במקום כתבה תומכת ואולי לגיטימית במארינה יצתה כתבה נקמנית נגד מעודה על נצחונו, קובע רז שכניק המבין הגדול בענייני מוזיקה: "בועז מעודה רועד כמו קאובוי של נייר באולפן הקלטות", וכל פשעו על כך שלא גמר "בטייק אחד" את ההקלטה.
ממתי מהירות ההקלטה קובעת את איכות השירה? ההפך הוא הנכון, מעודה הקפיד יותר, מה שהופך אותו למקצועי. אולי יברר רז שכניק כמה ימי הקלטה לוקח לריטה להקליט שיר אחד
(לא שעות ולא דקות) או לחלופין זמרות מפורסמות אחרות מעבר לים (יש הקלטות וידאו למכביר כהוכחה).
שנים רבות שימשתי כבוחן בלהקות הצבאיות, ואני קובע כאן שמרינה טועה באבחנתה כאשר היא אומרת שהבוחנים משחקים למצלמה. אהבתי לשבת ולהתענג על תגובות הבוחנים ולמלמל ביני לבין עצמי "בדיוק כך היה לפני עשרים שנה בלהקות, זמרות אחרות, בוחנים אחרים, אותן התגובות".
מרינה קובלת על כך שה"פאדה פאדה" (פסאודו ג'אז) עושה למרגול "צלצלים באוזניים". ובכן בזמני קראנו לזה "יאצ" וגרשנו את הנבחנת עם בעיטה בישבן החוצה. יאצ היא מילת גנאי לכל ה"פאדה פאדה" של הכאילו ג'אז. וואלה מרגול לקחת לי את המילים מהפה רק שאת השתמשת בביטוי חדש ומקורי, אכניס אותו ללקסיקון.
צר לי שאני נאלץ להביע את דעתי בפומבי על שירתה של מרינה אבל רז שכניק לא הותיר לי ברירה:
מרינה היא זמרת חתונות מצוינת, ואולי אפילו מעולה אבל היא מסוג הזמרות שרצות מאודישן לאודישן, ובמקרה הטוב מקבלת תפקיד ניצבת במחזמר (ישראלי). לאחר חמש שנות מגורים בארצות הברית ועשייה מוסיקלית, אני יכול להעיד כאן עם יד על הלב, שזמרות כמו מרינה עומדות שם בתור לאלפים באודישנים ואינן מתקבלות.
כדי להתעלם מהאמירות על-רקע גזעי של רז שכניק ולהתרכז בעיקר (לטובתה של מרינה), אומר שכדאי להפנותה לתיאטרון ולמחזמרים, שם תוכל לתרום את המנעד הקולי הרחב שלה. זמרת פופ או רוק היא לא, פשוט לא. הקהל הבין את זה והבדל של 400,000 אס-אמ-אסים אומר הכל. זה כל כך מרגיז את מרינה שאנחנו טיפשים ולא מבינים את גדולתה. זה מזכיר לי התבטאויות גזעניות הלקוחות מהסרט סאלח שבתי, ואם לא הייתי יודע שכתבה זו פורסמה ברצינות גמורה, הייתי מרשה לעצמי לצחוק.
צר לי שרז שכניק גרר את מארינה לכתבה המבישה הזו, כתבה של אנשים שאינם יודעים להפסיד בכבוד, או אנשים שאינם יודעים להפסיד כלל.
כך היא כותבת (מרינה) על מרגלית צנעני: אולי לא בא לה עלי, אולי היא שונאת בנות עם שיער קצר וכו, וקובעת: (ציטוט) "לא מענייני לנבור לה בנבכי הנשמה ובתסביכים שלה", פוסקת מארינה בידענות ובהחלטיות. אם יש דוגמה לביטוי התנשאות הרי הוא לפניכם.
מרינה רצה מהר קדימה ומודיעה שחוף נודיסטים היה יכול להיות אפשרות סבירה בעיניה, אבל מה לעשות הפפארצי. אם יש דוגמה בעולם לביטוי "עלה השתן לראש" - זו הדוגמה.
די נגעלתי משיתוף הפעולה ומהשאלות והתשובות המתוכננות מראש בסגנון של: אתה תשאל אותי ככה ואני אענה ככה, ממש שקוף.
מעניין לראות שגם בנושא נשיות "קובעת" מרינה את הטעם האישי שלי ושל הצופים.
אם אני לא נופל מהסקסיות שלה אז אני לא מבין בנשים הממ... על זה אמרו חכמים "על טעם וריח אין להתווכח". לטעמי, את גברית ולא מושכת ו... כן הגודל שלך "ממש לא עושה לי את זה".
מעבר לכל גיבוב השטויות, חוסר התרבות, גזענות ואינטליגנציה נמוכה המופגנת בכתבה זו אני שואל את עצמי איפה נמצא עורך העיתון? אין ספק שכתבה כזו מורידה את רמת העיתון למשהו שנראה
כמו עלון של בית ספר, מקסימום מקומון עלוב.
זו לא כתבה מהסוג שמרגיז אותך, שמפעיל אותך, זו פשוט מריחת צואה על נייר.
לכן לא מצאתי אפילו מקום לכתוב למערכת ידיעות אחרונות, אשר אמורה לפרסם מכתב התנצלות על כתבה זו.
ואת נינט כבר הזכרנו? כמובן שמרינה ושכניק לא חסכו את שבט לשונם מהזמרת שדווקא כן התחבבה מההתחלה וכן הצליחה באופן מסחרי: נינט טייב, אולי הזמרת הטובה ביותר שצמחה כאן בשנים האחרונות.
לסיכום: רז שכניק מתנהג כאיש (לא עיתונאי) קטן, ומרינה הצליחה להוסיף לעצמה עוד כמה מאזינים שלעולם לא ישלמו כדי לראות הופעה שלה או רחמנא ליצלן לקנות דיסק שלה.
וטיפ קטן לחברות התקליטים: רוצים להפסיד כסף? תשקיעו במרינה.
