שישים ותשעה חיילים פצועים לא הצליחו להכניס בינה בראשים האטומים של מפקדי צה"ל. ביום ראשון, צום גדליה תשס"ח, חזרו הטירונים לאייש את מחנה זיקים, כדי לשמש בשר תותחים. ליתר ביטחון הגיע הרמטכ"ל גבי אשכנזי לבסיס לבדוק את המצב - כאילו אינו יודע.
"הרמטכ"ל אשכנזי ...", דיווח אתר nrg, "נאלץ להתמודד בקרב שונה לחלוטין ממה שהכיר עד היום ולעמוד מול דרישות של הורים רבים, להעביר את בניהם לשרת בבסיס, שלא נמצא בטווח רקטות הקסאם.
"אשכנזי הגיע לבסיס [זיקים] יחד עם מפקד זרוע היבשה האלוף בני גנץ, וקצינים בכירים נוספים. הרמטכ"ל והקצינים ביקשו לעמוד מקרוב על התקדמות עבודות המיגון בבסיס. הרמטכ"ל ביקש לדעת מדוע לא הושלמה עד היום הקמת מעטפת הגנה בבסיס.
"גורמי צבא בזרוע היבשה התייחסו לשאלת המיגון שהוענק לטירונים בבסיס, והגדירו אותו כ'סביר'. במהלך הסיור התברר עוד כי בשבועות הקרובים תושלם העבודה על תוכנית המיגון נגד רקטות, המבוצעת בימים אלה בבסיס".
אשכנזי הגיבור ללא-חת עמד בפרץ מול ההורים שהשתפנו. אך, כזכור, יותר משנתיים עברו מאז נודע, שמערכת הביטחון וממשלתנו הנהדרת החליטו לקדם את משגרי הרקטות של הקסאם לעבר יעדיהם בישראל. הזמן הזה, כמובן, לא הספיק כדי לשקם את אחינו, שגורשו ביד זדונית מחבל קטיף, לא כדי למגן את שדרות, וגם לא כדי למגן את מחנה זיקים. אך, כידוע, זה מספיק כדי שתעשיית התירוצים תמציא סיפורים. "בשבועות הקרובים תושלם העבודה על תוכנית המיגון נגד רקטות, המבוצעת בימים אלה בבסיס" - דווח - ולשם הבהרה, "לאחר הערכת מצב שנערכה בעקבות האירוע החליטו בצבא להמשיך ולהלין את הטירונים בבסיס באוהלים".
למען האמת, קשה לצפות למשהו אחר מצבאנו הנהדר, שהבטיח קבל עם ועדה, שהגדר בלתי עבירה, ושום טיל לא יכה בנגב המערבי ובאשקלון. בינינו, הם ממשיכים להבטיח הרים וגבעות ואפילו מגדלים באספמיא, כדי לשריין את הקידום בדרגה של קצינים בכירים, שאצים קדימה ואפם חום למשעי.
כמי שעשה את טירונותו הקרבית, לפני יותר מארבעים שנה, באוהל 12 ובאוהלי סיירים, אני מעריך מאוד את הצבא האמריקני, שלימד את כוחותינו בינה, ושיכן את טירוני "גולני", "גבעתי" וחטיבת הנח"ל במבנים מסודרים, על חשבון הסיוע הביטחוני האמריקני. כך, הם יכולים לנוח היטב לפני ואחרי האימונים ותורנויותיהם; כך נחסכים מהם וממפקדיהם הרבה "גימ"לים" בגין הצטננויות ומחלות, והחיילים נהנים מתנאי שירות נאותים (שאם ירשו לי לשער, צה"ל לא היה מעניק אותם להם. זה רק שיגעון אמריקני ...). חיילי שוקולד לא ייצאו מכך, אלא חיילים יותר טובים, חיילים מרוצים, שבריאותם נאותה.
את מחנה זיקים הסבו למחנה טירונים לחיילים, שלא יהיו קרביים (ג'ובניקים למיניהם בלשון העם), בעקבות הזיות אוסלו. כזכור, אז, ויתר צה"ל על בסיסי הטירונים שלו ביהודה ובשומרון, והעבירם לאזור "בטוח". אחר כך הבטיחו האצטגנינים, ששדרות, זיקים, כרמיה, ניר-עם, נחל-עוז, כפר עזה, ושאר יישובי הנגב המערבי עד אשקלון לא יהיו תחת איום רקטות המחבלים ומרגמותיהם. רוב תושבי הנגב המערבי תמכו בתוכנית העוועים - גם מפני שכידוע, על הבטחות הצבא אפשר לסמוך! עובדה!
על השאלה המעניינת, מדוע "בה"ד 4 הלוחמת" (כך קראנו פעם לג'ובניקים שהוכשרו בבה"ד 4 המפואר) צריכים לעבור טירונות תחת אש אין תשובה שחל ממש - פרט לדמגוגיה על כך שגם שדרות והנגב המערבי נמצאים תחת אש.
אין לי הרבה תקוות מממשלה, שהפקירה את העורף האזרחי בצורה כה בוטה במלחמה האחרונה, ומצבא כושל, שאינו זורק לכל הרוחות את הכישלון הבולט, הנקרא אלוף יצחק (ג'רי) גרשון, מפקד פיקוד העורף, ואת חבריו למחדל (ואף מקדמם. עיינו בערכים גיא צור ואייל אייזנברג). בניגוד לכותבים רבים, אני סבור, שיפה עשו ההורים המודאגים, שאיימו להתפרץ לבסיס זיקים. חשבתי, שאולי הפגנה כזו, שטרם נראתה כמותה, תחריד את הקרנף הצה"לי מרבצו. ואכן, הוא פעל - כצפוי, בחוסר שכל מופגן: הוא שלח לזיקים פלוגות של שוטרים צבאיים ושל מאבטחים, כדי לפגוע בהורים, ולמנוע מהם לחדור לבסיס. חבל שלא השתמש בקלגסיו בשחור, שכה הצטיינו בלוחמה נגד יהודים לפני כשנתיים, ועוד התפארו בכך, שביצעו את פשע המלחמה כדבעי.
הצבא שולח יד לארנקי ההורים
צה"ל תלוי בהורים. בלעדי תמיכת הבית וההורים, יתקשה צבאנו לפעול. הצבא זקוק לכספם של ההורים, שיקנו לבניהם את כל שיגיונות מפקדיהם, כדי "לשפצר" את ציודם. רק הורים מטומטמים (ואני מודה, גם אני נכנעתי לשיגיון) יוציאו מאות שקלים על-מנת שבניהם יהיו "משופצרים" כדבעי לפי האופנה האחרונה, שהגו מפקדיהם. כשהייתי טירון קרבי - לא נשמע כדברים הללו, ואיני בטוח, שהיינו חיילים פחות טובים. למצער, הישגינו הקרביים אז היו לעלא ולעלא, שלא כמו הישגיו הקרביים של הדור הנוכחי של מפקדי צה"ל. אם הצבא יצטרך להוציא זאת מתקציבו - הוא ייאלץ ח"ו לקצץ בתקציביו ... וייפגעו משכורות קציני הקבע ותנאי שירותם.
כשבכורי היה בקורס, הוא צלצל אליי בבהלה: בסיס ההדרכה לא סיפק להם פלנלית, בתואנה שאזלה, אך דרש מהם לנקות את הנשק. האב הטיפש (כלומר, אני) דאג לרכוש גליל פלנלית, ונסע כחץ מקשת להביאו לבסיסו של בנו-יקירו.
צה"ל נשען ללא בושה על רכב ההורים ועל ארנקיהם. ההורים מסיעים את ילדיהם לכל מקום ואתר, משלמים את חשבון טלפון הסלולרי, שמשמש לצורכי הצבא, ועוד. כשבכורי נפצע, והיה חשש, ששבר את שוקו, הזעיקה אותי רופאת יחידתו להסיעו ליחידת הרפואה האזורית, כדי שיצלמו את רגלו לשלול את האפשרות לשבר. שוב בטמטומי כי רב, מילאתי את חובתי כמשרתו הנרצע של צבאנו הנפלא.
תוך כך מימנתי את ההוצאות החריגות של המסיבה לסיום הקורס של בני. למה לא?! אם אתה חמור - אכול תבן!
אם ההורים ימרדו, וצה"ל, ברוב חוצפתו, דוחף אותם אל סף מרד - יצטרך הצבא להסתדר לבד: בלי הורים, שמממנים את שיגיונות המפקדים; בלי הורים, שמסיעים את ילדיהם לכל מקום ברכבם; ובלי הורים, שמממנים שיחות אין-סופיות בטלפון סלולרי ..., והוא אינו יודע איך עושים זאת. בעיקר, הוא לא יוכל לתפקד בלי תמיכת ההורים בשירות בנותיהם ובניהם.
הציבור מתחיל להבין
אני מניח, שלא מעט הורים למדו לקח בשנה וחצי האחרונה, והבינו, כי ההפקרות בצבאנו עולה על כל דמיון; הטרטורים לא פסקו (רק בצום גדליה סיפר אתר Ynet, כי מפקדים העמידו חיילים ב"מצב שתיים", כיוון שחבריהם ביקשו זמן (המוקצה להם בפקודות מטכ"ל) לתפילת שחרית; ועוד מאתר Ynet: מפקדים בגדוד 51 של "גולני", ששכחו חייל בשטח רצועת עזה במהלך פעולה מבצעית, רק ננזפו. הים נותר אותו הים, וצבאנו המפואר נותר אותו צבא ... ישמרנו האל.
הבעיה אינה ירידת מעמדו של צה"ל בעיני הציבור, אלא דבר הרבה יותר עמוק. הציבור התחיל להבין, כי צבאנו מתנהל כבר שנים בצורה מופקרת, ומזלזל בפיקדון הקדוש, שהפקדנו בידיו: בנינו וביטחון מדינתנו. הירי על מחנה זיקים הנו רק תזכורת לתרבותו הקלוקלת של צבאנו ולאי-יכולתו להפיק לקחים.
