רובם המכריע של המקרים נפתר בתוך כ-6 שבועות ורק מעטים הם המקרים שנמשכים חודשים ושנים. ככלל, פחות מ-0.5% מהאוכלוסיה סובלים מהכאבים יותר מחצי שנה ברצף.

מהם הגורמים לסיאטיקה?

חשוב להבחין, כי סיאטיקה היא אינה הבעיה אלא הסימפטום. ישנן סיבות רבות להתפתחות סיאטיקה, השכיחות ביותר הן:

• פריצת או בלט דיסק;

• מחלות ניווניות של הדיסק;

• היצרות של תעלת השדרה או התעלה הבין חוליתית;

• התכווצות שריר הפירימורמיס שנמצא בישבן שלוחץ על העצב;

• ספונדילוליטיסיס - תזוזת חוליה;

• זריקה בישבן שניתנת שלא במקום המדויק ופוצעת את העצב.

יחד עם זאת, כיום, הגישה הרפואית לבעיות עמוד שדרה הינה מולטי פקטוריאלית ואין מתייחסים עוד רק לגורמים פיזיולוגיים. המודל הביו פסיכו-סוציאלי מוביל את אבחנת המומחים וכולל בתוכו בחינה של גורמים סביבתיים (עבודה, מצב משפחתי וכ"ו) ונפשיים (לחץ, דיכאון, אכזבה) וההשלכות שלהם על בעיות עמוד שדרה. מעבר לאבחנה המשולבת - כך גם ניתן הטיפול, כאשר במרכזי השיקום המתקדמים ביותר שמים דגש על טיפולים פיזיקליים בשילוב טיפולים קוגניטיביים - שיחות עם המטופל ולעיתים אף התערבות פרמקולוגית-פסיכיאטרית בטיפול במקרה הצורך. כאמור, רובם של מקרי הסיאטיקה הנובעים מפציעות ושחיקת דיסק (בלטים, פריצות או תהליך ניווני) העלולים להתפתח עקב תנועה לא נכונה, חבלה, עמידה ממושכת (מורות ואחיות), ישיבה ממושכת (נהגים ועובדי מחשב), עודף משקל וגם תורשה בעייתית. אנו יודעים כיום, כי קיים קשר תורשתי למידת החוזק של סיבי הדיסק והרקמות הסובבות, אך חשוב מכך הוא מצבם של השרירים המייצבים, שרירי הבטן והגב אשר להם השפעה מכרעת על רמות הסיכון פציעת דיסק. כיום, ידוע כי קיים מתאם ברור בין חוזק שרירי הגב והבטן לבין הסיכוי לפציעת גב בשנים הקרובות.

מה שיטת הטיפול? (neurodynamic unloading taping)

הטכניקה שפותחה היא אינה פולשנית וללא תופעות לוואי, מערבת שינוי של המתח העצבי ברגל על-ידי מתיחה כלפי מעלה של העצב ושל הרקמות הסובבות אותו, באמצעות שימוש בפלסטרים רחבים, חזקים ועמידים במים. ההדבקה נעשית בשלבים, ובמקומים מדוייקים לאורך מהלך העצב בהתאם לירידה בעוצמת ומיקום הכאב. המטרה - מירכוז הכאב לכיוון הגב. מהניסיון שנצבר בעולם בשימוש בטכניקה החדשה הועלו מספר הסברים לתוצאות הטובות שאנו מקבלים, אך מניסויים שנעשו בבעלי חיים אנו יכולים לשער שעם הנחת הפלסטרים ושינוי המתח ברקמות הסובבות, יורד לחץ הנוזלים בעצב וזרימת הדם אליו משתפרת, דבר שכמובן מקדם את ההחלמה. הפלסטרים נשארים על הרגל במשך 5-3 ימים, לאחריהם מוסרים הפלסטרים ונבדק המצב מחדש. פיתוח הטכניקה נמשך כשנתיים, והוא מבוסס על ידע, ניסיון ושיתוף פעולה עם מומחים מאוסטרליה ואנגליה: ד"ר ג'ני מק'קונול - פיסיותרפיסטית אוסטרלית וד"ר אדואר רוטמן, מנהל בית הספר לבריאות הציבור, מאוניברסיטת בורנמו'ת באנגליה.

מהי העבודה שנעשתה בביה"ח "אסף הרופא"?

בשיתוף פעולה בין היחידה לניתוחי עמוד שדרה, בראשותו של פרופ' יגאל מירובסקי ומכון שיר"מ לרפואה משולבת, בדקנו 43 מטופלים הסובלים מסיאטיקה, נשים וגברים בחלוקה שווה, בגיל ממוצע של 47. כל המטופלים סבלו מסיאטיקה זמן רב כאשר הממוצע עמד על 128 שבועות של כאבים (למעלה משנתיים). כל המשתתפים עברו בדיקות MRI או CT ומילאו שאלוני בריאות כללית, שאלוני מידרג ואופי כאב וכן את שאלון רולנד מוריס ( ע"ש הרופא שפיתח אותו) הבודק יכולת תפקוד יום יומית והשפעת הכאב על תפקודים אילו. כמו-כן, נערכו בדיקות אורטופדיות כגון בדיקת יכולת הרמת הרגל ישרה כלפי מעלה במצב שכיבה. בדיקה זו הידועה כ-SLR מהווה אינדיקציה מכרעת לרמת הדלקת בעצב (ככל שהתנועה מוגבלת כך הדלקת יותר אקוטית). בדיקות אלה ערכנו למטופלים בתהליך הקבלה למחקר וכעבור 5 ימים - כאשר פלסטרים לרגליהם. תוצאות: דרגת הכאב ירדה ב-33.38%, רמת המסוגלות להרים רגל ישרה עלתה ב-27.5%, יכולת התפקוד הכללית (על-פי מבחן רונלד מוריס) עלתה ב-14.3%. לא נמצאו הבדלים בתגובות בין נשים וגברים, ולא אובחנה השפעה של גיל או משקל על התגובה לטיפול. ככלל, ברור כי הטכניקה אכן מקלה על הכאב והתפקוד של הסובלים מסיאטיקה וכעת היא מהווה נדבך מרכזי בטיפול בסיאטיקה ופריצות דיסק. הטכניקה אינה מתאימה לסובלים מ-G6Pd בשל רגישותם לפלסטרים, וכמו-כן לחולי סוכרת או בחולים בהם הכאבים ברגל אינם על-רקע דלקת בעצב הסיאטי.

• המאמר פורסם לראשונה באתר להיות בריא של חנה אקרמן