הרוצח יגאל עמיר נמק בכלא ובצדק, חבל רק שאנחנו ממשיכים לכלכלו ולספק את צרכיו המיניים והאחרים. אין עורך עיתון שפוי במדינת ישראל שיעז להקדיש לו לבני משפחתו כתבת צבע המשתרעת על 6 עמודים במגזין סוף השבוע, בה דמותו המחייכת תמרח על פני עמוד וחצי, אשתו ובנו המעריצים בעמוד אחר, כתוספת צבע תופיע גם תמונת מחזור משותפת עם שני מרצחים חבריו לכלא, והעיקר, הרוצח הבזוי יזכה לחשוף בראיון מקיף את משנתו המדינית ואת נימוקיו לרצח ראש ממשלה בישראל.
זהו רעיון הזוי, יגאל עמיר הוא מוקצה מחמת מיאוס ולכן לא יזכה לכתבת צבע בעיתון עברי, אך לא כן הרוצח מרואן ברגותי, שזכה במגזין "7 ימים" האחרון של ידיעות אחרונות, ל-6 עמודים שכאלה בכתבתו של רוני שקד.
לכל מי שנעדר מהארץ בשנים האחרונות, או נחת בימים אלה מן המאדים, חשוב להזכיר כי ב-6 ביוני 2004 נידון הרוצח ברגותי לחמישה מאסרי עולם ול-40 שנות מאסר נוספות בשל מעורבותו ברצח 5 יהודים.
והאיש הנקלה הזה שידיו מגואלות בדם יהודים מרואיין בעיתון הנפוץ ביותר במדינה אומנם לא ישירות, מתנצל המראיין, משום שהשלטונות עדיין אוסרים על קיום ראיונות ישירים עמו, אולם המוח היהודי ממציא לנו פטנטים, הראיון נערך באמצעות שאלון בכתב המוגש לו בתיווכו של עורך דינו ח'אדר שקיראת.
בכתבת הצבע מעוררת הפלצות הזאת משרת העיתון את חבורת המדינאים השוטים המכשירים את השרץ ומכינים אותנו לשחרורו מן הכלא, במטרה להאיץ את המו"מ ההזוי עם הפלשתינים הקרויים מתונים. זה האיש המצהיר חגיגית מכלאו: "גם אם אהיה בצינוק-אציג את מועמדותי לתפקיד הנשיא הפלשתיני, אתמודד ואנצח".
ואם אכן יתמודד הטרוריסט הנפשע בבחירות דמוקרטיות כפי שהוא מבטיח ואנחנו באיוולתנו נשחררו מהכלא, הרי צפוי שנקטוף את אותו פרי באושים של ניצחון החמאס בבחירות דמוקרטיות.
ולמי שלא ברורה משנתו המדינית של הטרוריסט, ששעת שחרורו מתקרבת חלילה, הוא פורש אותה ללא מורא וללא משוא פנים כשהוא עדיין בכלא, ולא צריך הרבה דמיון כדי לדעת כיצד יתבטא לאחר השחרור, וכך הוא אומר מתאו: "המפתח לשלום הוא סיום הכיבוש, הורדת ההתנחלויות, הקמת מדינה פלשתינית על גבולות 67 שבירתה ירושלים המזרחית, ושיבת הפליטים!!!"
כך אומר הרוצח המתכנן בעזרתנו להיבחר לנשיא פלשתין: "שיבת הפליטים!!!" לא פחות ולא יותר. והאיש הזה הוא הכוכב הנולד של השר גדעון עזרא, שביקר אותו בכלאו מספר פעמים ואומר: "אני חושב שאם ישוחרר הוא יחזק את הגורמים האנטי חמאסיים". רק לגדעון עזרא ולעמיתיו ההזויים הפתרונים מדוע ברגותי יחזק את הגורמים האנטי חמאסיים, בעוד הוא דוגל בתפיסת העולם החמאסית של חיסול מדינת ישראל, שבשפה המכובסת היא קרויה "שיבת הפליטים".
ומי שלא השתכנע עדיין מי הוא נשיא פלשתין הבא, ראוי לשמוע מה מספרת עליו רעייתו המסורה פדווה: "כשמרואן היה מבוקש, היינו נפגשים בלוויות השהידים. להלוויות הוא תמיד הגיע, נשא הספדים והזיל דמעה". מעניין, מדוע הרוצח המבוקש, בשעה שהופיע בפומבי מחה דמעה והספיד את עמיתיו הרוצחים, לא נעצר או חוסל באותה הזדמנות?
וכדי להפכו לאנושי וללגיטימי בעינינו מספר עליו שקד כי הוא אלוף הכלא בפינג-פונג, מרבה בקריאת עיתונים ומגזינים בערבית, עברית ואנגלית, חובב ספרות ושירה, בכל ביקור אשתו מביאה לו בין חמישה לשמונה ספרים חדשים, ולאחרונה מלמד אותו אחד הרוצחים צרפתית, וכך אומר הוגה הדעות החדש הזוכה ליחצנות חינם: "עכשיו סיימתי לקרוא את 'שבויים בלבנון' על מלחמת לבנון השנייה ואת 'נקודת האל-חזור' על המודיעין הישראלי מול אירן וחיזבאללה, קראתי גם את 'הרועה', העוסק בחייו של אריק שרון וכן את 'המרד' של מנחם בגין".
ראוי לציין כי באותו גיליון סופשבוע של ידיעות אחרונות מתפרסמות לראשונה תמונות נדירות מעוררות פלצות של בכירי אס-אס מאושוויץ קצינים ורופאים, מרימים כוסית "בהפסקת עבודה", ומבלים באתר נופש. הם גם הרבו בקריאת ספרים ובהאזנה למוזיקה, חלקם אהבו לשחק בפינג-פונג ואת התוצאות ניתן לראות בין השאר ביד ושם...