כדי להבין טוב יותר את הנפשות הפועלות באנאפוליס, צריך לדעת מה מניע את ג'ורג' בוש, מי שיזם את ועידת ואת טוני בלייר, שליח הקוורטט למזה"ת, שלו יהיה תפקיד מכריע במהלכים שאחריה.
טוני בלייר, שכיהן כראש ממשלת בריטניה במשך עשר שנים, קשר קשרי ידידות אמיצים עם נשיא ארה"ב ג´ורג´ בוש והיה לו לעזר רב במלחמה שהכריז בוש על "ציר הרשע".
זאת, למרות שה"בון טון" בחברה המערבית המודרנית, בעיקר בבריטניה, נקבע ע"י חוגים ליברלים חילוניים, שסימנו את בוש כמטרה לחיציהם והפכו אותו לנשיא השנוא ביותר על החוגים הפרוגרסיביים במערב.
השנאה לבוש בקרב חוגים אלו היא בגלל היותו אדם מאמין באלוקים, שאינו מתבייש להודות באמונתו, וגם מבהיר מפורשות שאמונה זאת מדריכה את מדיניותו כנשיא.
בלייר גם היה שותף לבוש באהדה לישראל ובתמיכה במאבק היהודים החיים בה נגד הטרור הערבי.
גם זאת, למרות העובדה שהחוגים הליברליים השולטים בדעת הקהל המערבית מהווים היום את חוד החנית של האנטישמיות בעולם המערבי.
השנאה ליהודים של חוגים אלו, היא ההסבר מדוע הם תומכים בארגונים כמו חמאס, חיזבאללה וכיו"ב, שהם תוצר האיסלאם הפונדמנטליסטי, שעקרונותיו עומדים בניגוד גמור לליברליזם החילוני של המערב - זהות הקרבן של טרור זה. יהודים. כאשר המטרה היא הרג יהודים, מוכנים הליברלים הקיצוניים של השמאל החילוני במערב לתמוך גם באיסלאם הפונדמטליסטי.
זהו גם ההסבר כיצד יכולים לדור בכפיפה אחת אצל הליברליזם החילוני במערב, שנאה לבוש בגלל אמונתו באלוקים יחד עם אהדה לחוגים איסלאמיים מונותיאיסטים. כאמור, למרות כל זאת, שיתף בלייר פעולה באופן הדוק עם בוש בניהול המדיניות העולמית שלו, ובין היתר בתמיכה בישראל.
בראיון לבי.בי.סי. לתוכנית המסקרת את תקופת כהונתו כראש ממשלת בריטניה, אשר יוקרן הערב (א´) - בו חושף בלייר לראשונה לציבור את השקפותיו בענייני אמונה - מצוי ההסבר לשיתוף הפעולה ההדוק בין בלייר לבוש, למרות שהדבר היה לצנינים בעיני האליטה האקדמית החילונית של בריטניה.
בראיון זה, אומר טוני בלייר שלאמונתו באלוקים היתה "חשיבות עצומה" בדרך שבה ניהל את בריטניה בתקופת כהונתו.
מתברר אפוא שמה שבוש אומר בפומבי מזה שנים - שאמונתו באלוקים מדריכה את מדיניותו - סובר בלייר בחשאי כל העת. זהו אפוא ההסבר לידידות העמוקה השוררת בין השניים ולשיתוף הפעולה שלהם בניהול הפוליטיקה העולמית.
מדוע אבל, בניגוד לבוש, הסתיר זאת בלייר מעיני הציבור? מי שהיה דוברו, אלאסטייר קמפבל, שהיה מודע לאמונתו של בלייר, מסביר היום ל-בי.בי.סי: החשש מתגובת הציבור הבריטי.
עת כיהן כדוברו של בלייר בתקופת כהונתו כראש ממשלה, אמר קמפבל לתקשורת: "אלוקים לא משחק תפקיד בהחלטותיו של בלייר". היום, מרשה הדובר לשעבר לגלות את האמת: "האמונה של בלייר באלוקים שיחקה תפקיד חשוב בהחלטותיו כראש ממשלה".
בלייר עצמו אומר בראיון שאמונתו באלוקים היתה גורם מכריע לצורה בה ניהל את מדיניות בריטניה בהיותו ראש ממשלה. "להיותי אדם מאמין", אומר בלייר "הייתה השפעה גדולה על יכולתי לבצע את תפקידי".
ומדוע הסתיר זאת? בלייר עונה, שבעוד בארה"ב ובמקומות אחרים, מקובל שפוליטיקאים מדברים על אמונותיהם הדתיות, הרי "אם תדבר על כך בבריטניה, אנשים יחשבו שאתה משוגע".
המצביע הבריטי מדמיין לעצמו שמנהיגים המושפעים ע"י אמונתם באלוקים, "משוחחים עם מי שנמצא שם למעלה ואח"כ אומרים, אוקיי, נמסר לי מה הפתרון לבעיה, ובכך פטרו את הנושא", מסביר בלייר, מדוע לא יכול פוליטיקאי בבריטניה לגלות בפומבי שהוא מאמין בבורא עולם.
סירובו של קמפבל בזמנו להודות שלאמונה הדתית של ראש הממשלה יש תפקיד בעיצוב מדיניותו, לא היה מפני שהוא התנגד להשקפתו הדתית, אלא מפני "שמיד תהיה בצרות אם תדבר על כך", מסביר בלייר.
בגלל הרושם הפתוח שמשאירה התנהגותו חסרת הגינונים של בלייר על הסובבים, בניגוד לכובד הראש אותו הם מצפים מאדם הידוע כדתי, אף אחד לא סבר שלבלייר אמונה חזקה באלוקים, אומר קמפבל. אבל, "אני סבור שהאנשים המקורבים לו, אותם בחר כידידים מעבר לפוליטיקה, הבינו שתמיד היה באישיותו ממד רוחני בעל חשיבות עליונה לגביו. הדבר לא התבטא אומנם בהתנהגותו החיצונית לעיני כל, אבל היה בעל חשיבות גדולה בעיצוב אישיותו".
גם קמפבל מסביר שהסיבה מדוע לא חשף בלייר חלק חשוב זה מאישיותו לציבור, נעוצה בהרגלי החשיבה של הבוחר הבריטי, "שהנו חשדן לגבי פוליטיקאים המשוחחים על אלוקים".
פיטר מנדלסון, ידיד נאמן של בלייר, אומר עליו: "כאשר מדובר בדת, הוא לא חושף בפומבי את דעותיו, אבל בתוך תוכו אמונתו הדתית היא בעלת חשיבות עליונה". הוא מגלה גם שבלייר "לוקח עמו ספר תנ"ך לכל מקום שהוא נוסע והדבר האחרון שהוא עושה מדי יום בטרם לכתו לישון הוא קריאה בתנ"ך".
סיר מנזיס קמפבל, מי שהיה מנהיג המפלגה הליברל דמוקרטית בבריטניה, אומר שלדעתו לא היה יכול בלייר להצליח כל כך בפוליטיקה הבריטית, אילו היה הציבור מודע לקשר בין אמונתו הדתית ופעולותיו כראש ממשלה: "הציבור לא היה מאפשר לו לזכות בשלוש מערכות בחירות ברציפות, אם היו המצביעים יודעים את מידת ההשפעה של הערכים המוסריים שלו על הניהול היום יומי של מדיניותו".
הראיון הראשון עם בלייר הוקרן אתמול (א´) ב-בי.בי.סי בשעה 22:15 זמן גריניץ´. החלק בו מדבר בלייר על אמונתו באלוקים ישודר ביום א´, 2 לדצמבר.
בלייר נולד בעיר אדינבורו בסקוטלנד. את רוב שנות ילדותו העביר בעיר דורהם ובגיל 14 שב לעיר הולדתו וסיים את לימודיו. הוא למד משפטים באוקספורד ובשנת 1975 הצטרף למפלגת הלייבור.
בלייר נשוי לשרי ואב ל-4. בנו הצעיר, ליאו, הוא הילד הראשון שנולד לראש ממשלה בריטי מכהן לראשונה מזה 150 שנה.
בשנת 1983 נבחר לנציג סדג´פילד בבית הנבחרים. ב-1984 מונה לדובר מפלגתו לענייני אוצר ואחר כך לענייני תעשיה ומסחר. בשנים הבאות קודם בהיררכיה של המפלגה ובשנת 1994, בעקבות פטירתו של ג´ון סמית, יושב-ראש מפלגת הלייבור הקודם, נבחר ברוב קולות לתפקיד היושב-ראש.
ב-1997 נבחר לעמוד בראש ממשלת בריטניה לאחר שהביס את המפלגה השמרנית, אשר שלטה כ-18 שנים. בלייר נבחר בגיל 43 והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בבריטניה מאז שנת 1812. בשנת 2007 פרש מרצונו והיום הוא נושא בתפקיד של שליח ה"קוורטט" למזרח התיכון.
