הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות בשיתוף בנק הפועלים יצאה במבצע מבורך לכבוד 60 שנה למדינה: סדרת "עם הספר" בסיסמא -מחזירים את הספרים לעם הספר - 24 כרכים של יצירות המופת היהודיות והעבריות מכל הזמנים. המחירים שווים לכל נפש - 35 ש"ח לכרך.
היוזמה, כאמור, מבורכת אך היומרה קצת מוגזמת. מתוך 24 הספרים - יותר משלושה רבעים - 19 ספרים - שייכים לקטגוריה של יצירות המופת היהודיות בהטיה אורתודוכסית מובהקת.
ואלה 19 הספרים: תנ"ך. ספרים חיצוניים. ששה סדרי משנה. תלמוד בבלי - מסכת ברכות. תורת הסוד הקדומה. ספר האגדה בעריכת ביאליק ורבניצקי. סידור תפילה. מחזור לראש השנה. מחזור ליום הכיפורים. הגדה של פסח. מורה נבוכים/ הרמב"ם. משנה תורה/ הרמב"ם. ספר הכוזרי. ספר הזוהר. שולחן ערוך. ספרות המוסר/ חפץ חיים, רמח"ל. תורת החסידות/ אגרות הבעש"ט, ספר התניא. מעשיות רבי נחמן מברסלב. אמונה ומשבר/ חזון אי"ש, הראי"ה קוק, י.ד. סולובייצ'יק, א.י.השל, רש"ר הירש.
מהספרות החילונית רק חמישה ספרים, פחות מרבע: שלום עליכם/ סיפורים. חיים נחמן ביאליק / סיפורים ומסות. בנימין זאב הרצל/ אלטנוילנד. ציונות/ אחד העם, א.ד. גורדון, י.ל.פינסקר, י.ח.ברנר, ז.ז'בוטינסקי. ש"י עגנון/ תמול שלשום.
ונשאלת השאלה - זו הפרופורציה?
אם רוצים לבחור את הספרים שהביאו את הציונות, השפיעו על חלוצי העליות הראשונות, השפיעו על הקמת ההגנה, הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י, קידמו את המאבק על עלייה והתיישבות, הרי היחס צריך להיות לפחות הפוך ובוודאי שוויוני. מבלי לפסול אף לא אחד מן הספרים הדתיים, חסרים כמה וכמה ספרי יסוד במחשבה הציונית והיהודית-חילונית: שפינוזה. ספרות ההשכלה - יל"ג ומאפו. רומא וירושלים של משה הס. מדינת היהודים של הרצל. השירה של ביאליק, השירה של טשרניחובקי, אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, רחל, אלתרמן ושלונסקי. הפובליציסטיקה של ברל כצנלסון, מקס נורדאו, נחום סוקולוב, חיים ויצמן, חיים ארלוזורוב ודוד בן-גוריון.
אני מניח שכל אחד יכול להוסיף ולשנות לפי טעמו והשקפתו. אך גם המינימום ההכרחי, המשקף את המכנה המשותף הציוני-חילוני, חסר לגמרי.
זהו "עם ספר" חד-צדדי. אלמלא כינו את המפעל בה"א הידיעה לא הייתי מעיר על כך. הוועדה המייעצת שבחרה את הספרים הורכבה ברובה מעסקנים ואנשי רוח דתיים אורתודוכסיים. אף איש רוח מן התנועות הרפורמיות והמסורתיות. אני מתפלא רק על הנציגים החילוניים בוועדה - א.ב. יהושע, גדי טאוב ויורם קניוק - שנתנו לאורתודוכסיה להשתלט על הבחירה. אני מקווה שתמצא הוצאה לאור שתתקן את המעוות.
