המבקש הגיש בקשה לעיין בתיק בית המשפט הנוגע לפרויקט "מנהרות הכרמל" בו מתוכננת סלילת כביש מנהרה בעיר חיפה משום שמדובר בפרויקט שיש לו השלכות מרחיקות לכת על תושבי העיר חיפה ובכללם המבקש ובני משפחתו. המשיבה 1 לא התנגדה לבקשת העיון, המשיבה 2 לא הגיבה לבקשה והמערער- הבנק התנגד לה בטענה כי הבקשה לא הצביעה על עניין אמיתי של המבקש בתיק וכי חשיפת תיק בית המשפט בפני המבקש עלולה לפגוע בסודיות הבנקאית שבין הבנק לבין המשיבה 1.
בית משפט קבע כי זכותו של אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם אם איננו בעל דין, נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, והדרך למימושה של זכות זו נקבעה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג - 2003. תקנה 4(א) קובעות כנקודת מוצא כי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין. עם זאת, הזכות לעיון אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה, ובהקשר זה נקבע בתקנה 4 (ד) כי: "בבואו לשקול בקשת עיון, יתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות השקעת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה." לצורך עריכת איזונים אלה רשאי בית המשפט להעביר את בקשת העיון לתגובת בעלי הדין וכל צד שלישי העלול להיפגע מן העיון; לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה אם סבר כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; להתנות את העיון בתנאים; ולהורות על נקיטת אמצעים ככל שיימצא לנכון למניעת פגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון.
בית המשפט קבע כי נוכח עמדתה של המשיבה 1 כי היא אינה מתנגדת לבקשת העיון, אין מקום לטענת הבנק כי העיון בתיק עלול לפגוע בסודיות הבנקאית שהבנק מחויב בה כלפי המשיבה 1. עוד נקבע כי אין לקבל את טענת הבנק בדבר העדר זיקה או עניין של המבקש בתיק, שכן זיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון, אלא אם הדבר נדרש, לצורך איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון, שאז יכול בית המשפט לדרוש מהמבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק.
לאור האמור לעיל נעתר בית המשפט לבקשה והורה לאפשר למבקש לעיין בתיק בית המשפט.
