השבוע כתבתי כאן פוסט בשם "כלוםבוטק" בו הבעתי את דעתי האישית על "תחקיר" כלבוטק בפרשת טיב-טעם. הנה התסריט הדמיוני שלי לאיך שהדברים התקדמו מאותו רגע: גינת מקבל טלפון: "קראת מה כתוב בקפה דהמרקר?" הוא קורא, ופורץ בשאגות בנוסח "מי זה האפס הזה? אני אמחץ אותו כמו שמוחצים גור חתולים".
בשלב זה ראוי להיזכר שגינת היה עד לאחרונה עורך ראשי בעיתון גדול במיוחד, ועדיין עושה בעיתון זה כבשלו. לכן, הוא מיד מתקשר לכתב מסוים, (בדיוק אותו כתב ש"ראיין" את גינת בסופ"ש האחרון ובפועל כתב עבורו טור יחצנו"ת) ואומר לו בטח משהו בנוסח: "תזיין את האפס הזה, פרנק, או איך שלא קוראים לו עד שהוא ירעב ללחם או יעזוב את הארץ - רצוי שניהם, באותה הזדמנות תדאג גם שיעקרו לו מאוצר המילים את הצירופים "הון ושלטון", רפי וגינת" אה, ותברר גם איפה הוא גר".
וללב העניין: הצמד גינת וכתב משת"פ רקחו את הספין ביסודיות מהחומרים מהם עשויים ספינים של עיתונאים שמכרו את נפשם לפני שנים רבות, ומהם בדיוק עשויים כנראה גם תחקירים של כלבוטק: סילופים, עיוותים, חצאי שקרים והוצאה מהקשר: יחד עם רוע, ציניות מניפולטיביות וזעם קדוש של אלה שלא רגילים שלא הכול מתנהל כדברם.
והנה התוצאה: בבוקר יום ה' במדור הכלכלה של העיתון של המדינה אני מוצא את תצלומי לצד תמונתו של נוחי דנקנר. נו באמת... נוחי ואני... לתמונות צורפו ניסוחים כדוגמת "מנכ"ל מקאן אריקסון קורא לבדוק את מי שמפרנס אותו" וכיו"ב. לא איש של צעדים עדינים הוא מר גינת.
לראות ולהאמין. זה כל הסיפור: רבע שעה עם הכתב המשת"פ והמציאות נכתבה מחדש בהתאם לצרכיו המיידים של גינת. ממש כמו בכלבוטק.
המטרה של גינת הייתה ברורה: בוא נזיק לאורן פרנק כמיטב יכולתנו וכל האמצעים כשרים. מדוע? כי הוא העז לכתוב נגד כלבוטק. בוא נשקר ללא בושה ונגיד שהוא יצא נגד נוחי דנקנר (בזמן שיצאתי רק נגד כלבוטק). איך? פשוט מאוד. נכתוב שקרים על זה בעיתון ואז כוווולם יבינו שזה ודאי נכון.
אגב, לעניין העובדות: אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי ותיווכחו בנקל שהנושא הוא גינת ומעלליו, וממש אין שום קשר לנוחי דנקנר ועסקיו - אם כבר אז אני מחמיא לו שם. אבל, גינת הוא שקרן עם המון שנות ניסיון ולכן יודע שרובנו קוראים רק כותרות ורואים רק תמונות ואיש לא מתעמק בתוכן ובהקשר האמיתי. כך האיש חושב ופועל.
ביום ה' בבוקר ישב גינת מן הסתם מול עיתון הערב שלו וחכך כפיו בהנאה מול יציר כפיו. יש! חשב לעצמו גינת, זה כבר ירגיז את מי שזה צריך להרגיז. אבל הוא לא הסתפק בזה. חיש קל דאג גם ש"קולגות" שלי מעולם הפרסום ירימו מהר טלפון לאנשיו של דנקנר ויסבו את תשומת ליבם לשקריו של גינת. מי הקולגות? תחשבו מי מהפרסומאים עשויים להרוויח אם מקאן תפוטר מסלקום או חוגלה או ברק ותבינו לבד.
ואכן כך בדיוק היה: קצת מאוחר יותר באותו בוקר החל מחול שדים, שבלי להיכנס לכל פרטיו, הביא לפיטורי מתפקיד מנכ"ל משותף במשרד הפרסום מקאן אריקסון. מטרת הפיטורין היחידה: למזער את הנזקים שיצרו שקריו של גינת במערכת היחסים שבין מקאן ללקוח הגדול והחשוב ביותר שלה, קבוצת IDB.
לא נותר לי אלא להסיק שכנראה צדקתי בכל מילה שכתבתי בפוסט על כלבוטק. הרי אם גינת הפעיל את הספין האלים והשיקרי הזה כלפי מישהו שכתב פוסט בבלוג נגד התוכנית שלו ללא מצמוץ - רק תארו לעצמכם מה הוא היה מוכן לעשות לקרבן דוגמת טיב-טעם שהעזה לצאת נגדו בקמפיין שלם.
אני מניח שבימים אלה ממש צוות ה"תחקירנים" (לי זה יותר מזכיר את השטאזי המנוח) של גינת בודק את עברי ועתידי, האם יש לי קשרים שעלולים לאיים עליו, האם יש לי חתולים בחצר ואולי הגיע גם הזמן לסדרת תחקירים על תנאי העבודה המחפירים במשרדי הפרסום: אולי נתחיל באמת במקאן? ממממ.. רעיון מצוין. כך עובדת שיטת גינת.
אז לסיכום מר גינת, אני מתנצל. מכל הלב אני מצטער על שהמעטתי בערכך וחשבתי שאתה מניפולטור וציניקן. האמת יותר פשוטה. אתה, כמו שסבתי עליה השלום הייתה אומרת, סתם אונטרוולטניק.
סוג של פרולוג:
אני עובד במקאן 11 שנים. הן היו שנים מצוינות וזו ממש לא הדרך בה תיארתי לעצמי שאסיים את תפקידי הנוכחי. הנזק שגרם לי גינת הוא נזק כבד ברמה המקצועית ואף יותר מזה ברמה האישית.
הייתי רוצה לספר לכם שהכול ספין מתוכנן וגאוני והכול בסדר אבל לא כך פני הדברים. הייתי רוצה להגיד לכם שלו הייתי יכול לחזור בזמן הייתי כותב את הפוסט הזה שוב, מילה במילה, אבל האמת היא שאני ממש לא בטוח בזה.
במהלך השעות והימים האחרונים מצאתי את עצמי מרותק כמעט רק לבלוג בקפה, ובזכותכם: כל אלה שקראו והגיבו והדגימו את מה שגינת ושאר הברונים השודדים של מה שפעם נקרא "MASS MEDIA" לא מבינים ולעולם לא יבינו. כוחה של הרשת ושל אנשיה. למעלה מעשרים אלף מבקרים בפוסט שרובם ידעו לקרוא בקלות בין השורות של המניפולציות של גינת, הם התשובה האמיתית לנזק הכבד שגינת גרם לי.
עשרים אלף איש שמבינים ומעורבים, ושמכירים עוד מאתיים אלף איש. עשרים אלף איש שאני מקווה שייקחו לליבם ויזכרו מהיום איך ומדוע פועל גינת - ורפי, לא בטוח שתוכל לנווט את דעתם ע"י זה שתרים טלפון לכתב שפעם לקחת לעבודה. קוראים לזה בהרבה שמות: אפקט הרשת, דמוקרטיה ישירה, עיתונאות אזרחית או CLOUT POWER, וזו התשובה היחידה שלי ל"שיטת גינת".
מקווה שהוא יהנה ממנה.
