מדיניות מוטעית של המדינות העשירות במערב היא אחד הגורמים לרעב ולמהומות הפוליטיות במדינות העולם השלישי - כך קובע בועז ארד, יו"ר מכון ירושלים לחקר שווקים, בנייר-עמדה שפורסם היום (ג', 1.2.11).
מנייר העמדה עולה, כי עידוד הדלקים הביולוגיים תורם לעליית מחירי מזון, המשפיעה באופן חריף במיוחד על האוכלוסיות העניות בעולם. בהקשר לכך מזכיר ארד את שנת 2007, שבה אימצו שרי האנרגיה של האיחוד האירופי יעד שאפתני, לפיו 10% מכלל תצרוכת הדלק לתחבורה עד שנת 2020 תהיה מביו-דלק. יעד זה אושרר שוב בשנת 2009.
נייר העמדה קובע כי המחקרים השונים, שבחנו את השפעת ההשקעות בביו-דלק על מחרי הסחורות בעולם הראו עליית-מחירים בטווחים משתנים, כשהמחירים נעו, על-פי סוג הסחורות, בטווח בין 43-16 אחוזים במקרה הטוב, ובין 76-30 אחוזים במקרים הקיצוניים.כ-75% מהעלייה במחירי המזון נגרמה על-ידי שימוש בביו-דלק, בתור תוסף לבנזין וסולר לתחבורה וכתוצאה מכך נדחפו כ-100 מיליון איש ברחבי העולם אל מתחת לקו העוני.
אי-יציבות
על-פי נייר העמדה, נגרמת העלייה החדה במחירי המזון כתגובה להזרמת טריליוני הדולרים שמודפסים על-ידי הבנקים המרכזיים בעולם זו השנה השלישית. מסתבר שכספים אלה מוזרמים לשוק על-ידי בנקים מרכזיים במסגרת תוכניות "הצלה" שונות, כשהשווקים המודרניים לא ממתינים עד שהכסף המודפס באמריקה ובאירופה מגיע לאינדונזיה. מתברר כי בורסות המזון והסחורות בעולם חוזות מראש את אחריתו של תהליך הדפסת הכסף ומקצרות את לוחות הזמנים של ההתייקרויות הצפויות.
על-פי הממצאים האלה קובע המכון כי ההפיכה בטוניסיה ונפילת המשטר בה והמהומות במצרים הן מהומות-מזון שהתפרצו בסמיכות בטוניסיה, בבנגלדש, בירדן ובאלג'יריה, בעקבות עליות חריפות במחירי המזון. המכון חוזה כי אי-יציבות זו אף צפויה להתגבר.
