כמה עולה לנו שירות מילואים של 30 יום?

על שולחן הכנסת מונחות שתי הצעות חוק שעוסקות בזכויותיהם של חיילי המילואים. אחת מההצעות, שיזמו ארגוני המילואים ושדולת המילואים בכנסת, מציעה פתרונות לבעיות שהועלו בכתבה. הנה כמה מהן:

• חייל מילואים יוכל לבחור בעצמו את שלושת החודשים שמהם ייגזר שכרו במילואים. בנוסף, התשלום בעבור יום מילואים יחושב לפי חלוקת השכר בשלושת החודשים ב-65 ימי עבודה בלבד, לעומת 90 כיום.

• מילואימניק יוכל לקבל תגמול בגובה הכנסתו הנוכחית גם אם השתכר פחות בחודשים שלפני גיוסו.

• שכר המינימום שישולם למילואימניק יהיה זהה לשכר הממוצע במשק.

• מי שמשתכר פחות מ-10,000 שקל בחודש יקבל פטור ממס הכנסה על תגמולי מילואים.

• מעבידים יקבלו מהביטוח הלאומי החזר גם בגין הפרשות להטבות סוציאליות.

• מעסיקים של מילואימניקים יקבלו זיכוי ממס.

• מילואימניק שנוסע לבסיס במכוניתו הפרטית יהיה זכאי להחזרי נסיעות בגובה ההוצאה של צה"ל על תחבורה ציבורית.

• תוקם קרן לתגמול חיילי מילואים בהתאם למשך השירות שלהם, לאחר שחרורם מהשירות.

שירות המילואים הוא קשה, יקר ומתסכל. עם זאת, אף חייל מילואים ששוחח אתנו אפילו לא שוקל את האפשרות להשתמט או להשתחרר. הדרישה היחידה ששמענו היא לקצת יותר התחשבות, התייחסות לקשיים ותגמול הוגן יותר. "למעטים שעדיין עושים כאן מילואים צריך לתת הטבות אמיתיות", אומר אורן: "במקום לשלוח מכתב תודה וזוג כרטיסים לסרט אחרי תעסוקה של 30 יום, תנו החזרים על הוצאות נייד ונסיעות, תנו הקלות במס על משכנתא ועל מטפלת. אם היו נותנים אפילו רק את זה - אני בטוח שאוכלוסיית המשרתים במילואים היתה גדלה, ואלה שמשרתים היו מרגישים קצת פחות פראיירים".

• באתר המאבק ובאתר פורום החפ"שים ניתן למצוא פרטים נוספים בקשר להצעת החוק ולמאבק המילואימניקים.

המילואימניק הממוצע מוציא סכום לא מבוטל על הדברים הקטנים שאמורים להפוך את השירות שלו לנסבל יותר, כמו פנס, בטריות, אולר, אזיקונים או נעליים קלות. "בחורף ההוצאה על ציוד עולה, כי יש הרבה פריטים מחממים שהצבא לא מספק או שמספק במצב בלוי ולא ראוי לשימוש", אומר ביקל. "אנשים קונים שקיות חימום, חרמוניות, חליפות סערה, כפפות, צעיפים וכובעי צמר. להערכתי, אני מוציא בממוצע לפחות 100 שקל על אביזרים לקראת כל מילואים". גם סעיף האוכל משמעותי. המילואימניק הממוצע מתקשה לחיות במשך חודש על האוכל של הצבא, ורוכש לעצמו פה ושם גם "צ'ופרים". "מילואימניק הוא לא בדווי שחי בשדה", אומר מיקנובסקי. "הוא גם אוהב לשתות קפה ולאכול לפעמים משהו נורמלי כדי להרגיש בן אדם, לפחות לפתוח פחית קרה אחרי אימון. אף שזה נראה כמו פינוק לא צריך לזלזל בחשיבותם של צ'ופרים, כי קשה לשרוד תעסוקה שלמה בלעדיהם". ואולם לא מדובר רק בצ'ופרים. לדברי ביקל, פעמים רבות הצבא אינו מספק בזמן את האוכל. "בתרגיל האחרון שבו הייתי לקבוצה מסוימת לא הגיע אוכל - אז הם אספו כסף מכולם ויצאו לקנות אוכל בחוץ. אין תרגיל שדבר כזה לא קורה", הוא אומר. לפי החישוב שלנו, בשירות של חודש מוציא מילואימניק כ-450 שקל על אוכל (15 שקל ביום) ועוד 100 שקל על השלמות ציוד. ביחד מסתכם סעיף ה"שונות" ב-550 שקל.

הבעיה הכלכלית הכי פחות מוכרת של המילואימניקים נוגעת לאלה שנשארים בבית: בת הזוג והילדים. אפשר אולי לסכם זאת כך: "כשהבעל מתגייס גם המשפחה מתגייסת, אבל רק הוא מקבל על זה כסף והכרה", אומר מיקנובסקי. "בעלי משרת במילואים 20-30 יום בשנה", מספרת אורית קובליבקר, מרצה עצמאית ממושב באזור המרכז. "יש לנו ילדה אחת, כך שאני נחשבת ל'מקרה קל' לעומת נשים אחרות בפלוגה שיש להן שלושה-ארבעה ילדים, אבל גם לי מאוד קשה. אני צריכה לשלם לבייביסיטר, אני מבשלת פחות וקונה יותר אוכל מוכן, ובגלל שאני צריכה לקחת את הילדה לגן וגם להחזיר אותה אני מגיעה מאוחר יותר לעבודה ויוצאת מוקדם". גם ביקל מצייר תמונה דומה. "לאשתי, כמו להרבה נשים אחרות, יש קריירה", הוא אומר. "אשה שרוצה לשמור על הקריירה שלה לא יכולה לקחת חופש למשך כל תקופת המילואים, כי זה פשוט לא עובד כך. לכן, תמיד יש הוצאות גדולות על בייביסיטר. בפעם האחרונה שיצאתי למילואים לשבועיים וחצי אשתי נאלצה לקחת כמעט כל יום בייביסיטר לשעות שבין סיום הגן לחזרתה הביתה. היא שילמה על כך בממוצע 150 שקל ביום. בנוסף, אין זמן לבשל או לעשות קניות, אז יש עוד המון הוצאות נלוות, למשל על טייק אוויי או משלוחים מהסופר". בארגוני הנשים מודעים לבעיה. "כיום רוב הנשים עובדות ורוב הגברים נושאים בחלק מהנטל של חיי המשפחה", אומרת עו"ד ציונה קניג-יאיר, מנכ"לית שדולת הנשים. "כאשר הגבר יוצא למילואים האשה צריכה להיעדר מהעבודה להרבה שעות, אך לא זוכה מהמעסיק ליחס מיוחד - אולי אפילו להפך. המילואימניק מקבל פיצוי רק על שעות העבודה שהוא מפסיד, על אף שגם העבודה שלו בבית, כמו שמירה על הילדים או קניות, שווה הרבה מאוד כסף. כשהוא נעדר נוצר חלל שמתמלא על-ידי מישהו אחר, שגובה תשלום". "ביום חורפי וגשום קיבלנו צו מילואים - 25 ימים, ברצועת עזה", כתבה לפני כמה שנים איילת שטיינברג, אשת מילואימניק והכיום מנהלת כספים בחברות היי-טק, לוועדה לזכויות האשה בכנסת. "אני מכינה תוכנית קרב - בודקת חופשות, מתאמת עם סבא וסבתא. מבקשת מגיא שינסה לשנות את רוע הגזירה. אין סיכוי, הוא מודיע לי. אני מסתירה את הייאוש כי יש אלפי דברים שפתאום צריך לסדר, לפני. לפני שגיא נעלם. לפני המבול. במקביל את גיא אנחנו כמעט לא רואים. יש לו פרויקט גדול בעבודה שהוא צריך לסיים לפני. הסיוט מתחיל.... ביום ראשון הילד חלה. ביום שני גם הילדה. חיי נעצרו. לא יכולתי לפעול למען הקמת עסק. לא יכולתי ללכת לחתום בלשכת התעסוקה. האמת - לא יכולתי לעשות דברים פשוטים הרבה יותר, כמו ללכת לבית המרקחת לקנות תרופות, אז שלחתי מונית. 50 שקל עלה לי הסיפור, בכל פעם". חיי משפחתי נעצרו למשך חודש שלם. כולנו - הילדים, גיא ואנוכי התגייסנו למילואים. במילואים האחרונים נשברתי: הודעתי לגיא שאת הילד השלישי נלד רק אחרי שהוא ישתחרר סופית משירות המילואים ואני לוחצת עליו להשתחרר מהמילואים בכל הדרכים האפשריות, כפי שהרוב כבר עשה". כמה עולה סעיף זה למשפחתו של המילואימניק? לפי החישוב שלנו, 960 שקל: 860 שקל בעבור שמונה שעות בייביסיטר בשבוע (לפי תעריף של 25 שקל בשעה) למשך 30 יום; ועוד 100 שקל להוצאות כמו משלוחים מהסופר או קניית אוכל מוכן.

כל מילואימניק יודע כי שירות במילואים כרוך בשימוש מוגבר בטלפון הסלולרי - בעיקר כדי לשמור על קשר עם המשפחה ועם מקום העבודה. לפי החישוב של אורלי, חשבון הטלפון של שכיר יתפח בחודש המילואים ב-540 שקל. עצמאי ישלם כפליים - 1,080 שקל - משום שהוא נאלץ לנהל את העסק "בשלט רחוק" באמצעות הטלפון. החישוב כולל גם שיחות בתוך היחידה, שאצל בעלי תפקידים מינהלתיים עלולות להוסיף לחשבון עוד כמה מאות שקלים. החזרים? רק אם אתה מ"פ לפחות - וגם אז התשלום הוא חלקי. לדברי המילואימניקים, הצבא פשוט מצפה מהם לחייל גם את הטלפון. "כשמגיעים לבסיס מקבלים רשימה מסודרת עם כל בעלי התפקידים הרלוונטיים עם הניידים שלהם מתוך הנחה שכך תיצור איתם קשר", אומר אורן, סמ"פ בפלוגת חי"ר. "הצבא ממש יוצא מנקודת הנחה שהחיילים ישתמשו בטלפונים האישיים שלהם". ואולם ההוצאות על שיחות מתחילות הרבה לפני הגיוס. "הטלפונים מתחילים חודשיים לפני המילואים, כשצריך ליצור קשר עם כל הגורמים הלוגיסטיים והמקצועיים ולבצע שינויים ועידכונים", אומר מורגנשטיין. "חודש לפני הגיוס מתחילים טלפונים מחיילים שצריך לחזור אליהם עם תשובות. השיא מתחיל יומיים-שלושה לפני המילואים ונמשך עד סופם. להערכתי, זה עולה לי במקרה הטוב 600 שקל". ביקל מעריך שהוא מוציא אפילו יותר: "לפני כל תרגיל ובמהלכו אני עושה מאות שיחות עם חיילים, מפקדים וגורמים אחרים בשטח. להערכתי זה מגיע ל-500-1,500 שקל, תלוי בנסיבות. הייתי מצפה שצה"ל יספק לי טלפון נייד או לפחות ייתן לי החזר על ההוצאות נגד חשבון הטלפון". מיקנובסקי מסכם: "עד שאנשים לא יגידו: 'חסמתי את הנייד שלי לשיחות נכנסות ולמשפחה בלבד, אז אם זה חשוב לכם תנו לי טלפון או תחפשו אותי בקשר', המצב יימשך".

הצבא מספק לכל איש מילואים שוברים לשתי נסיעות בלבד באוטובוס או ברכבת: נסיעה לבסיס בתחילת השירות ונסיעה בחזרה הביתה עם סיומו. בנוסף, יכול המילואימניק לקבל החזר הוצאות נגד הצגת כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית בכפוף למילוי טופס. הצבא פועל בעיקר במקומות מרוחקים מריכוזי אוכלוסיה, ולכן מילואימניקים רבים בוחרים להגיע לשירות במכוניתם הפרטית. לנוחות ולחיסכון בזמן תפקיד מכריע בבחירת הרכב הפרטי. הצבא לא נותן כל החזר בגין השימוש ברכב הפרטי, אפילו לא בגובה הנסיעה באוטובוס שהחייל זכאי לה. וזה עוד לא הכל. "לא מעט מילואימניקים רותמים את המכונית הפרטית שלהם לטובת היחידה, כי הרבה פעמים הצבא לא מספק רכב מינהלתי", אומר גיל ביקל, 37, סמג"ד במילואים ובכיר ב-SAP באזרחות. "הם יודעים שאם לא יתרמו את המכונית, החיילים יצטרכו לסחוב טונות של ציוד בידיים. אז מכניסים מכונית אחת לבסיס, ומשתמשים בה להובלת ציוד, פעמים רבות בדרכים לא סלולות. הרבה פעמים יש נזקים שהביטוח לא מכסה. באחד התרגילים, למשל, למכונית שלי נגרם נזק שעלות התיקון שלו היתה כ-700 שקל. הצבא נהנה מכל העולמות: מעודד את התופעה בכך שהוא מאשר את כניסת המכוניות לבסיסים, נהנה מהחיסכון ולא נושא באחריות לנזקים". לפי החישוב של אורלי, איש מילואים מוציא בממוצע 625 שקל על נסיעות. החישוב מבוסס על המרחק בין תל אביב לצאלים (117 ק"מ), ועל ההנחה שאיש המילואים יוצא לשתי חופשות בתקופת השירות. החישוב אינו כולל יציאות נוספות הביתה וגם לא בלאי שנובע מהשימוש במכונית כרכב מינהלתי.

המדינה אומנם מחזירה למילואימניקים את השכר שהפסידו בזמן השירות, אך בבסיס ההחזר הזה נמצא עיוות שמביא לאובדן הכנסה. ההחזר ליום מילואים מחושב לפי השכר ברוטו של שכיר או ההכנסה של עצמאי בשלושת החודשים שקדמו למילואים, חלקי 90 יום. ואולם השכר מבוסס על 22 ימי עבודה בחודש, כך שבחישוב הוגן צריכים לחלק את ההכנסה בשלושת החודשים האחרונים ב-66 בלבד. הדבר היה מעלה את ערכו הכספי של יום מילואים בשליש, ומשקף באופן מדויק הרבה יותר את ההפסד הכספי של העובד. הנפגעים העיקריים מהחישוב הזה הם אלה שמשתכרים לפי שעות או משמרות. השכר שמקבלים עובדים אלה בעבור החודש שהיו במילואים נמוך בדרך כלל מזה שהיו מקבלים בעבור חודש עבודה רגיל. עובדים בשכר גלובלי מקבלים בדרך כלל את אותה המשכורת בעבור חודש שבו היו במילואים, אף שבחודש זה הם עבדו בעבור הצבא גם בשישי ובשבת. אם בחודש שבו היו במילואים חלים גם חגים - ההפסד שלהם גדול אף יותר. בנוסף, מי ששכרו עלה בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים יקבל בעבור השירות שכר נמוך יותר, המבוסס בחלקו על משכורתו הקודמת. הפגיעה בעצמאים חמורה יותר. בנוסף לחישוב ההחזר המעוות, עליהם להתמודד גם עם אובדן הכנסות, נטישת לקוחות קיימים והפסד לקוחות חדשים. במקביל, ההוצאות הקבועות שלהם, כמו תשלום שכר לעובדים, אינן משתנות. "בפלוגה שלי יש בחור שהוא בעל מאפייה קטנה והעובד היחיד בה", מספר דוד מורגנשטיין, 29, קצין מילואים מירושלים. "מבחינתו הליכה למילואים משמעה סגירת המאפייה. מילואימניקים אחרים אצלנו הם טכנאי מזגנים. אם המילואים נופלים על חודשי הקיץ, הם מפסידים אחוז ניכר מההכנסה השנתית. האנשים האלה מגיעים למילואים, עושים את המשמרת שלהם, טסים חזרה לעבוד וחוזרים לעוד משמרת, בלי הפסקה". לדברי אורן, 31, סמ"פ בפלוגת חי"ר, "חייל שהוא עצמאי ואין לו שותף פשוט לא יכול להתמודד עם המילואים. מי ישמור לו על העסק? ואולם הצבא לא ממש מכיר בבעיה הזו כעילה לוויתור או הקלות במילואים, ולכן אנחנו מסדרים את זה בתוך הפלוגה. אנחנו מאוד משתדלים להתגמש עם העצמאים". אוכלוסיה נוספת שסובלת מהיציאה למילואים היא הסטודנטים. רובם אינם עובדים או עובדים בחצי משרה, ולכן מקבלים החזר של 119.5 ליום - שכר המינימום במשק חלקי 30 יום. בהנחה שיום עבודה נמשך 8.5 שעות, החזר זה משקף שכר של 14 שקל לשעה - פחות משכר המינימום לבני נוער שעובדים בקיץ. לכך צריך להוסיף הפסדים כלכליים אחרים. סטודנטים היוצאים למילואים בחופשת הקיץ מתקשים עם שובם למצוא עבודה לזמן הקצר יחסית שנשאר עד תחילת הלימודים. סטודנטים היוצאים למילואים בזמן הלימודים מפסידים לעתים חומר ומבחנים ונאלצים לעשות קורסים בשנית. הדבר עלול להביא להארכת הלימודים בסמסטר נוסף, שעליו משלמים הסטודנטים מכיסם. "בחומת מגן האריכו לנו את התעסוקה המבצעית בשבוע", מספר מורגנשטיין. "אחד החיילים, סטודנט למשפטים, הפסיד בגלל זה סמסטר. הוא היה צריך לשלם על עוד סמסטר שבמהלכו גם לא יכול היה לעבוד הרבה, והכי גרוע - כניסתו לשוק העבודה נדחתה בשנה שלמה". גם המעסיקים מפסידים כסף מימי המילואים. "הביטוח הלאומי מחזיר למעסיק רק את גובה שכר הברוטו של המילואימניק", מסביר עלה מיקנובסקי, יועץ ארגוני הפעיל בארגון המילואימניקים פורום החפ"שים. "עם זאת, אין החזר על הטבות כמו הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות או רכב צמוד, שמגיעות עד ל-30% נוספים מהשכר - והמעסיק חייב להמשיך לשלם אותן כאילו העובד עבד. למעשה מי שמעסיק כיום מילואימניק צריך להיות ציוני אמיתי, כי יציאת העובד גם פוגעת בעבודה וגם גורמת להפסד כספי". בנוסף, הביטוח הלאומי משלם למעסיק רק אחרי שהחייל מסיים את המילואים והתביעה שמגיש המעסיק מאושרת. "למעשה, המעסיק נותן כך הלוואה ללא ריבית למדינה", אומר מיקנובסקי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל בשנים האחרונות לשיפור התגמול של החיילים המשרתים במילואים ומפנה משאבים לעניין זה. פרט להחזר מביטוח לאומי (בגין ביצוע שירות המילואים הפעיל) משולמים לאנשי המילואים החזרים ותגמולים שונים כגון תגמול מיוחד (אחת לשנה) והשתתפות בהוצאות שחלקן מיועדות למפקדים במילואים ולאוכלוסיות המבצעות שירות מילואים ארוך יותר בשנה. "עם זאת, בשנתיים האחרונות מתנהל דיון בכנסת לחקיקת חוק המילואים, שירחיב את התגמול והפיצוי של המשרתים במילואים ומתייחס בעיקרון לנושאים שצוינו בכתבה".