החלטת הכנסת בעיתויה הנוכחי, בנוגע לשלילת זכויותיו העתידיות של הנשיא לשעבר משה קצב מדיפה ריח רע של צדקנות, גילגול עינים ומוסר כפול. ראשית העיתוי, זוהי החלטה לגופו של אדם אשר עדיין לא נשפט והורשע ואך משום כך הינה פסולה. כמובן כי אם היתה החלטה זו מתקבלת לאחר הרשעתו של מר קצב, אזי תזמונה וסבירותה היו קבילים על-פי דעות רבות.
חמורה יותר הינה הטענה אשר נישאה בפי חברי הכנסת כי החלטתם זו הינה מוסרית ונכונה. לא ראינו כי חברי הכנסת הנכבדים נזעקו למשמע ההחלטת רשויות החוק ובעקבות דוחות מזעזעים של מבקר המדינה, לחקור בחשד לפלילים את "זה העובד אצלנו" במשרת ראש הממשלה ואינם מרימים את ידיהם בהצבעה נחרצת ומוסרית בעליל לסלקו לאלתר "ממקום עבודתו". "הנכבדים" אינם מפנימים או יותר נכון לאמר מתעלמים במזיד מהעובדה כי "זה נבלה וההוא טריפה".
ללא כל ספק נבחרינו יכלו למצוא מקום של כבוד במוסדות של ממשיכותיה שאינן נאוות של רחב המיקראית. ואיך לא? האם אתנן כיסאות הכנסת ומנעמי השילטון בתמורה לתמיכה אשר אינה מוסרית בעליל בראש הממשלה הנחשב לגרוע והמושחת בתולדות ישראל (עם קבלות רבות מספור על כך) יכולה להחשב אחרת מכך? האם מכאן עלינו להסיק כי כזו היא הנורמה להתנהלות הפוליטיקה שלנו והפוליטיקאים הם המקבילה הנורמטיבית של אותם מוסדות ידועים לשימצה וכל אשר נותר הוא רק לקבוע את המחיר?
כל נושא פרשת קצב הינו גרוע לשמה של ישראל פנימה והחוצה. ללא כל ספק נגרם ועוד ייגרם נזק תדמיתי למדינה עקב הפרשה שמחירו עדיין לוט בערפל וצפוי הוא כי התדמית השלילית למדינה עקב כך תחלחל עם חלוף הזמן לעומק התודעה הציבורית העולמית וזו תגרע תומכים נוספים לעניין הישראלי. כרגיל במקומותינו, מחשבה יצירתית אשר תמנף הנושא להסברת ישראל כמדינה דמוקרטית פתוחה וחיובית היוצאת מחוזקת יותר עקב פרשת הנשיא ודאי וודאי שלא תופעל. נו, כרגיל.
ולהשוואה עם פרשת הנשיא, שחיתותו של זה "העובד אצלנו" והתרבות המושחתת והמשחיתה, האנטי-מוסרית אשר הנהיג במחוזותינו, מהווים סכנה ברורה ומיידית, כמו גם ארוכת טווח לקיומה של מדינת ישראל. מליוני העניים, הזקנים, מעוטי היכולת והילדים הרעבים ללחם ולקיום הוגן הם תוצאתה הישירה של הזנחה קודמת אשר כעת נוספה עליה, הר כגיגית, שחיתותו המנוולת של ראש הממשלה (לא רק הוא לבדו - אך במעורבותו העצומה בכך) המשתרעת, כך נמסר בפירסומים שונים, לאורך 30 השנה האחרונות והגורמת להרס הדמוקרטיה הישראלית עקב מובהקות קשרי ההון-מערכת המשפט-המדיה-והשילטון אשר פרחו בניצוחו לגבהים אשר לא היכרנום במדינתנו.
אמנם האולמרט טוען כי הוא עובד אצלנו אך לאמיתו של דבר אולמרט עבד תמיד ועובד כעת אצל אולמרט ואין בילתו, אנו הם הפועלים השחורים "במפעליו" ומעניינים אותו כשלג דאשתקד.
האם מעורבות נבחרי ציבורנו בכנסת בנושא הענקת התמיכה לנשיא לשעבר דווקא כעת, שקולה או גוברת על הצורך הבוער והמיידי לסילקו של הכישלונר הסידרתי העומד בראש המדינה? האם כל אשר עולל עד כה במשרדי הממשלה עליהם היה מופקד, בעיריית ירושלים, בהנהגת המדינה, בניהול מלחמת לבנון, בהזנחת העורף תוך כדי המלחמה ולאחריה, בהזנחת הצטיידות ומוכנות צה"ל למלחמה הבאה הצפויה כך משערים בקיץ זה או הבא, בהזנחת ניצולי השואה (הא סליחה, שכחנו את 100 השקלים העלובים), בזילזולו בחולים בזקן ובאלמנה, בשיתוף פעולה חריג ומזעזע עם בעלי הון ומדיה, בחשדות לשחיתויות מעברו המתבססים והולכים ואיך נשכח כי קבל ציון נכשל גורף עכשווי מוועדת וינוגרד וממבקר המדינה, האם כל זאת אינו די ל"נבחרינו"?
בל ניתמם, הללו יודעים היטב אודות מעלליו של אותו האולמרט, אך כאשר תחושת השליחות של נבחרינו והצורך לשרת את השולחים, אנו עם ישראל, מתחלפת ברדיפה אובססיבית שלהם אחר טובות הנאה וכיבודים מפוקפקים, כאשר אלו האמונים על ביקורת פעולות הממשלה משתפים עמה פעולה בכיסוי כל אותן פעולות ניקלות, אין לנו לצפות מאותם רודפי אתנן בזוי, אותם העושים אך לביתם, להכניס לסיר הטהרה הרותח את התרנגולת המטילה את ביצי זהבה אך ורק עבורם.
צרכי עם ישראל, קיומו וביטחונו? ובכן, אל תצחיקו אותם, הם עלולים ללקות חס וחלילה בקילקול קיבתם האנינה.
מתגבר החשד כי כל הבחישה הזו של "הנבחרים", תוך שהם מתנהלים כסומא בארובה בנושא ההטבות העתידיות לנשיא באה אך ורק לאחז את עינינו ולהטיל בהם בוץ וזאת כפעולת הסחה מתוזמרת ומוכוונת היטב ע"י סחרירניו, כמו גם בהכוונתו של האולמרט עצמו כהרגלו בקודש, אשר באה להסיח דעתנו מהנושא העיקרי והבוער ביותר, הוא הצורך בסילוקו של האולמרט וחבר נאמניו אשר אינם טובים ממנו כהוא זה, מחיינו הציבוריים ולתמיד.
וכך, נבחרינו היקרים ואלו הרבים היקרים פחות שם בבית מחוקקינו, בפעם הבאה כאשר אתם מדברים אלינו אודות מוסר וצדקת הדרך אנו ניראה ונישמע אך את רוממות מוסרכם הקלוקל ומאחז העינים ואותה הערכיות הכפולה הבוקעת מגרונכם. אתם קיבלתם ציון ניכשל גורף בעליל ואף עליכם לפנות לאלתר מקומותיכם לטובים וראויים מכם. אנו תקווה כי בבחירות הבאות וחשוב כי אלו יהיו מוקדמות ככל הניתן, יתעשת עם ישראל וידע לבור את התבן מן הבר.
