חודש מאז כניסתי לתפקיד שר האוצר זו ההזדמנות הראשונה שלי להופיע בפניכם. אני מודה לכם על הסבלנות שהפגנתם. החלטתי זו נבעה מרצוני להקדיש את תקופת כניסתי לתפקיד לצורך לימוד.
אבהיר כי אינני מתכוון לצאת כאן בהצהרות כלכליות או הבטחות מרחיקות לכת. העת לשוחח בנושא המדיניות הכלכלית - חברתית לשנים הקרובות עוד תגיע.
במסיבת עיתונאים זו מסכם משרד האוצר תהליך ארוך של גיבוש מדיניות כלכלית ובניית תקציב לשנת 2008. נדרשנו לנהל בשבועות האחרונים, במקביל, מספר זירות פעולה מרכזיות ולעמוד בפני של שורה של אתגרים שאת עיקריהם אפרוש בפניכם בדקות הקרובות.
את האתגר העומד בפני שר אוצר בתהליך גיבושו של התקציב ניתן לחלק לשני מישורים מרכזיים:
- המישור האחד - נוגע למסגרת התקציב, לגודל העוגה;
- המישור האחר - אופן חלוקתה.
במישור זה של מסגרת התקציב אנו נכנסים לעולם של אחריות. המקום בו אנו נדרשים לדאוג לשמירה על הקופה הציבורית. לעמוד בפני הדרישות הלגיטימיות של שרי הממשלה בפני הציפיות של הסיעות השונות ושל חברי הכנסת; של המגזרים באוכלוסיה - זה העולם של האחריות התקציבית.
בחודש האחרון התפתח ויכוח ער סביב סוגיה זו של המשמעת התקציבית.
נשמעו קולות שביקשו לחרוג ממדיניות הממשלה שהעמידה את יעד הגידול בהוצאה לשנת 2008 על שיעור של 1.7%. הועלו רעיונות יצירתיים לעקיפה של יעד זה בדרך כזו או אחרת.
עמדתי בעניין זה ברורה - ישראל חייבת לאמץ את האחריות התקציבית כדרך חיים. תהא זו שגיאה חמורה לסטות מהיעדים שהממשלה הציבה לעצמה - לקנות ההווה על חשבון העתיד.
בראייתי, סטייה מהמדיניות הפיסקאלית אפשרית רק במצב של שינוי נסיבות קיצוני- למשל, במצבי מלחמה או מיתון עמוק. לשמחתי, איננו עומדים, לעת הזו, בפני נסיבות כאלו. לעמידתנו ביעד ההוצאה תרומה מכרעת לביסוס אמינותה של הכלכלה הישראלית, בעיני עצמה ובעיני השווקים הבינלאומיים. דיון סביב תוכנם של היעדים הפיסקאלים לטווח הארוך הוא חשוב, אבל חשוב שדיון זה ייעשה כשהוא צופה פני עתיד,
תוך הקפדה על עמידה ביעדים שכבר נקבעו לטווח הזמן הקרוב.
הנזק שבניהול מדיניות מאקרו-כלכלית משתנה ומתחלפת גדול יותר, בראייתי, מהתועלת המסוימת שניתן אולי להשיג משינויה.
לשמירה על היעדים הפיסקאליים חשיבות מכרעת בחיזוק הוודאות לגבי חוסנה של הכלכלה ויציבותה; זהו איתות ברור לגבי מגמות כלכלת ישראל ככזו החותרת לקיומו של משק תחרותי ויעיל יותר; לקיומו של שירות ציבורי יעיל ומקצועי יותר; לחלוקה נכונה יותר בין הסקטור הציבורי לפרטי תוך פינוי משאבים נוספים למגזר העסקי; ולהקטנת החוב הלאומי ביחס לתוצר ובתוך כך להקטנת שיעור תשלומי הריבית בהוצאה הלאומית והפנייתם לשימושים אחרים.
יעד זה עמד לנגד עיננו גם בעת משבר השכר האחרון. דומני שהשגנו השג חשוב בשומרנו על מסגרת התקציב לשנת 2008 חרף הצורך בהסכם שכר חדש במגזר הציבורי.
להזכירכם, בנקודת הפתיחה היה במשבר השכר כדי להוות איום ממשי על תקציב המדינה לשנת 2008 ולשנים הבאות. ההסכם שגובש מבטא את האיזון העדין שבין צרכי העובדים ויכולות המשק, זה הסכם שמקנה שקט תעשייתי, ויציבות לשנים הקרובות, בצד סגירת מחלוקות וחובות בנות למעלה מעשור.
זו הזדמנות נוספת להודות לעופר עיני על המנהיגות והאחריות שגילה,
וכן למנכ"ל האוצר, לממונה על אגף התקציבים ובמיוחד לממונה על השכר ולברך על ההסכם שהושג שבו אין מפסידים ומרוויחים, אלא תוספת נטו רווחה לעובדים ולמשק.
כחלק מהאחריות התקציבית עלינו לאמץ מספר עקרונות נלווים:
- האחד, אסור לנו להתפתות ולאמץ פתרונות עוקפי משמעת פיסקאלית.
אם ברצוננו להשתייך למדינות המפותחות, להיות חלק ממדינות ה- OECD,
אסור לנו לנהל כלכלה של "ישרא-בלוף".
- העיקרון השני, עלינו להתפרק מהאשליה שצברה כאן תאוצה בחודש האחרון בציבור, בכנסת וגם בממשלה כאילו מצויים ברשותנו מקורות שניתן להוציאם לכל מטרה מזדמנת שעולה על הפרק. הכשל התודעתי בעניין זה נוגע לסוגיית עודפי ההכנסות ממיסים שנתברכנו בהם השנה.
מדינה אחראית איננה יכולה להגדיל את הוצאותיה כל עת שהכנסותיה גדלות, כשם שמשק בית אחראי איננו מגדיל את הוצאותיו כל עת שגדלה ההכנסה הפנויה, אלא בוחן אפשרויות להקטנת משכנתה או אוברדראפט;
כשם שעסק חפץ חיים איננו מזדרז לחלק דיבידנד או להעלות משכורות נוכח גידול ברווחים, אלא בוחן אפשרויות להקטנת המינוף או להשקעה בשיפור ההון הפיזי או האנושי - כך גם מדינה אחראית איננה ממהרת לנתב את הכנסותיה העודפות לצורך גידול בהוצאה הלאומית. במיוחד הדברים אמורים לגבי מדינה הסובלת מרמה גבוהה יחסית של הוצאה ציבורית ומרמות גבוהות של חוב ממשלתי. הדרישות המוגזמות לתוספות תקציביות מצד חברי ממשלה וחברי כנסת נוכח עודפי הכנסות, הן אשליה ותופעה מדאיגה.
אך לא בכך עיקר הבעיה.
בשבוע האחרון של המושב קידמה הכנסת חקיקה פרטית שעלותה למשק, אם תושלם ותיושם, מסתכמת בקרוב ל-20 מיליארדי שקלים. את ההפקרות הזו צריך להפסיק.
אסור שריצת האמוק הזו תהרוס את ההשגים הגדולים אליהם הגיע המשק הישראלי. זה תהליך מסוכן העלול לפגוע במדיניותה המאקרו כלכלית של ישראל ובסדרי העדיפויות הלאומיים המנחים אותנו.
בהקשר זה, "חוק ההסדרים" הינו הכרח בל יגונה. זהו כלי אפקטיבי שמאפשר לממשלה מחד, להוביל מדיניות מאקרו כלכלית ושינויים מבניים חיוניים למשק, ומאידך, לבלום מגמות מדאיגות מהסוג של חקיקה פופוליסטית העלולות לערער את יציבות של המשק.
חוק ההסדרים הוא כלי חשוב שיש לשמרו, אך גם לשפרו תוך הקפדה על כך שהשימוש בו יהיה מושכל ובמידה. נניח את ספר התקציב וחוק ההסדרים על שולחנה של הכנסת עוד לפני תחילת מושב החורף הקרוב.
לחברי הכנסת יעמדו כמעט שלושה חודשים כדי ללבן את הסוגיות ב"חוק ההסדרים" ולגבש את עמדתם לקראת הצבעה.
אנו גם מבקשים להביא לשינוי חקיקה אשר יבטיח את הנחתו של ספר התקציב והחוק עוד בחודש אוגוסט בכל שנה, ארבעה חודשים לפני ההצבעה על התקציב בכנסת.
האחריות המונחת על כתפינו לשמור על מסגרת תקציבית אחראית ושקולה הינה תנאי הכרחי ליכולתה של הכלכלה הישראלית להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות.
זהו התנאי ליכולתה של הממשלה להמשיך ולספק לאזרחיה את השירותים המגיעים להם. זהו התנאי לשיפור רווחת התושבים ולקיומה של חברה איתנה וצודקת יותר.
ומכאן למישור השני - הנוגע להרכב התקציב, לאופן חלוקת העוגה; גם זאת כחלק מהאחריות התקציבית. הממשלה חייבת לקבוע, בתוך המגבלה התקציבית, מדיניות ברורה של סדרי עדיפויות. חובתה המרכזית של הממשלה להבחין בין עיקר לטפל; לגבש יעדים מרכזיים. להניף דגלים ולרכז בהם את המאמץ התקציבי והביצועי על-מנת לעמוד ביעדים אותם הציבה לעצמה.
מתחילת כהונתה של הממשלה ועד לתקציב 2008 כולל, הוסיפה הממשלה תקציבים תוספתיים לתחומי החינוך, הבריאות הרווחה, הקליטה והתעסוקה סכום של 8 מיליארד שקלים.
תקציב 2008 שמוצג לפניכם מתבסס על מבנה ברור ועקבי, נאמן לסדרי עדיפויות ומהווה המשך ישיר למדיניות ממשלת אולמרט. עם כינון הממשלה הכריז ראש הממשלה על כוונתו להוביל רפורמה מקיפה בחינוך, החל בגיל הרך וכלה בהשכלה הגבוהה. הממשלה אף החליטה על מתן עדיפות ברורה לצמצום הפערים בחברה הישראלית והחליטה להוביל אג'נדה חברתית-כלכלית לשנים 2010-2008.
תקציב 2008 משקף נאמנה מדיניות זו ומניף שני דגלים מרכזיים:
- הדגל האחד - הוא דגל החינוך. תקציב 2008 מוטה חינוך באופן בולט. היעד העיקרי של הממשלה, בהקשר זה הוא להביא להבשלה מלאה שלושה מישורי פעולה מרכזיים עליהם הכריז ראש הממשלה.
- האחד: בגיל הרך - דוח שמיד בתוספת תקציב למעונות יום;
- השני: בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים - כפי שבא לידי ביטוי ברפורמה בחינוך עליה הוסכם והנמצאת בשלבי הבשלה מתקדמים.
- והשלישי: רפורמה בהשכלה הגבוהה - כפי שגובשה על-ידי ועדת שוחט.
שלושת מרכיבים אלה יוצרים שינוי אמיתי ויסודי במערכת החינוך על כל רבדיה. רפורמה בחינוך פירושה גם העצמת מעמד המורה ותפקידו, שינוי מבנה העסקת ושכר המורים ומערכת התמריצים; שינוי מהותי של מעמד מנהל בית הספר, שכרו וסמכויותיו. שינוי גישה בנוגע לתפקיד האקדמיה בישראל. מתן דגש על קידומו של מו"פ בסיסי ואיכותי; בלימת מגמת "בריחת המוחות" והחזרתם של מדענים צעירים לארץ; שינוי יסודי במבנה העסקה של מרצים. הגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות והמכללות; הבנה כי מקור כוחה של האומה בחוכמתה; הבנה כי קיים קשר ישיר בין השקעה בחינוך לבין צמיחה כלכלית ושיפור ברמת ההכנסה; ובין השקעה בהון האנושי לבין שיעורי התעסוקה ורמת אי השוויון.
דגל החינוך פירושו: השלמה צפויה של הקצאת קרוב ל-3 מיליארד שקלים תוספתיים למערכות החינוך החל מתחילת כהונת ממשלת אולמרט ועד לסוף שנת 2008 וקרוב ל-9 מיליארד שקלים תוספתיים בהבשלה מלאה של הרפורמות השונות בתחום בשנים הקרובות.
- הדגל השני בתקציב 2008 הוא הדגל החברתי. תקציב 2008 מבטא את הכרת הממשלה בכך שעם המשך עידוד הצמיחה נדרשת פעולה ממשלתית נמרצת לצמצום הפערים בחברה הישראלית.
לעניין זה שני ראשים -
- הראש האחד, מתן ביטוי להחלטת הממשלה על אימוץ האג'נדה החברתית-כלכלית לשנים 2008 - 2010 ולהקמת ועדה בין משרדית בראשות האוצר בנושא. לראשונה, תתווסף למדיניות המאקרו-כלכלית של הממשלה הגדרה ברורה של יעדים רב שנתיים להעלאת שיעור התעסוקה ולצמצום העוני.
- הראש השני -בהעלאה ניכרת של הסיוע לאוכלוסיית הזקנים והמוגבלים. סך ההקצאה של ממשלת אולמרט לנושאים אלה בתקציב 2008 יסתכם בלמעלה ממיליארד וחצי שקלים; לפעולות בתחום קצבאות הזקנה והנזקקים; לסיוע לילדים בסיכון; להנהגת מס הכנסה שלילי; ולצמצום מספר העובדים הזרים והגברת האכיפה של חוקי העבודה.
בעולם של מגבלת תקציב וסדרי עדיפויות נדרשת הכרעה קשה לאילו אפיקים לנתב את ההקצאה הציבורית.בתחום החברתי קיים מרחב אפשרויות אינסופי להקצאה. אין נושא שאיננו חשוב; הפיתוי לתת לכל נושא חברתי הוא גדול אך הסכנה בכך גם היא גדולה.
הדגל החברתי של הממשלה יתמקד איפוא בהגדלת שיעור ההשתתפות של השכבות החלשות בשוק העבודה מתוך הכרה ברורה כי זו הדרך הנכונה ביותר והמהירה ביותר להביא לצמצום הפערים וליציאה ממלכודת העוני.
בעולם של סדרי עדיפויות - מבטא תקציב 2008 גם את הצורך של ממשלת ישראל להכיר במציאות האסטרטגית והגיאו-פוליטית מולה אנו ניצבים, ומתוך כך את הצורך שבהקצאת משאבים תוספתיים ניכרים למערכת הביטחון.
אימוץ דוח ברודט על-ידי הממשלה פירושו תוספת של 46 מיליארד שקלים מתקציב האוצר בעשור הקרוב, ובסה"כ תוספת של כ-100 מיליארד שקלים בהינתן התייעלות המערכת ותוספת סיוע החוץ. בשנת 2008 תינתן בהתאם למתווה ועדת ברודט תוספת משמעותית של מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.
מתווה ברודט לתקציב רב שנתי מבטיח למערכת הביטחון יכולת תכנון רב שנתית ויציבות מחד, ומאידך יחייב את המערכת לבצע פעולות התייעלות בהיקפים משמעותיים תוך הגברת הבקרה האזרחית. בנוסף יש בו פריצת דרך ובכוחו לכונן מערכת יחסים אחרת בין האוצר לבין הביטחון - ובכך טמונה ההזדמנות הגדולה שבו.
עם זאת הוא מקבע בתקציב 2008, ובתקציבי השנים הבאות, עדיפות ברורה לנושא הביטחון על חשבון יעדים אחרים אבל גם מקטין את מרחב גמישותה של הממשלה.
אימוץ ברודט מעצים את האתגר העומד בפני הממשלה לשמר מקום של ממש גם לנושאי חברה וכלכלה מתוך הכרה בכך שהעוצמה הלאומית איננה נשענת רק על כוחה הביטחוני של ישראל, אלא גם ובעיקר על חוסנה החברתי - כלכלי.
תקציב 2008 מבטא גידול של 5.2 מיליארד שקלים בהוצאה הציבורית לעומת שנת 2007, בכלל זאת תוספת של כמיליארד שקלים כתוצאה מהקטנת החוב הלאומי והירידה בתשלומי הריבית. זהו תקציב הנשען על השגת יעד גירעון של 1.6% לעומת 2.9% בשנה שעברה, אך גם על ניתוב הגידול בהוצאה לאפיקים ברורים וליעדים מוגדרים ומדידים. זהו תקציב שבו ההוצאה הציבורית למטרות חברתיות גדולה באופן משמעותי לעומת שנים קודמות. במובן זה - זהו תקציב של בשורה ולא של גזירה וכדאי בעניין זה לשנות את השפה.
בעולם של סדרי עדיפויות, לא ניתן ליהנות מהנפתם של דגלים לאומיים, בלא להכריע הכרעות קשות לגבי אותם אפיקים שההשקעה בהם לא תגדל ואף תפחת. מכאן הצורך בקיומן של התאמות בתקציב 2008 לעומת תקציב 2007; האילוץ באי מתן מענה לחלק מהציפיות וההחלטות שהתקבלו במהלך שנת 2007; ובדחיית של חלק מהצעות החוק הפרטיות שאינן משקפות את סדרי העדיפויות הממשלתיים ואינן מתאימות ליכולות המשק.
בהזדמנות זו הגיעה העת לסיים את חרושת השמועות לגבי סוגי ההתאמות שנכללו בתקציב (אברכים, דיוטי פרי, תיירות).
בצד חובתנו לשמר מסגרת תקציב אחראית וקביעה של סדרי עדיפויות ברורים, מוטלת עלינו חובה להבטיח את קיומה של תשתית ראויה להמשך צמיחתו של המשק. לשם כך כוללת המדיניות הכלכלית לשנת 2008 שורה של שינויים מבניים במשק שתכליתם עידוד התחרות; עידוד התעסוקה; חיזוק השכבות החלשות; המשך פיתוח תשתיות והון פיזי; וצעדים לייעול השירות הציבורי.
מבין שורת השינויים המבניים שיוצגו בפניכם, בולטים:
- הצעדים לעידוד התחרות במשק החשמל ובשוק הגז הביתי;
- בניית מערכת תמריצים לקידום הרפורמה המקיפה במשק המים
והביוב;
- הובלת שורת הרפורמות במערכת הבריאות אשר יביאו להמשך ייעול המערכת,
להגברת התחרות בה; לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית; ולשיפור שירותי הבריאות הניתנים לאזרח;
- הקמת סוכנות ביצוע לעסקים קטנים; ושיפור מערך ההכשרה המקצועית בשיתוף עם המגזר התעשייתי.
- הקמת קרן לצמצום פערי ההכנסות בשלטון המקומי;
השילוב בין משמעת פיסקאלית, קביעת סדרי עדיפויות ברורים והובלת שינויים מבניים במשק, לבין המשך הפעולות להקטנת החוב הממשלתי ולשמירה על מתווה הורדת המיסים שנקבע על-ידי הממשלה מהווים את המסד המרכזי להמשך צמיחתו של המשק.
תפקידנו בשנה הקרובה יהיה להעניק למשק את התשתית הנדרשת להמשך צמיחתו; האתגר שבפנינו יהיה להעניק למשק תשתית זו מבלי לפגוע בצרכיה הייחודיים של ישראל בתחומי הביטחון והחברה.
מוטל עלינו להמשיך ולנתב את פירות הצמיחה של השנים האחרונות לאפיקים של השקעה בתשתיות פיזיות מעודדות צמיחה; השקעה בהון האנושי; צמצום פערים ושיפור הרווחה החברתית.
תקציב 2008 מונח על שולחן הממשלה לאחר עבודה ממושכת של צוותי אגף התקציבים במשרד האוצר עם משרדי הממשלה השונים. בשבועות האחרונים ובתקופה הקרובה אקדיש זמן רב לישיבות עם שרי הממשלה לשמיעת צרכיהם והעדפותיהם.
עם אישור התקציב בממשלה אפעל להעברת התקציב תוך שיתוף פעולה מרבי עם חברי הכנסת וסיעות הבית. מאחר שזהו תקציב אחראי הקשוב לצרכיה החיוניים של המדינה והחברה - אני בטוח כי הוא יזכה לתמיכתה של הממשלה ולתמיכת הכנסת.
