אדוני נשיא המדינה, שר המשפטים, חבריי השופטים המכהנים והשופטים (בדימ.), השופטים החדשים ובני משפחותיהם, אורחים נכבדים,
אדוני נשיא המדינה, היום אנו מקיימים את הטקס הראשון בו הינך ממנה שופטים בישראל וזכינו כי בטקס זה מתמנה שופט לבית המשפט העליון. הרשה לי, איפוא, במעמד זה לברכך כי נשיאותך תהיה עשירה בפעילות המאפיינת את דרכך וכי אנו נתכבד בה בין היתר גם בטקסי השבעת שופטים נוספים.
משפחת השופטים מתברכת היום בהצטרפותם של שופטים חדשים לשורותיה. כל מינוי של שופט, לכל ערכאה, הוא תרומה חשובה לבית המשפט שבו יכהן ולציבור בכללו. הצטרפותו של שופט לבית המשפט העליון הוא אירוע מיוחד ומשמעותי למערכת המשפט כולה.
אנו עומדים בפתחה של שנת משפט חדשה. השנה החולפת היתה שנה לא קלה למערכת המשפט, שנה בה התקיימו חילופי המשמרות בראש המערכת, ואנו מבקשים להמשיך בדרכנו ולקיים את המסורת השיפוטית שהיא חלק מהתרבות השיפוטית והחוקתית שפיתח בית המשפט העליון במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל.
הטקס המתקיים כאן היום, מצטרף לשני טקסים קודמים שהתקיימו במשכן הנשיא, ומבטא את ההישג החשוב של השנה החולפת, מילוי עשרות תקני שופטים אשר הצטרפו לשורותינו ויוכלו להקל ולו במידת מה, על העומס הכבד המוטל על שופטי ישראל. מינויים אשר ייטיבו את השירות לציבור ויתרמו להיותם של בתי המשפט נגישים יותר ומהירים יותר לאלו הממתינים להכרעות השיפוטיות. במשימה זו של סיוע לאיוש המשרות השיפוטיות נטלו חלק כל חברי הוועדה לבחירת שופטים, בראשות שר המשפטים, והושקע מאמץ רב לזירוזם וקידומם של הליכי הבחירה; בפתח השנה הבאה עלינו לטובה נאחל לעצמנו כי ניתן יהיה להמשיך ולמלא את השורות, להוסיף עליהן ואף להקצות אמצעים נוספים לשיפור תנאי השיפוט וממילא להקל על הציבור הנזקק לבתי המשפט. אני מאמינה כי במסגרת ההיערכות לקראת שנת העבודה הבאה, נוכל לקדם את קצב שמיעת המשפטים, אשר עקב אילוצים אובייקטיביים, עומס בלתי סביר שהוטל על השופטים וקשיים מעשיים וניהוליים לא היה משביע רצון עד כה. בכל הנוגע להיבטים המינהליים של עבודת מערכת המשפט יש לנו בסיס לקוות כי בשנת המשפט הקרובה יעלה בידינו לתקן מעט מהנושאים שעל סדר יומנו.
חשיבות מרכזית יש למינויים חדשים לבית המשפט העליון. עד כה בחרה ועדת הבחירה בשני שופטים מקרב שורות עורכי הדין לבית המשפט העליון, אשר הראשון בהם נשבע היום אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, "לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים", שבועת השופטים שנוסחה לקוח מחוקי היסוד הראשונים שלנו בספר "דברים", היא מאז ועד היום תמצית הנאמנות, היושר והיושרה השיפוטית שכל שופט מקבל על עצמו וממנה הוא יוצא לדרכו השיפוטית.
כל מינוי של שופט לבית המשפט העליון הוא ציון דרך בחיינו המשפטיים, ובוודאי שכך אנו רואים את הצטרפותו של חברינו חנן מלצר לכס המשפט. חנן בא לבית המשפט העליון הישר מבין שורות עורכי הדין. עורך דין בכיר ועתיר ניסיון בתחומי משפט מגוונים. חנן הוא משפטן מצויין אשר כעורך דין פעיל תרם מכשרונו וכישוריו המשפטיים משך 30 שנה. חנן אינו זר להיכל המשפט, הוא מכיר אותו היטב ממקום עומדו אל מול השופטים כשבא לטעון טענותיו מספסל הפרקליטים. היכולת להרגיש את הטוען בפני בית המשפט ולהבינו הוא אחד היתרונות שהוא מביא עימו לשיפוט. כמי שטען בעשרות תיקים בפני בית המשפט העליון, תרם חנן בטיעוניו לפיתוח ההלכה השיפוטית. דומה שחנן שלח ידו בכל תחום מתחומי המשפט - במשפט החוקתי, במשפט המינהלי, במשפט האזרחי והפלילי. די אם נזכיר לשם דוגמא בלבד כי ייצג את העותרים בפרשת לשכת מנהלי ההשקעות בישראל, שם נעתר בית המשפט לראשונה לעתירה לבטל סעיף חוק בהליך הביקורת החוקתית על החקיקה. די אם נזכור לדוגמא בלבד, את פרשת אנקונינה בה ייצג את התובע הצבאי הראשי בהליך פלילי הנוגע לחוקיות הוראות הפתיחה באש. את נושאי התקשורת, ואת התיקים הנוגעים למכרזים, שטען בפני בית המשפט העליון, את העובדה שייצג נאשם מהנאשמים בפרשת הבנקאים, טען נושאים מתחומים כלכליים והגבלים עסקיים, טען בפרשת חברות הביטוח הפניקס ואילון, ייצג עותרים - מאזור התעשיה ארז בחבל עזה בטיעוניו נגד חוקתיות חוק ההינתקות, ועוד ועוד, הרשימה ארוכה ותקצר היריעה.
חנן מלצר הוא משפטן הנטוע בחיי המעשה, אך לא פחות מכך שקד על התורה המשפטית שהוא למד ולימד. לא למותר להזכיר כי גם במשפט הצבאי היה מעורה כאיש הפרקליטות הצבאית. חנן שילב בעבודתו המקצועית חשיבה עיונית ואקדמית עם מעשיות וכושר ביצוע. את עבודתו וטיעוניו בבית המשפט איפיינה תמיד בצד ההגנה על שולחיו - ראייה ציבורית, אחראית וערכית. בהתאם לתחומי מומחיותו והתעניינותו עסק גם בפעילות ציבורית וממלכתית וראייתו הציבורית הרחבה תהיה לו בוודאי לעזר בעבודתו השיפוטית. חנן, עשית את דרכך המקצועית בביטחה ובאמונה וצעדת בשבילי המשפט שהובילוך עד למשרה השיפוטית הרמה. התפקיד השיפוטי שנטלת על עצמך הוא עול כבד ויודע אתה כמו כולנו ש"לא שררה ניתנה לך, אלא עבדות ניתנה לך", אין לי ספק שתקבל את עולה עליך באהבה ובהצלחה. אין לי אלא לאחל לך, לבית המשפט ולציבור בישראל כי בית המשפט שאליו הינך מצטרף יישאר אותו בית משפט גבוה לצדק שאליו עתרת בעתירות חוקתיות - והישגיו הרבים לא יאבדו בקיצוץ סמכויותיו.
אבקש לברך עוד את השופטת היאם קרוואני. היאם תכהן כשופטת נוער במחוז הצפון. היא עורכת-דין בעלת ניסיון בפעילות משפטית וחברתית אשר תרמה ממרצה וכישוריה למען נוער יהודי וערבי ועתה תשב על כס המשפט ותוכל לממש את ערכי המשפט בתחומים להם התמסרה שנים רבות. היאם היא ערביה נוצריה בת לעדה היוונית קתולית, ילידת עכו, מצטרפת למשפחת שופטי ישראל, אחות היא לנו על כס המשפט. כן מצטרף לשורותינו היום עורך-הדין יואל עדן, אשר ימלא את שליחותו השיפוטית בבית המשפט המיוחד באופיו ובסגנונו, בעיר אילת, מקום בו יחוש על בשרו את הניתוק המתחייב מהסביבה הקרובה, ואת בדידותו של השופט. ילוו אתכם איחולי הצלחה השלוחים לכם מכל שופטי ישראל.
השיפוט אשר לטרקלינו הינכם נכנסים היום אינו עוד תפקיד במסלול מקצועי. השיפוט הוא שליחות ודרך חיים אחת ומיוחדת הממזגת יצירה רוחנית עם תרומה מעשית לחברה וליחידיה. בעבודתו השיפוטית השופט הוא אדם בודד, הנוטל על עצמו הכרעות הנתונות אך לו. ההכרעות הן הליך מורכב בו שרוי השופט בינו לבין מצפונו, בינו לבין הדין שהוא מפרש ומיישם. בכל הזדמנות אנו חוזרים ואומרים כי בהליכי השפיטה השופט הוא בלתי תלוי ואין עליו אלא מרות הדין. אין אלה מילים בעלמא. זהו עולמו המיוחד של כל שופט. ההכרעות השיפוטיות בכל ערכאות השיפוט אינן קלות. כל הכרעה מלווה בהתלבטות, בהפעלת שיקול הדעת ובחיפוש אחר האובייקטיבי והבלתי מושפע מהעולם החיצוני. בהליך הזה נוטלים חלק הידע המשפטי, לימוד התיק ועובדותיו, החיפוש אחר האמת, וכן הצורך ליתן ביטוי לערכים ולעקרונות עליהם עומד המשפט, עליהם מבוססת שיטתנו המשפטית - ערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ערכי היסוד של חברה המתמודדת יום יום עם מציאות מורכבת וקשה תוך שמירה על אחדותה ושלמותה הפיזית והרוחנית. חברה הנחשפת לסיכונים ביטחוניים, חברה הנאלצת לפגוע בזכויות אדם למען ביטחונה הפיזי, חברה המתמודדת עם פערים כלכליים וחברתיים ועם מחלוקות המפלגות אותה יום יום ושעה שעה.
השופט מצוי בהליך של חיפוש מתמיד אחר נקודת האיזון הראויה בין הערכים שהוא חייב לתת להם משקל בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי. ערכים המשקפים את הנורמות המחייבות את החברה בישראל על שכבותיה וחוגיה השונים - נורמות המחייבות את הפסיפס האנושי הפלורליסטי ומלכדות אותנו לחברה אחת החיה במדינה המקיימת דמוקרטיה לא רק במשמעותה כשלטון הרוב אלא דמוקרטיה במשמעותה המהותית והערכית.
במלאכת השיפוט, השופט הוא אכן בלתי תלוי, הוא עצמאי ועליו להישמר מפני השפעות זרות וחיצוניות. אך השופט אינו פועל בחלל ריק. הוא חלק מהציבור שבקרבו הוא חי; הוא אדם מהישוב, בתוך עמו הוא יושב, הוא חלק מהחברה בישראל ואל לו להתנתק ממנה. הוא שופט בחברה שאת מצוקותיה הוא חש, שלדאגותיה הוא שותף, החברה שעל שמירת ערכיה וחוקיה הוא מופקד. הוא מקפיד על טוהר ההליך השיפוטי ומגן על זכויותיהם של נאשמים, ביניהם נאשמים בפעילות טרוריסטית, וזאת גם בעת שהפעילות הרצחנית מתקיימת בעיר בה הוא חי ונושם. הוא שומע את שריקת הטיל בעיר הסמוכה והאנשים הנחשפים שם לסיכון אינם זרים לו. כאשר גדר הביטחון אינה נשלמת, עלול מחבל להגיע גם לביתו שלו. הוא ער למצבו של התלמיד בבית הספר שבו קוצצו שיעורים והופחתו שירותי הבריאות; הוא פוגש את העובד הזר החי עימנו כשאינו זכאי לשירותי בריאות. הוא שומע כל יום בחרדה על הקטל בכבישים ויודע שעליו לאכוף את החוק על נהגים פורעי חוק שחיי אדם היו למרמס תחת גלגלי מכוניותיהם. לא נעלמים מעיניו מעשי הפליה או פגיעה באלה הנמנים עם הקבוצות החלשות בחברה, הוא עצמו חלק מאותה חברה ולפיכך גם הוא ובני משפחתו עלולים להיפגע, כמו כל אדם בישראל. אף על-פי כן אין הוא רשאי לראות עצמו בראייה של נפגע פוטנציאלי.
על השופט להיות קשוב לקולות ולרחשי לב הציבור, אך אל לו להיכנע ללחץ ציבורי. בכך נבדל הוא מהרשות המבצעת והמחוקקת. עליו להיות קשוב תוך חיפוש אחר הפתרון השיפוטי הראוי, תוך חיפוש אחר האמת, תוך נאמנות לחוק ולמשפט שהוא מנשמת אפה של משטרנו הדמוקרטי. על השופט להתעלם מהרוחות החולפות הרוחשות סביבו, עליו לילך בדרכו הבודדת והעצמאית, לראות לנגד עיניו את המתדיין שבפניו, את האדם שעליו להכריע בעניינו, להיות מסור לעניין שנתון להכרעתו, עליו להיות מודע לחובתו לעשות משפט. השופט נשען על אמון הציבור, שהוא הבסיס לפעילותו השיפוטית בחברה.
אמון הציבור אינו בא לידי ביטוי בדעת הקהל המתחלפת. אמון הציבור גם אינו מתבטא בפופולריות. שופט אינו רשאי לבקש להיות פופולרי; הפופולריות חיונית לרשויות האחרות, אך אינה מתאימה לרשות השופטת. הרשות השופטת אינה שואבת את האמון בה מכך שהיא שוחה עם הזרם. אמון הציבור בשיפוט נובע מההכרה כי הכרעה שיפוטית מתקבלת באופן ענייני, מקצועי, הוגן, על בסיס אובייקטיבי תוך מתן מעמד שווה לצדדים הטוענים בפני השופט, ללא הטייה וללא משוא פנים. אמון הציבור הוא האמון כי הכרעה שיפוטית היא פרי החיפוש המתמיד והחתירה להגשמת הדין, לאכיפת החוק ולמימוש ערכי הצדק. השופט הוא נאמן הציבור הפועל בשליחותו, ואמונו של הציבור דרוש לו לשם קיום מלאכתו השיפוטית.
אמון הציבור נתון למערכת המשפט כיוון שהיא ממלאת את שליחותה על-פי מיטב המצפון השיפוטי; כיוון שהיא נותנת ביטוי לערכים המשותפים המבטאים את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. עבודתו השיפוטית של השופט מתאפיינת בכך שיש לו יכולת לפעול מכוחה של ההסכמה החברתית שיצרה את המסגרת שבה ובשמה הוא פועל, זו המקיימת את המשותף והמאחד בחברה המורכבת והרב-גוונית שלנו. השופט ממלא בתפקידו השיפוטי את החובה להגן על זכויות האדם של כל אחד מיחידי החברה בישראל, ובה בעת הוא נותן ביטוי לאינטרס הכלל לשמור על ביטחוננו, על אכיפת החוק ועל האינטרס הציבורי של החברה. השופט יוכל למלא את תפקידו כמגן זכויות האדם רק אם כל אדם יוכל לבוא בשעריו של בית המשפט. רק אם תבוא בפניו מצוקתו של הנפגע היחיד או מצוקתו של הנמנה עם השכבות החלשות בקרב החברה. עלינו השופטים הוטל להגן על היחיד מפני שרירות שלטונית. יש לזכור כי בביקורת השיפוטית שאנו מפעילים איננו בוחנים את תבונתן של הכרעות הרשות המבצעת, אלא את חוקיותן וחוקתיותן. הרשות השיפוטית היא אחת משלוש רשויות הממסד השלטוני. היא מכבדת את הרשויות האחרות ואינה מחפשת להשיג את גבולן. היא אינה מונעת על-ידי שיקולים כוחניים ואינה זקוקה לעוצמה פוליטית או אחרת. עוצמתה במילוי תפקידה השיפוטי, ובמסגרתו היא המעבירה תחת שבט הביקורת את פעילותן של הרשויות האחרות; אלה מצידן רשאיות ומוסמכות לקיים את מדיניותן ואת דרכי פעולתן במסגרת החוק וחוקי היסוד, לשם כך הן נבחרו. נאמנותה של המערכת השיפוטית נתונה לשלטון החוק ולערכיה החוקתיים של המדינה. היא אינה תלויה בהכרעה של רוב פוליטי ואין לה עניין להתערב בהכרעות אלה - ערכי המשפט, החוק והחוקה, הם שינחו אותה בבואה להתמודד עם רוחות שעה חולפות.
במציאות חיינו המורכבים עלינו לצפות כי בשנים הקרובות במהלך מילוי תפקידנו השיפוטי יונחו לפתחנו הכרעות קשות. הכרעות שיש בהן סוגיות המשפיעות על חיי המדינה והחברה ועל חיי כל אחד מיחידיה. בית המשפט אינו יוזם את ההליכים הבאים בפניו ואינו בוחר את העניינים שעימם הוא מתמודד בחיי היום יום. אלה נגזרים מהוויית חיינו בישראל. אולם בית המשפט אינו רשאי להתחמק ממילוי חובותיו כמי שמופקד על אכיפת החוק, על שמירת החוק, ועל ההגנה על זכויות אדם.
בכל מדינה ומדינה משתקפות בבית המשפט כבמראה בעיותיה וענייניה של החברה בה הוא פועל. בית המשפט העליון שלנו לא נתברך בנינוחות. בית המשפט האמריקני עדיין מתמודד עם שאלת ההפלות המצויה עד היום על סדר יומה של החברה האמריקנית, ורק לאחרונה התוודע לשאלת זכויותיהם של עצורים בגין פעילות טרוריסטית. יש בתי משפט שצריכים להכריע בשאלות של תרבות הפנאי. הבעיות המתעוררות בחברה בישראל קשות ומהותיות, זה גורלנו כמדינה וזה גורלנו כחברה בכל שנות קיומנו. השאלות הקשות המעסיקות את הציבור ואת הרשויות המבצעת והמחוקקת הן שאלות הנושאות עימן פעמים רבות מטען שהפן המשפטי בו רלוונטי ואף עלול להיות מכריע. השאלות הבאות לפנינו אינן שאלות פוליטיות מובהקות, באלה אנו נמנעים מלעסוק. השאלות והמחלוקות הפוליטיות מצמיחות בעיות משפטיות מרגע שהן נוגעות לחיי היום יום של תושבי המדינה; הן נובעות מהצורך להגן על זכויותיהם הבסיסיות ומהצורך לקיים את חוקיות פעולות הממשלה. לעתים הן נוגעות לדת ומדינה, לעתים לבטחון המדינה, לפעילות הפוגעת בזכויותיהם של תושבים מוגנים על-פי המשפט הבינלאומי הנתונים תחת שליטתה של ישראל, ולעתים הן נוגעות למעמדם וזכויותיהם של זרים בישראל, או של קבוצות ויחידים הנמנים עם הקבוצות החלשות בחברה. אנו איננו דנים בשאלות של מדיניות. אין אנו באים מנקודת מוצא פוליטית, אך אנו מעבירים תחת שבט הביקורת השיפוטית בעיות המתמודדות עם שאלות חוקיות וחוקתיות שהן במרכז ההווייה הישראלית בעידן שבו עדיין מתעצבת החברה בישראל. חוקיות פעולות הממשלה, חובת הרשויות לפעול על-פי סמכויותיהן החוקיות ובמסגרת החוק, שאלת הפגיעה המידתית בזכויות אדם, וחוקתיות חוקי הכנסת על-פי חוקי היסוד שכוננה, כמו גם מעמדו של שלטון החוק בקרב רשויות הממשל, הן שאלות מובהקות של משפט גם כאשר השלכותיהן עלולות להשפיע על תחומים לבר משפטיים.
ההכרעות שהונחו לפתחנו הן כבדות וסוגיות כבדות נוספות מצפות לנו. אנו עושים כל שניתן להתמודד עימן במקצועיות, על-פי מיטב המסורת והתורה השיפוטית שהתפתחה כאן ומפעילים את כלי הביקורת השיפוטית בזהירות, במקצועיות, בריסון, תוך שאנו מותירים לרשות המבצעת והמחוקקת לפעול בטרם נקיים ביקורת שיפוטית.
הכוונה לצמצם את סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק ולמנוע ממנו לפסוק בכל אלה, היא פגיעה ישירה באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, פגיעה בדמוקרטיה המהותית שנבנתה כאן ועליה גאוות המדינה.
נזכור ונדע כי בית המשפט העליון יוכל להמשיך ולמלא את חובתו השיפוטית רק אם דלתותיו תהיינה פתוחות לרווחה ולו כדי להניח על שולחנו את התביעה לסעד, להגנה על החלש והנזקק שזכויותיו נפגעו או כדי להבטיח את קיום שלטון החוק, באמצעות הפנייה לבית המשפט. בית המשפט יוכל למלא את ייעודו כערכאה אוכפת חוק ומכבדת חוק, רק אם לא ינעלו שעריו בפני מעשה של אי חוקיות שהונח לפתחו ואין זה משנה מה זהותו של הפונה, אלא מה טיבו של העניין.
אנו השופטים שומרי הסף נקפיד ונשמור שתפקידנו זה לא ינוצל לרעה וכי נעשה בו שימוש רק לעניין עליו אנו מופקדים, שמירה על החוק, הגנה על שלטון החוק ברשויות, ובעיקר כיבוד זכויות האדם הבסיסיות תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה.
השופט נתון תמיד לביקורת. ביקורת היא חיובית ויש בה כדי לתרום לשיפור דרכי השפיטה. מלאכת השיפוט חייבת להיות גלויה ושקופה ופומביות הדיון היא ערובה לכך. ביקורת על פסקי הדין, היא חלק מההליך הדמוקרטי, היא חלק מההוויה החברתית הפתוחה שבה אנו חיים, ובלבד שהביקורת היא עניינית והוגנת, ביקורת כזו היא ביקורת בונה, חשובה ורצויה. ביקורת גם עשויה להביא שופט להודות בטעותו וגם שופט עלול לטעות. אולם ביקורת שכל תכליתה להציג את מערכת המשפט באור שלילי, ביקורת שכל תכליתה להחליש את בית המשפט ולפגוע באמון הציבור בו ובעצמאותה של המערכת השיפוטית לא תסיט אותנו מדרכנו. השופט ינחה עצמו תמיד להמשיך ולפרש את הדין מתוך נאמנות ללשונו ולרוחו, מתוך מחוייבות לערכי היסוד של החברה בישראל, מתוך נאמנות לרוח היהדות ולערכי הדמוקרטיה, תוך שמירה על כבוד האדם ומתוך הכרה בשוויון בין בני האדם.
בתי המשפט אינם כופפים ראשם בפני הרוחות החולפות. מעייניה של מערכת המשפט יהיו תמיד נתונים למילוי תפקידה המרכזי בהכרעה בסכסוכים, בעשיית משפט, בהגנה על ערכיה הדמוקרטיים של החברה בישראל, בהגנה על זכויות האדם, בקיום החוק במוסדות השלטון, ולא פחות מכך באכיפת החוק לשם הגנה על שלומם וביטחונם של תושבי ישראל. בכל אלה, כל שופט ושופט משמש חוליה חשובה בשרשרת. הוא אחד משומרי החוק ואוכפי החוק, ובית המשפט העליון עומד בראש המחנה למילוי החובה שאין בילתה.
אני סמוכה ובטוחה כי השופטים המצטרפים אלינו היום, יתרמו לחיזוק המערכת השיפוטית, למילוי תפקידיה ולשמירה על מעמדה כמערכת שיפוט המצטיינת ברמה מקצועית גבוהה וביושרה של שופטיה. אנו נמשיך ונשמר את המערכת השיפוטית המתאפיינת בעצמאות שיפוטית, המוערכת כאחת מן הטובות בעולם, הזוכה לאמון והערכה בישראל ומחוצה לה; המערכת השיפוטית המבקשת להמשיך ולקיים כאן את השיטה שעוצבה בידי דורות של שופטי בית המשפט העליון אשר הניחו את התשתית החוקתית למשפט בישראל כחלק מהמפעל הלאומי, הציוני שמכוחו הוקמה המדינה היהודית הדמוקרטית. המדינה שעל משמר ערכיה הבסיסיים, הלאומיים והאוניברסליים, על ערכי היהדות וההומניזם, על חוקתה וחוקיה, עומד בית המשפט העליון שלה.
קבלו נא איחולי הצלחה בתפקידיכם השיפוטי. מי יתן והשנה הבאה תהיה שנה טובה, שנת שלווה ושלום לכל ישראל, ושנת משפט מוצלחת.
