יאיר סרוסי זוכר היטב את שיחת הטלפון שבה הוצע לו להיות יו"ר בנק הפועלים. זה קרה במאי 2009, כשהוא השתתף בכנס של קרנות הון סיכון בירושלים. על הקו היה
דני דנקנר יו"ר הפועלים.
"דני דנקנר אמר לי: 'אני מתקשר בשמה של
שרי אריסון; אני רוצה שתבוא אליי לפגישה בעוד שעתיים. נושא הפגישה - האפשרות שתחליף אותי", מספר סרוסי. "דנקנר אמר כי בדיקה ראשונית מול בנק ישראל העלתה שאני מינוי מקובל. היו לי שעתיים לנסוע מירושלים לתל אביב. זה הזמן שחשבתי על זה".
סרוסי לא יכול היה להגיד "לא" לתפקיד. חרף הקשיים, מדובר באחד התפקידים החשובים והמשפיעים במשק הישראלי. שליש מתושבי המדינה מנהלים בבנק את כספם, כל החברות העסקיות הגדולות נזקקות לאשראי ממנו, כל מהלך עסקי משמעותי במשק עובר דרך הבנק, והפריסה שלו מעניקה עוצמה אדירה - 271 סניפים בישראל ופעילות משמעותית ברחבי העולם, מסינגפור דרך טורקיה ועד ארה"ב.
בראיון שערך TheMarker עם סרוסי ויתפרסם מחר בגליון היומי, הוא מתייחס ליחסיו עם בעלת השליטה בבנק שרי אריסון, למפקח על הבנקים וכן לעליית המחירים בשוק הנדל"ן בישראל.
באשר ליחסיו עם אריסון סיפר סרוסי: "לא הייתי בקשר עם בעלת השליטה ועם הבנק במשך שנים, מאז שעזבתי את הדירקטוריון ב-2002, אז שימשתי דירקטור חיצוני. הייתי גם יו"ר ועדת ביקורת ויו"ר ועדת אשראי לבעלי עניין. שרי היא אשת עסקים ותיקה. היא מרבה לעסוק בפילנתרופיה. כיום מערכת היחסים ביננו טובה, נוצר אמון. באתי לכאן כשלנגד עיני עיקרון חשוב מאוד, 'טובת הבנק' - טובת כל בעלי העניין בבנק: לקוחות, עובדים, בעלי מניות וכל הגופים שמקיפים אותנו".
היו"רים הקודמים דיווחו לאריסון על בסיס יומי, באיזה תדירות אתה מדווח לה?
"אין דיווחים על בסיס יומי או שבועי. הדיווחים נעשים בסוף רבעון. לאחר שהדוחות מתפרסמים אני מציג לה אותם. במהלך הרבעון אנו נפגשים מדי פעם, לא באופן קבוע. היא מכירה את התוצאות, את האסטרטגיה ואת התוכנית העסקית. היא לא מתעסקת בכלל בעניינים השוטפים".
בהתייחסו לתפקיד המפקח על הבנקים ולעימות שהתנהל בינו לבין יו"ר הבנק הקודם אמר סרוסי: "אני הייתי מפנה את הכיסא בהתאם לבקשת הרגולטור - לא הייתי נכנס לעימות. זו בכלל לא שאלה. אני אישית רואה במערכת היחסים עם רגולטורים נכס אסטרטגי. זה מאוד חשוב. כאשר אנחנו חולקים על הרגולטור אנו מציגים לו את עמדתנו עם מסמכים וניירות עמדה ברמה הכי מקצועית שאפשר. בשנה האחרונה מצאנו את שביל הזהב בקשר של בנק הפועלים עם הרגולטור".
כשנשאל סרוסי באשר לעליית המחירים האגרסיבית בשוק הנדל"ן הישראלי, אמר: "הייתה עליית מחירים לא סבירה ומהירה מדי. בנק ישראל הפנה את הזרקור לכך. אבל יש בעיה אמיתית של ביקוש מול היצע. אם נוסיף לכך את הריבית המאוד נמוכה ואת השאיפה להשיג תשואה ¬ זאת התוצאה. אני לא חושב שזה מסוכן, אבל שמח שבנק ישראל שם על זה את הזרקור.
"כרגע רואים עלייה בהיצע הדירות, כ-40 אלף דירות לעומת 30 אלף. העלייה והביקושים מפוזרים ברחבי המדינה. יש אזורי ביקוש חדשים מאוד גדולים, כמו רחובות, יבנה, נס ציונה ופתח תקוה. גם בבאר שבע רואים לחצים של ביקושים".