הציונות היא האסון של היהדות

מגן חדש קם לה ליהדות. חבר הכנסת הפלשתיני ג'מאל זחאלקה, מן החריפים שבשונאי ישראל שבכנסת, עמד והסביר לכל יהודי הכנסת שהציונות היא האסון של היהדות, שהציונות היא שמשחירה את פניה של היהדות. אם ברצונה של היהדות להיטהר, אם ברצונה של מדינת היהודים להיטהר, עליה להשליך את הציונות מאחרי גווה, להשיל את כל ההיסטוריה הציונית, ולשוב אל היהדות המקורית האמיתית שאיתה מוכן הפלשתיני זחאלקה לחיות בשלום. מהי אם אך אותה יהדות עליה מגן הנציג הפלשתיני בכל מאודו? כדי לברר זאת עלינו לשוב אל דברי ימי היהודים תחת שלטון האיסלאם. בציטוט מן הרמב"ם אשר חי תחת אחד מ-גלי ההתעוררות הדת המוסלמית "עוד לא היתה אומה אשר ביזתה כך את היהודים". רוצה לומר, לא הכשדים, לא היוונים, ואפילו לא הרומאים, ביזו כך את היהודים. היהודי תחת שלטון האיסלאם חי במצב של השפלה קבועה, הנאכפת על-ידי קורפוס של חוקים הולך וגדל, המכסה את כל הפנים של ביזוי היהודי באשר הוא יהודי. למשל בצפון אפריקה, כאשר היה מגיע נציג המושל המוסלמי לעיר חויבו יהודי העיר לפנות את בית-הכנסת, לארח בו את סוסי המושל, וכשנפרד הלה מן העיר היו מנקים את בית הכנסת מן הפרש והרפש שהשאירו אחריהם הסוסים, ושבים ומכניסים את ספר התורה. זה הכבוד אותו רחשו המוסלמים ליהודים שחיו תחת שליטתם. זה מוסד הדהימי, קורפוס החוקים הנוגע ליהודים. והנה עוד דוגמא: יהודים שלבושם בסגנון חרדי עולים לרגל לשליט המוסלמי שיעי באירן ומשתתפים איתו, יותר נכון מתרפסים בפניו בכנס להכחשת השואה. אולי גם ראש ממשלה שמתחנן לטרוריסט לקבל ממנו את הר הבית ולהשאיר בידיו את המצער, את כותל הדמעות. זה היהדות הנכונה בעיני נציג החמאס בכנסת זחאלקה. יהדות מושפלת, של התרפסות, נשיאת עיניים לשליט המוסלמי העוצמתי לחסד, בדיוק ההיפך מן המציאות. המציאות היא שהיהודי הציוני בנה מדינה יש מאין, על אפם ועל חמתם של הערבים, והביס אותם בעימות אחר עימות. המציאות היא שיהודי הציוני חש בעוצמה כה רבה שהוא יכול לשאת חסד לערבי החלש, הפרימיטיבי, שכפרו לא מסוגל להקים לעצמו מערכת ביוב, שמנהל מלחמה בעיקר נגד ילדים האוכלים פיצה במזללה. המציאות היא שהיהדות היא המכשיר של העם היהודי על-מנת לשמר את התקווה הציונית, לשוב ולהקים את הריבונות היהודית בציון. המציאות היא שהיהודי הריבוני, למרות כל החסד שהוא נושא לערבי המסכן, שב לארצו ומתכוון לשמר בה את ריבונותו. המציאות היא שרק היהודים והמוסר היהודי הם שעוצרים את עצמם מלהשפיל את הערבים עד תום על אלף ושלוש מאות שנה של ביזוי, כדי לזכות בשלום. שהיהדות והציונות בארץ ישראל חד הם, גם אם לרגע הגיעו מספר פוסט-ציונים לראשות המדינה. זו המציאות שחבר הכנסת, נציג החמאס זחאלקה לא מבין כאשר הוא מצייר את עצמו כמגן היהדות. העיוות שבו נציג החמאס האיסלמו-פשיסטי נושא דבריו ומנהל וויכוח קולני וצווחני עם היהודים בביתם הוא אכן מפלצתי, ועליו יש להודות לשופטת דורית ביניש אשר אישרה לנציגות החמאס להיבחר. נשמח לשמוע עוד ועוד פנינים מפיותיהם של נציגי החמאס על-מנת שכל העם ישמע, ואולי יבין, עם מי הוא מוכן לחלק את ארץ מכורתו.