קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב נמצאת בצרות וכל מי שעיניו בראשו יכול היה לצפות את הנפילה מרגע שמונה כוכב הקבוצה למנהלה.
אבי נמני, אחד מגדולי שחקני הכדורגל ששיחקו על מגרשי הדשא של הליגה הישראלית, אינו מנהל. ניהול, בניגוד למה שנהוג לחשוב במקומותינו, אינו לומר לאחרים מה לעשות אלא קבלת החלטות מיטביות עבור הארגון והנעת שאר חברי הארגון לצורך השגת המטרות שהוטוו כאשר יש לראות כל סוגייה כחלק ממכלול הארגון ולא כעומדת בפני עצמה, לכן לא כל אחד יכול להיות מנהל.
ניהול הוא מקצוע אותו לומדים במשך שנים בבתי הספר למנהל עסקים וכמו שלאדם שלא התאמן כל חייו כשחקן כדורגל אין מה לעשות על הדשא בסן-סירו, אולד-טראפורד או אפילו בלומפילד כך אדם שלא למד ניהול אינו יכול להיות מנהל אפילו אם הוא היה שחקן מצטיין.
בעל הקבוצה לוני הרציקוביץ' צריך לשאול את עצמו מה הכשיר את נמני לנהל את הקבוצה, האם יכולתו בהבקעת שערים מכשירה אותו לניהול? או אולי הערצת האוהדים? או שפשוט לא אכפת לו? האם הוא היה נותן לנמני לנהל את אחד מעסקיו האחרים?
הרצון של קבוצות רבות לתת תעסוקה לכוכבי עבר הוא בהחלט דבר שראוי להעריך והוא גם נכון ניהולית מכיון שהוא יוצר מחויבות למועדון, אך משרות אלה צריכות להיות בתחום הסקאוטינג והאימון ולא הניהול. מאמנים ושחקנים רבים טוענים כי מי שלא היה שחקן לא יכול לנהל כדורגל כאילו שמדובר באיזו תורה נסתרת. מי שיכול לנהל חברת מזון, היי-טק או אפילו בית מלון יכול לנהל כדורגל, מכיוון שניהול זה מקצוע ואין הבדלים מהותיים בין הענפים שאינם יכולים להיסגר ע"י תהליך למידה קצר (במיוחד אם המנהל מכיר את הענף במשך שנים כמו כל אוהד כדורגל ממוצע).
הקבוצה המצליחה ביותר בליגה יחסית לתקציב אותו היא מעמידה הינה מכבי פ"ת, זוהי קבוצה כמעט ללא אוהדים ולכן בעלת אמצעים מוגבלים. קבוצה זו העמידה בראשה את אבי לוזון, מנהל שזה מקצועו ומכאן הגיעו השגיה.
המצב בראשות המדינה אינו שונה מהמצב במכבי ת"א, במשך שנים מעמידים אזרחי ישראל בראשם גנרלים לשעבר, עו"ד ושאר בעלי מקצוע שהדרישה להם בשוק החופשי אינה מהגבוהות וכל יכולתם הפוליטית מסתכמת בקשרים, אינטריגות, צרות עין ויכולת תקשורתית.
הפעם האחרונה שבה עמד בראש המדינה מנהל היתה בכהונתו של לוי אשכול ולא פלא שהיתה זו אחת התקופות הטובות של מדינת ישראל. הימ"חים היו מלאים, צה"ל ניצח במלחמה, הכלכלה פרחה ובכלל ישראל היתה מדינה שטוב לחיות בה. כיום, לאחר שלושה עשורים בהם פוליטיקאים עשו שמות במדינה, הגיע הזמן לבחור שוב מנהל שיעשה סדר בבלגן. לצערי האדם היחיד בכנסת שהוא בעל כישורי ניהול הינו פרופ' אבישי ברוורמן.
הסיכוי של ברוורמן להפוך לראש ממשלה בקדנציה הבאה שואף לאפס אבל בקונסטלציה מסוימת הוא יכול להפוך לשר האוצר. בדיוק האיש הנכון במקום הנכון. לדעתי ביבי חייב כבר עכשיו להודיע שאם יבחר לראשות הממשלה הוא ימנה את ברוורמן לתפקיד שר האוצר כמינוי אישי. מצבו של ברק יותר טוב מבחינה זו והוא יכול להודיע על מינויו של ברוורמן אם יבחר מבלי לעורר זעזועים. כי הדבר שהמדינה שלנו זקוקה לו יותר מכל הוא מנהל!!!
