מעטים יודעים זאת אך מחלת הלופוס (זאבת) יכולה להיגרם על-ידי תאונת דרכים, וכך גם מחלת הפיברומיאלגיה. מחלת לב עלולה להיגרם על-ידי כעס ועצבנות רגעית, נכות נפשית יכולה להיגרם על-ידי חשיפה חד פעמית לאירוע טראומטי, ונכות אורטופדית עלולה להיגרם על-ידי עבודה שגרתית רוטינית.
כל האירועים הללו נחשבים כתאונות, ועשויים להוות סיבה לפיצוי ביטוחי לקורבנותיהם. אין הדבר אומר כי מחלות אלה אינן נוטות להיגרם ולהתפתח בדרך הדרגתית ויומיומית. אך לחילופין, אותן מחלות בדיוק עלולות להתפרץ באחת, באופן פתאומי ובלתי צפוי - כתוצאה מאירוע תאונתי חד-פעמי.
כיצד תאונה משפיעה על התפרצות מחלות?
הדבר אינו ברור דיו, אך הקשר הזה מוכר דיו על-מנת שבחלק גדול מהתאונות הללו המגיעות לבית המשפט - מכיר בית המשפט בקשר בינן לבין המחלות שהתפתחו בגוף התובעים, ופוסק לזכותם אחוזי נכות ופיצויים גבוהים.
לופוס, או בשמה העברי הזאבת, היא מחלה אוטואימונית, או במילים אחרות, מחלה בה הגוף מפתח נוגדנים נגד עצמו. המחלה פוגעת באיברים שונים ובעיקר בכליות ובכלי דם קטנים. מחלת הלופוס עלולה להתפתח כתוצאה מטראומה וגם במקרה הזה הכיר כבר בית המשפט בתאונת דרכים שהיוותה את הגורם (הטריגר) למחלה ופסק פיצוי כספי לטובת הנפגע.
פיברומיאלגיה היא מחלה המאופיינת בכאב מפושט בכל הגוף מלווה בהפרעות שינה ולעיתים הפרעות נפשיות ותשישות ניכרת. אחד הגורמים העלולים להביא להתפרצות המחלה היא תאונת דרכים המלווה בפגיעה בצוואר בצליפת שוט. המנגנון המדויק אינו ידוע, על אף שיש הסוברים שבעת התאונה כתוצאה מהמכה האופיינית לצליפת השוט נוצרים דימומים קטנטנים בחלק התחתון של המוח, דימומים אלו אינם ניתנים כלל לאיתור באמצעי ההדמיה הקיימים כיום והם אילו שמהווים את הגורם למחלה ולכאב הבלתי נסבל מהם סובלים החולים. גם במקרים של התפרצות פיברומאלגיה כתוצאה מתאונת דרכים, עשוי בית המשפט לקבוע פיצויים לטובת הקורבן.
למחלת לב, אחת המחלות השכיחות באוכלוסיה, ישנם גורמי סיכון רבים וביניהם: עודף משקל, יתר לחץ דם, סוכרת, חוסר פעילות גופנית רמות שומנים גבוהות בדם, עישון ובעיקר מבנה גנטי של האדם.
זוהי מחלה "קונבנציונלית" שמתפתחת באיטיות במשך שנים רבות בגופו של החולה, כאשר שקיעה של רובדי כולסטרול על דפנות כלי הדם והרס רקמת התאים הפנימית המצפה את כלי הדם מביאה בסופו של דבר להתקף. אך גם במחלה זו ניתן לעיתים להצביע על אירוע תאונתי שמהווה זרז לתהליך ההדרגתי, המביא למעשה להתקף לב חריף באופן פתאומי אצל החולה. גם במקרה זה הכיר בית המשפט באירוע תאונתי, למשל מקרה בו אדם נאלץ להתמודד עם כעס והתפרצות פתאומית של הממונה עליו, והאירוע הוכר כתאונת עבודה, וכמובן נפסקו לטובת החולה אחוזי נכות ופיצויים.
באופן דומה, אירוע כגון טראומה או חשיפה לתאונה קשה או מראה מזוויע, עשויים להוות טריגר או גורם מסייע להתפתחות של מחלת נפש. התיאור הקלאסי למצב מסוג זה הוא "הלם קרב" בשמה הישן או תסמונת פוסט טראומתית בשמה המודרני, אולם גם חשיפה לתאונת דרכים קשה, כצופה מהצד, ולאו דווקא כמי שהיה חלק מהתאונה, עלול להוות טריגר להתפתחות בעיה נפשית קשה. מעטים יודעים כי לכל האירועים הללו קיימת תשובה ביטוחית, ואם יפנו הקורבנות למומחים המתאימים הם עשויים לזכות באחוזי נכות ובפיצוי כספי.
כמו-כן, רוב הציבור אינו יודע כלל כי לא כל תאונה חייבת להיות אירוע בודד אחד. בית המשפט הכיר גם באירוע תאונתי שהוא אירוע מתמשך. כלומר, אדם שפועל במשך זמן ממושך פעולה מונוטונית ואחידה, ובכל פעם נגרם נזק במקום קבוע ומסוים בגופו, עד אשר נגרמת לו נכות או מגבלה. במקרים אלה עשוי קורבן הנכות להיחשב על-ידי בית המשפט כמי שעבר אירוע תאונתי, ולהיות זכאי לאחוזי נכות ופיצוי כספי.
לדוגמא: נהג משאית שסובל באופן קבוע מזעזועים בגבו בזמן הנסיעה יוכר בנפגע תאונת עבודה, והפגיעה בגבו תוכר כתאונה אפילו שלא ניתן לזהות אירוע תאונתי חד-פעמי בנקודה מסוימת בזמן.
חשוב לזכור, אירוע תאונתי לא חייב להיות אירוע סטנדרטי של מכה, חבלה או נפילה כפי שרובנו נוטים לחשוב, וכפי שחברות הביטוח מבקשות שנחשוב. אירוע תאונתי יכול להיות גם מורכב יותר, רב שלבי, ולא חד-פעמי כמקובל. בכל המקרים הללו ניתן בהחלט להפעיל הן את הכיסוי על-פי תנאי הפוליסות לאובדן כושר עבודה, והן את הכיסוי של הפוליסות המכסות נכות, או לפחות לבחון את הזכאות על-פיהן.
