ט"ו בשבט של שנת תש"ט - היום לפני 59 שנה - הוחג בירושלים בחגיגיות יתרה, כזו שעיר הבירה לא ידעה כמותה זה דורות רבים. הסיבה למסיבה: פתיחת הכנסת הראשונה של מדינת ישראל. בנייני הממשלה, הסוכנות והמוסדות הלאומיים קושטו בהוד ובהדר, ובכניסה לעיר הוקם שער-כבוד מפואר, מקושט בסמל המדינה ובדגלי הלאום, שעליו התנוססה הכתובת: "עיר לנו מעוז".
עד לאותה עת לא ידעה ירושלים אורחים כה רבים ומכובדים, שהגיעו מכל קצות הארץ ומרחבי תבל. החגיגות החלו אור לט"ו בשבט, עם כינוסה החגיגי של אסיפת הנבחרים - היא כנסת ישראל. למחרת, עוד בשעות הבוקר המוקדמות, נראו ילדי ירושלים עוברים בסך, על דגליהם, לבושים במדי צופים ובידיהם נטיעות. ילדי הגנים היו עטורי-זרים ובידיהם עציצים, כשהם חוצים את הרחובות, מתרוננים וצוהלים: "ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות".
בשעה תשע החלו התהלוכות המסודרות של תלמידי בתי הספר ואירגוני הנוער. הנוטעים הצעירים אחזו בידם האחת אתים ומעדרים ובידם השנייה שתילים. בשעה עשר התקבלה תהלוכת הנוטעים והשותלים של הדור הצעיר על-ידי ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון.
באותו יום ניטעו לכבוד הכנסת הראשונה אלפי עצים ברחבי הארץ. בשעה 11 לפני-הצהריים ניטעו, בדממת-קודש ובגילת-רטט, עצים רבים ב"יער המגינים" שבהרי ירושלים. בשעת הצהריים ניטע מטעם העיריה "אילן מגיני ירושלים" בשכונת נווה שאנן, בהשתתפות חברי הממשלה והאסיפה המכוננת, צירי אסיפת הנבחרים ורבים מיקירי העיר. כל אחד מחברי האסיפה נטע עץ, הנושא עליו את שמו. באותה שעה ניטעו על-ידי ילדי ישראל, מבוגרים וזקני היישוב, רבבות עצים, לכבוד הכנסת הראשונה, בגליל ובנגב, בעמק ובשפלה, בהרי ירושלים ועל רכסי הכרמל.
בשעה ארבע אחרי-הצהריים התכנסה האסיפה המכוננת לישיבתה החגיגית הראשונה. נשיא מועצת המדינה הזמנית, פרופסור חיים ויצמן, נשא את נאום הפתיחה. הצירים נשבעו שבועת-אמונים למדינת ישראל ויוסף שפרינצק נבחר כיושב-ראש הכנסת. טקס הפתיחה שודר ב"קול ישראל" ולציון המאורע הוציא דואר ישראל את "בול ירושלים".
מאז נהפך יום פתיחת האסיפה המכוננת הראשונה לחג לאומי, וכך, בט"ו בשבט של שנת תש"ט, ניטע האילן הגדול ביותר במדינת ישראל.
