הטור של פריצי

שום בית כנסת בעולם לא הצליח לקבל עבור מקום לחגים את המחיר שקיבל ביה"כ "עימנואל" במיאמי, שמכר 2 כסאות קבועים בשורה הראשונה תמורת 1.8 מיליון דולר. חבל שבתי הכנסת האורתודוכסים לא מסייעים גם הם לאנשים להתקרב לתפילה, כמו שעושה ביה"כ הרפורמי הזה, שיחד עם המקומות נתן לרוכשים גם 2 כיפות ו-2 סידורים מהודרים לחג כדי שירגישו נוח בתפילה, וגם 2 מקומות חניה קבועים, כדי שיגיעו.

עיריית תל אביב, שהשקיעה כספים בסלילת שבילי אופנים, מעוניינת לפרוס רשת עמדות אוטומטיות בהן יוכל אדם לקחת זוג אופנים באמצעות כרטיס האשראי, לרכב עליהן, להחזירן בכל עמדה אחרת בעיר וזאת תמורת 5 ש"ח ליום, כמו בפריז. זוג אופנים חדשים ומשוכללים (עם מהלכים) עולים היום כ-250 ש"ח בלבד, כך שזה מיזם זול ויעיל ונחמד שיפחית עומס תנועה וזיהומים. בפריז זה כבר עובד. גם בברלין, בקופנהגן, באוסלו ובוינה. רק שבפריז ובקופנהאגן לא היה להם ח"כ פזיז כמו גלעד ארדן, שניגוד לתחינות כל ארגוני רוכבי האופנים וכל המומחים שטענו שבעיר לא צריך קסדות, העביר חוק שמחייב רוכבי אופנים בקסדות. בכך נדונה למוות יוזמת האופנים בגוש דן. באופנים אין מקום להשאיר קסדה ושום אדם לא יהיה מוכן להסתובב כל היום עם קסדה ביד, ובכלל אני רוצה לראות מי יסכים לחבוש קסדה המיוזעת מהרוכב הקודם. אז בפעם הבאה שתחנקו בפקקים בתל אביב ולא תמצאו בה חניה מעודף המכוניות הנוסעות, תיזכרו בבקשה בגאון ארדן.

במטרה להקטין את היקף הסחר בנשים שוקלת ממשלת בריטניה לשנות את החוק כדי שגברים שהולכים לזונות יועמדו לדין. הרגישות הפוליטית של הממשלה הבריטית ראויה לשבח: הצעת החוק מדברת רק על קניית שירותי מין רגילים מנשים, אבל לא על יחסים הומוסקסואלים בתשלום, סאדו מאזוכיזם ופטישיזם, וזה כדי שהיא לא תתפרש כהתקפה על חברי הפרלמנט.

לכבוד החגים התראיין שמעון פרס לכל עבר וכך סיפר: "גיליתי שמשכן הנשיא מעניק מרחב תעופה בלתי מוגבל כמעט. במקום לנסוע נמוך אפשר לטוס גבוה". גם חברי ועדת הכספים גילו את מרחב התעופה הבלתי מוגבל שלו, כשפרס בא אליהם השבוע וביקש תוספת של 1.5 מיליון ש" עבור טיסותיו. ופרס המשיך: "מבית הנשיא אני יכול להשיג יותר כסף מאשר מהממשלה למטרות כמו עמק השלום, תנועת נוער טכנולוגית, או החלפת רכב המונע בדלק לרכב המונע על-ידי סוללות". מומלץ לחברי ועדת הכספים לגזור ולשמור את הקטע הזה, לרגע שפרס ינחת אצלם לבקש כסף לתידלוק תנועת הנוער הטכנולוגית שלו, זו שתפעל על סוללות ותחפור את תעלת הימים הבינארית בעמק השלום הדיגיטאלי של המזרח התיכון הוירטואלי, יורשו המעודכן של המזה"ת החדש שלו.

ועוד: תוספת לא"ב?

הממונה על התקציבים באוצר הגיש לוועדת הכספים של הכנסת בקשה להגדלת תקציב בית הנשיא ב-3.5 מיליון ש"ח מהם 1.7 מיליון מיועדים לתוספת שכר וכח אדם. אני לא מבין את שמעון פרס: הוא לא מסתפק בשירותי המזכירות בהיקף שהספיק לקצב?

רשות השידור הממלכתית פושטת רגל, אז השר הממונה עליה, יצחק הרצוג, סיפר ברדיו שהוא יביא לממשלה הצעת חוק לפיה תוקם לרשות השידור הנהלה חדשה עם יו"ר חדש וחברים חדשים, וכולם כמובן יהיו אנשים טובים ומוכשרים מאד שיבריאו וישקמו אותה. אשרי המאמין בניסים ונפלאות, עד שהתגלה שאת ההחלטה הממשלתית הקודמת, לבטל את אגרת הטלוויזיה, הרצוג לא מתכונן לקיים. עכשיו ניתן לסכם לכם את מה שהרצוג אומר: בניגוד למובטח, אתם תמשיכו לשלם את אגרת טלוויזיה המיותרת ולהזרים כל שנה מאות מיליוני שקלים נוספים למנגנון המנופח של רשות השידור, כדי שאני, יצחק הרצוג, אוכל למנות עכשיו את החברים שלי להנהלה, וגם אקבל הרבה הופעות בתקשורת והמון ליקוקים מכל אנשי הרדיו והטלוויזיה שיאהבו אותי על שהצלתי להם את מקום עבודתם. אין ספק שתוכנית ההבראה של בוז'י תבריא אותו מאד.

עיריית אשדוד תבעה מחברת מקורות פיצויים על שזו הפסיקה את פעולת מכון טיהור השפכים המקומי. בתשובתה טענה מקורות שהעיריה לא אכפה חוקים ומפעליה הזרימו למכון הטיהור שפכים רעילים שגרמו להשבתתו. תאודור אור, שופט בית המשפט העליון לשעבר, קיים בוררות ומצא כי מפעלי אשדוד אכן פלטו שפכים רעילים במיוחד, כאלה שריכוז העופרת בהם היה פי 408 ממה שמותר בשפכים ולכן אפילו החיידקים שמטהרים שפכים במכון מתו מהם. למדנו כאן כמה דברים: א) התעשיה באשדוד מזהמת בהיקף שכדוגמתו יש רק בסין (או ברמת חובב); ב) גם עיריות וחברות ממשלתיות מעדיפות לשלם עבור בוררות פרטית ולא מבזבזות זמנן עם בית המשפט הישראלי; ג) ברור מדוע שופטי בית המשפט העליון מסרבים להצעת פרידמן לקבל תוספת שופטים וליעל את המערכת. ככה, ללא היעול, יש לחבריהם הרבה עבודה פרטית בבוררות, ובבוא היום גם להם. אגב, למרות ששכרו שולם מהקופות הציבוריות של עיריית אשדוד וחברת מקורות, לא נמסר מה השכר שנטל השופט אור עבור הבוררות הזו.

מצוות השמיטה עוסקת באי-עיבוד הקרקע אחת ל-7 שנים ולכן היא בכלל לא רלוואנטית לחרדים, שספק אם תמצאו אותם עובדים בחקלאות. אבל אגודת "שומרי שביעית" רוצה להדר במצוות ולכן היא רכשה ליד המושב בני ציון 10 דונם של קרקע חקלאית, ותמורת 180 דולר יכול כל יהודי לחכור מהם כמטר רבוע (1.35 מ"ר ליתר דיוק), "לשמוט" אותו ולא לעשות בו שום עבודה, ובכך לקיים את מצוות השמיטה. אחרי שנה הקרקע חוזרת לאגודה. הרעיון גדול מהחיים: האגודה תקבל בערך 135,000 דולר לדונם, שזה בערך פי 20 משווי קרקע חקלאית. ולא זו בלבד, אלא שבתום השנה הקרקע חוזרת לעמותה שתמכור אותה שוב, ואיך שאני מכיר תהליכים שעוברות קרקעות חרדיות, זה עוד יגמר בכך שיפשירו להם את הקרקע הקדושה הזו לבניה. מהבחינה הזו, אגודת "שומרי שביעית" מוכיחה שלכל מצווה שמור שכרה, ולעיתים גם מיידית ובמזומן. זה שמדובר פה בהתחכמות וליצנות דתית, כי מצוות השמיטה מיועדת במפורש לבעלי שדה או כרם שמעבדים אותם בקביעות ואחרי 6 שנים שהם עיבדום הם מתבקשים להניחם ולשמטם, וזו לא מצווה המיועדת לחבורת שוטים שקונים באינטרנט מטר סימלי לשנת שמיטה, זה לא מפריע לנו. לכל היותר זו אחיזת עיניים שאין בה נזק של ממש, ואם יש בה גם רווח נחמד ליזמים הפיקחים, אז איש לא נפגע. וזה מביאנו למקרה שהיה: "מצוות שילוח הקן" היא מצווה מדאורייתא, שאם אדם היה מוצא קן של ציפור ובו ביצים או גוזלים שבדעתו לקחתם, הוא היה חייב לסלק תחילה מהמקום את הציפור האם, וזה משום צער בעלי חיים, כדי שהאם לא תראה כיצד נלקחים ממנה גוזליה לאכילה. שכר המצווה הוא אריכות חיים. יום אחד נזכר אחד האדמו"רים, זה שעשרות אלפי חסידיו מאכלסים כיום את אחת החסידויות העשירות בארץ, כי מעולם לא יצא לו לקיים את המצווה הזו. הורה לתלמידיו ומצאו לו עץ ועליו קן וציפור המגדלת בו גוזליה. הביאו סולם והאדמו"ר טיפס בו, גירש את האם ונטל ממנה את גוזליה, והכל רק כדי שיזכה לקיים את המצווה הטובה הזו של צער בעלי חיים. שתהייה לכם שנת קיום מצוות חכמה יותר.